טפלון ושמו אשכנזי
הסבר אפשרי לפער בין ממצאי הדוח הקשים להערכת הציבור הוא הקרדיט העצום שניתן לאשכנזי כמשקם הצבא אחרי מלחמת לבנון
הסבר אפשרי לפער בין ממצאי הדוח הקשים להערכת הציבור הוא הקרדיט העצום שניתן לאשכנזי כמשקם הצבא אחרי מחדלי מלחמת לבנון השניה. לאשכנזי, מתברר, יש עדיין ערך שוק.
המצב שונה אצל שנוא נפשו אהוד ברק. גם כשלכאורה המבקר מחמיר עמו פחות, הציבור אינו מרשם מכך. הוא מאמין הרבה יותר לאשכנזי (48% לאשכנזי מול 17% לברק), ולא מתעכב על הפרטים. נתון הנתמך גם בממצא סקר נוסף לפיו מפלגת העצמאות אינה עוברת את אחוז החסימה. בעוד הציבור אינו בקיא בנבכי פרשת הרפז, ולכן אינו מושפע ממנה, מורגשת שחיקה במעמדו של אשכנזי במרכז העצבים הפוליטי, היכן שיודעים איך נראית מניה בנסיקה. שם אשכנזי כבר איננו "המאמי הלאומי", המושיע . העניין סביבו דעך.
ניתן להסביר זאת כמובן בחוק הצינון, שלא יאפשר לו להתמודד בבחירות הקרובות, אבל חוק הצינון היה קיים גם לפני פרוץ פרשת הרפז, כשאשכנזי היה אחד האנשים האהודים ביותר מדינה, "אחינו" מארץ נהדרת - ובמערכת הפוליטית התייחסו אליו כאל שחקן לכל דבר. עד לא מזמן פואד, למשל, חשב שעם אשכנזי מפלגת העבודה יכולה לחזור לשלטון - הוא דיבר עליו במונחים של ראש ממשלה. גם בליכוד גיששו. לפני כשנה, אחרי שחרורו, הגיע אשכנזי לארוחת ערב בביתו של ראש הממשלה. לפי אחת הטענות, נתניהו ביקש להדק איתו קשרים ולהביא אותו לליכוד, אך התקרר לאחר שהזהירו אותו מהשלכות פרשת הרפז על דימויו של אשכנזי.
אשכנזי, אם לשפוט על פי התנהלותו מאז פרסום הדו"ח לא ויתר על החלום להיות ראש ממשלה. הוא סיפק רגעים מביכים והזויים במיוחד ביום שני, כשהגיע לאור יהודה לחנוך שדרה על שמו. זה היה פחות מיממה לאחר שדוח המבקר חשף אותו בקלונו. "אולי טעיתי אבל לא ברחתי משדה הקרב", קרא אשכנזי מן הכתב דברים שנוסחו בעזרת יועצי תקשורת. ככה בדיוק מדבר פוליטיקאי.
את ההזמנה לאירוע קיבלה התקשורת רק בלילה שקדם לטקס. אשכנזי ויועציו חיפשו במה מתאימה להגיב לדוח המבקר. כזו שתדגיש עד כמה הוא אהוב בציבור. חיפשו ומצאו שיש טקס קריאת שדרה על שמו באור יהודה, שנדחה בגלל מזג האוויר ועטו על ההזדמנות. קצת צניעות ביום הזה לא היתה מזיקה לאיש. אשכנזי נראה כמי שרודף אחר הכבוד, מחפש את נחמת ואהבת הציבור. אחרי הכל זהו מקור כוחו.
עוד על עתידו הפוליטי של אשכנזי - במוספשבת