ישראל לא יכולה להמשיך לשבת על הגדר
לכל המתנחמים בכך שלא אנו פוגעים באזרחי סוריה יש אחריות מוסרית משפטית בכך שאיננו פותחים את הגבול ומכריזים שהוא פתוח בפני מחפשי מקלט
בין השלג המלוכלך בבוץ ברמת הגולן והשלג המוכתם בדם בקונטרה ובחומס יש גדר והסכמי הפסקת אש. גדר מתוקנת ויציבה ובה מעבר גבול שנפתח לעתים כדי לאפשר מעבר של סטודנטים ובני משפחה דרוזים מרמת הגולן – שער שסגור תמידית בפני אזרחים סורים.
אנו יושבים, תרתי משמע, על הגדר – צופים בטבח ומצקצקים אל מול התמשכותו: תראו איך סורים טובחים בסורים, וידינו לא לוקחות חלק בשפיכות הדמים. שר החוץ ליברמן אף מדבר על כך ש"ישראל מוכנה להעניק לנפגעים בסוריה כל סיוע הומניטארי בכל רגע שתתבקש".
אבל מי יבקש מאיתנו? והאם הישיבה על הגדר, שמירת הידיים נקיות וההמתנה לבקשה, משחררת מאחריות כלפי אלה שהתחמקו מהטבח ומחפשים מקלט?
היכן נגמרת האחריות שלנו לחיי אחרים – האם יש לה גבול? משה גרינברג (1984) מספר לנו שבדיון התלמודי בשאלה מדוע נענשו עמשא ואבנר, ממפקדיו הבולטים של שאול המלך, אף שסירבו למלא את פקודת שאול ונמנעו מלקחת חלק ברציחתם של כוהני נוב, חכמי התלמוד שנו שהם נענשו מכיוון שרק נמנעו מלקיים את פקודת שאול להרוג את כהני נוב, שעזרו לדוד הנמלט מפניו, אך לא מנעו את הריגת הכוהנים על ידי אחרים.
הימנעות מלקיחת חלק ושמירת הידיים כנקיות לא הועילה להם. היה עליהם לנקוט עמדה ולמנוע את הריגת הכוהנים. עבור חכמי התלמוד ישיבה
דוגמאות משפטיות בנות זמננו הן למשל דיוני ועדת כהן (הוועדה לחקירת האירועים בסברה ושאתילה) שהרחיבה, כפי שציין אביגדור פלדמן (1985), את "מעגל האחריות אל מה שמכונה ה'אחריות העקיפה', דהיינו, הטלת אחריות לא רק על אלה שבצעו את המעשים האסורים, אלא גם על אלה שהיה ביכולתם למנוע את המעשים ולא מנעו"; כך גם נומקה הרשעתה של מרגלית הר-שפי באי-מניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין, מכיוון שידעה על כוונתו של יגאל עמיר אך לא מנעה ממנו ולא הודיעה לרשויות על כוונתו.
אין אנו יכולים להסתפק בישיבה על הגדר, ממשלת ישראל חייבת כצעד הומניטרי מיידי לפתוח את מעבר הגבול בין רמת הגולן לסוריה עבור אזרחים מבקשי מקלט, להקים מחנה פליטים עבורם וליידע, ככל שביכולתה, שהגבול פתוח בעבור אזרחים מבקשי מקלט.
סביר להניח שהסכסוך רב השנים שבינינו לבין סוריה יוביל את רוב האזרחים הנמלטים לירדן, ללבנון או לטורקיה. אולם, עלינו לקבל את אלה שלא יוכלו לברוח לשם. לכולנו, למבלים בשלגי הרמה, ליושבים על הגדר ולכל המתנחמים בכך שלא אנו פוגעים באותם אזרחים הסורים, אחריות מוסרית ישירה ואחריות משפטית עקיפה לכך שאיננו פותחים הגבול ברמה, מקימים מחנה פליטים ומכריזים שהגבול פתוח בפני מחפשי מקלט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם