שבוע סוף: געגועים למראדונה
הדרבי התל-אביבי היה מכוער. מילאן היתה מביכה. אבל השיא היה עם הבחור ההוא מארגנטינה. אכן, תמונות קשות. בעליונותו של דייגו, לפחות נכון לעכשיו, ננוחם. כן, דייגו או מסי! זו הסוגיה החשובה והקשה ביותר על סדר היום העולמי
לא יכולתי לראות את הזוועה מהאמירויות מול ארסנל. הרביעייה מסן סירו הרי היתה בלתי מובנת לי ובכל זאת התחברתי איכשהו למחמאות לרוסונרי אחרי שנים של יובש מתסכל. אבל לרדת למחצית בפיגור 3:0 היה יותר מדי בשבילי. ראיתי את כל המסרונים ושמעתי את כל הצלצולים אבל לא עניתי לאף אחד. שיחקתי אותה עייף וישן.
אני מכיר את המצלצלים והמסמסים בלילות שכאלה. כולם רוצים לדעת מה קורה, ואני, מה היה לי להגיד להם. נכנסתי מתחת לשמיכה ודאגתי שהטלוויזיה תישאר על .MUTE אחת לעשר דקות הצצתי בתוצאה וחזרתי מתחת לשמיכה. תודה לאל, מילאן עלתה, אבל הדרך היתה מבישה. בכל זאת, מילאן.
2. שיאו של השבוע הקשה היה אתמול. התעוררתי לבוקר מדכא במיוחד כי שמעתי בקול ישראל שברצלונה הביסה את לברקוזן .1:7 ונניח שעם התוצאה עוד יכולתי איכשהו לעבור את 70 הקילומטרים בדרך לרדיו ירושלים.
אבל אז הקריינית הוסיפה שמסי, ליאונל מסי, כבש חמישייה. האור ברמזור התחלף לירוק ואני עם הראש על ההגה. איזה דיכאון. עם ברצלונה עוד ניתן להסתדר. תמיד אפשר להיזכר ב.0:4- שניים של מסארו, אחד של דסאיי וקינוח של סביצ'ביץ.' למי שעדיין לא הפנים.
3. אבל מה עושים עם מסי. איך מסתדרים עם הצוציק הזה. חמישייה במשחק בצ'מפיונס, ועוד על קבוצה גרמנית. הרי אי אפשר יותר להתעלם מהתופעה. אז איפה דוחפים עכשיו את מראדונה.
וכמה אפשר לטחון שמראדונה שיחק עם רוג'רי, ג'וסטי ואולרטיקוצ'אה, ועם האינסטלטורים הללו זכה פעם אחת בגביע העולם ובפעם השנייה הגיע לגמר, כאשר מסי משחק עם גאונים כמו צ'אבי ואינייסטה. וצריך הכרעה: דייגו או מסי. ומה לי ולמסי. הוא משחק בכלל בליגה שאין לי בה עניין ובקבוצה השנואה עליי ביותר מאז מנצ'סטר יונייטד.
אבל היושר האינטלקטואלי מחייב לבחור. בלי דעות קדומות וללא יותר מדי רגשות ויצרים. הבחירה שלי: דייגו. נכון להיום. גילוי נאות: עוד לא ראיתי את החמישייה משלשום. לא בטוח שגם אראה. למה לי לקחת ללב. הספיקה לי השלישייה של ארסנל. ואיזה עניין יש לי בכלל בכדורגל בלי מילאן.
4. כן, דייגו או מסי! זו הסוגיה החשובה והקשה ביותר על סדר היום העולמי. עם כל הכבוד לגרעין האיראני.
5. האיטלקים לא פראיירים. הם מבינים שרק ניימאר יכול להוות תשובה למסי ובכל יום ערוץ אחד או אתר שני משדרים גולים של כוכב סאנטוס. אלוהים, עשה למענך אם לא למעני שניימאר יגיע למילאן. לא יכול יותר עם ההוא מארגנטינה. מה הייתי צריך אותו בשבוע ספורטיבי קשה שכזה. זה מה שהיה חסר לי.
6. וההעפלה של אפואל ניקוסיה לרבע גמר הצ'מפיונס על חשבון ליון מעמידה במקום, ואף שמה ללעג, את מרבית אנשי המקצוע במדינת הכדורגל הבאמת גמדית שלנו שחלומם הרטוב הוא העפלה לשלב הבתים.
7. בחזרה לביצה המקומית. לא מי יותר טוב אלא מי עלוב יותר. אתמול גם שמעתי בדיחה מצחיקה במיוחד. לא היה פנדל על יואב זיו בדרבי. אכן, זה לא היה פנדל אלא אבא של הפנדלים. אז גם אם הטוענים שלא היה פנדל הם אוהדי הפועל ת"א או פרשנים מטעמה, שזה בעצם אותו דבר, יש גבול גם לאמרות ליצנים.
אביחי ידין וסלים טועמה התנצלו על התנהגותם בדרבי. מעט מדי ובעיקר מאוחר מדי. פסיקת בג"ץ: לידין נסלח אבל רק בעוד שנה, לטועמה מחלנו מיד. בניגוד לידין, טועמה באמת מודה ועוזב ולכן ירוחם. הוא רק קילל. זה לא נעים, אבל נסבל. כי לכל העם בשגגה. אצל ידין היו הרבה רוע ואכזריות. וניסיון לאלימות. ואחרי שאתמול הוא סיפר לנו שכאילו עצר מטר לפני ההתנגשות
8. זו כבר שירת הברבור של אלי טביב בהפועל ת"א. סוג של קרב מאסף שמצד אחד אי אפשר שלא להעריך ואף לרחם, ומצד שני חובה לומר: הבן-אדם חסר בושה. או שהוא כל-כך מתוחכם, וגם מעזיבתו הוא רוצה לעשות כמה לירות. האמת? שיעשה. העיקר שיעזוב. עוד מעט שנה לסחי.
9. תובנות מרקסיסטיות של טביב: ככל שיהיה יותר רע להפועל ת"א, יהיה יותר טוב לי. מי שלא רוצה אותי כבעל הבית בהפועל ת"א יקבל אותי כמפרק שלה.
10. ההתנהגות של חלק מאוהדי הפועל ת"א ביום שני בלילה באה כתוצאה מהתקפי אסטמה שנפלו עליהם, וכאשר נחנקים אין ברירה אלא לחפש אוויר לנשימה.
במחשבה שניה, וואלה יופי. אסטמה, איך לא חשבנו. עכשיו תבינו את תולדות קיצור האלימות האדומה. באשקלון הם זרקו רימון שכמעט הרג חפים מפשע כי הם חטפו גריפה, ואת החזיז שכמעט הרג את אדהם שביטה הם זרקו כי היתה להם אנגינה. והשלטים על משפחת אובארוב? עניין אמנותי.
לא נתנו להם להביא לידי ביטוי את הקריאייטיב שלהם בגלריות ברחוב גורדון אז הם עברו למוזיאון האדם והטבע של שער .5 לא צריך להיות מוישיק תאומים או עזריה אלון כדי להבין זאת.
11. רן בן-שמעון מכחיש בתוקף פנייה ממכבי ת"א או ממכבי חיפה. תאמינו לו, כי אכן לא היתה פנייה רשמית שכזו, אבל כבר עשרה ימים שבן-שמעון ניצב בראש סולם המועמדים לאמן את הקבוצה של מיטש גולדהאר. והדבר לא קשור למינוי מנהל ספורטיבי, כי איזה מנהל ספורטיבי לא היה רוצה את בן-שמעון.
גולדהאר ואנגלידיס עדיין לא פנו לבן-שמעון בעיקר בגלל קודים ספורטיביים שאותם הם מקדשים, ועדיין סיכוייו לחזור לקרית-שלום סבירים. גם יעקב שחר וכפר גלים חזק בתמונה.
הרושם שלי הוא שבן-שמעון מעדיף את קרית-שלום מסיבות שרובן קשורות לעבר וחלקן לעתיד. חיפה קבוצה יותר מאורגנת ומסודרת. הכל שם דופק ואמין כמו מכונית שבדית ושעון צ'יזיקי. אבל האתגר אצל גולדהאר גדול יותר. כולם שם רעבים. אם העניינים האדמיניסטרטיבים בקרית-שלום יהיו כמו בקצף, לא היתה בכלל שאלה. בן-שמעון היה מעדיף את קרית-שלום. כל שהוא רוצה זה שקט תעשייתי. ללא האח הגדול מהעבר.
12. אלו באמת הימים האחרונים לשאלת המשך העסקתו של בן-שמעון בקרית שמונה. האמת היא שאיזי שירצקי והמאמן די מסתדרים ביניהם. אבל שיהיה ברור: אין שם אהבה גדולה. יחסים קורקטיים. לא יותר. לאחרונה היחסים אפילו הפכו קרירים. אין ולא יהיו לכלוכים. יש גם סיכוי להפי-אנד מקומי. שבן-שמעון יחתום בגליל.
אבל השניים חייבים הסברים: מדוע אחרי עונה גדולה כזו, עדיין אין חתימה? כסף הרי זו לא הבעיה. בטוח שלא. לפחות לא מבחינת שירצקי. בן-שמעון גם מוכן לסבול התערבויות בתחומו מצד בעל הבית, כי הם לרוב הן נעשות בעדינות ובטוב טעם. הוא גם כל-כך בטוח בכישוריו ובאישיותו, לכן אין לו כל בעיה להכיל, בקלילות, נדנודים מקצועיים של שירצקי.
מה יהיה עם בן-שמעון? הרגש (שלו, בעיקר כדי שלא ייחשב ככפוי טובה) אומר קרית-שמונה, השקט התעשייתי אומר שחר, והאתגר לא מותיר ספקות: גולדהאר.
13. איציק קורנפיין לא היה צריך את זה. לא מתאים לו. מה שמותר לאוהד לצעוק, לא בהכרח מותר ליו"ר. מה גם שקיים היום קונצנזוס שבית"ר מקופחת. לא על-ידי ההתאחדות אלא על-ידי בתי הדין שלה.
על אבי לוזון ושטרן חלובה יש לנו ביקורות מכאן ועד ניון, אבל הם לא אחראים לעונשים הלא פרופורציונלים שסופגת בית"ר. קורנפיין טעה ומן הראוי שיתנצל. או שיישם את אמרתו של גראוצ'ו מרקס, שלפיה הוא לא יכול להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותו כחבר.
14. מה נסגר עם הפשיסטית האדומה שפרצה למגרש כדי לסגור חשבונות עם משיח וקווניו? באיזה בית מעצר, בית חולים או בית הבראה היא נמצאת כעת? שוחררה בערבות? מי הסכים לערוב לה ולמה? ומתי יקראו את שער 5 על שמה של יפת הנפש והמראה?
15. מחר משחק העונה במושבה. מעניין היכן ימוקמו השוטרים במשחק הטעון הזה. נקווה שלא בכיכר המושבות.
אקו"ם