מיכל האמוניה יועבר בקרוב ממפרץ חיפה? לא בטוח
חושבים שמיכל האמוניה במפרץ חיפה הולך לעוף מהאיזור ממש בקרוב? תחשבו שוב. מבדיקת "זמן קריות" עולה: זה לא יקרה בשנים הקרובות
כבר 25 שנים שמיכל האמוניה הממוקם במפרץ חיפה, מהווה סכנה מוחשית למאות אלפי תושבי חיפה והקריות. בשבוע שעבר צהלו שמחו רבים על הודעתם של השרים להגנת הסביבה והתעשייה המסחר והתעסוקה, שמיכל האמוניה ייסגר וכל התעשייה תעבור למקום אחר.
אך נראה שהשמחה הייתה מוקדמת. אמנם ישנה החלטה אך אין לוחות זמנים לביצועה, לא נבחר אפילו אתר חלופי וההיסטוריה מספרת שמרגע ההחלטה עד לרגע הביצוע עשויות לחלוף עוד שנים.
"זמן קריות" מביא את כל הסיבות לסגור את בקבוקי השמפניה
בשבוע שעבר הודיעו השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושר התמ"ת שלום שמחון, כי בעקבות פגישה שקיימו בנושא בהשתתפות בכירי משרדיהם הוחלט על סילוק מיכל האמוניה מתחומי מפרץ חיפה.
ההחלטה התקבלה בין היתר לאור הסיכון שמהווה מיכל האמוניה, בייחוד בעת מצב חירום, וכן לאור גילויי
השר גלעד ארדן אמר ל"זמן קריות" על ההחלטה: "אנחנו מנסים לקדם מדיניות של מרחקי הפרדה גדולים ככל שניתן בין מפעלים שיש בהם חומרים מסוכנים לבין מרכזי אוכלוסיה".
אבל למה התעוררתם פתאום? הרי ועדת שפיר, שקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה, התייחסה לפגיעה אפשרית במיכל האמוניה ולסכנה העצומה לתושבי האזור.
"אנחנו נמצאים במעקב אחרי מיכל האמוניה כבר שנים רבות. בחנו את כל הסיכונים שקיימים ממנו. ההחלטה נתקבלה בגלל המאפיינים הייחודיים של מדינת ישראל, הסכנה לנפילת טילים שמרחפת מעלינו והצורך בייבוא אמוניה והגעה של אוניות בזמנים של מלחמה.
"למרות שהמיכל הזה ממוגן הרבה יותר ממיכלים דומים ברחבי העולם, החלטנו עם שר התמ"ת לתמרץ את העתקת המיכל ולהקים מפעל ישראלי בנגב שיחליף את המיכל. התזמון נוגע גם לגילוי מצבורי הגז הטבעי בישראל שעשוי לשמש לייצור האמוניה ולבטל את הצורך ביבוא הימי המסוכן".
אין ספק שזו החלטה חשובה אך האם היא לא מרוקנת מתוכן ברגע שאין לוחות זמנים וחלופות ממשיות?
"אני עדיין לא יכול להתחייב על לוח זמנים ברור, כיוון שאמוניה, ואת זה הציבור צריך להבין, זה חומר גלם שהוא חיוני למשק, ובלעדיו לא נוכל לאכול מזון, כי מפעלי המזון וחלק ממפעלי התעשייה מבוססים על שימוש באמוניה ואנחנו היום תלויים בייבוא של האמוניה, שהיא מאוכסנת באותו מיכל.
"אנחנו ננסה לקדם מהר ככל האפשר איתור למקום חדש למפעל שייצר מגז טבעי אמוניה ולאחר איתור הקרקע והקמת המפעל, ברגע שנדע את לוח הזמנים המהיר ביותר, אנחנו נפעל בעצם לשלול את היתרי הרעלים ולפנות את אותו מיכל במפרץ חיפה".
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ששב לפני כשבוע מביקור בפיליפינים ובסין, שמע כבר בשהותו הרחק מעבר לאוקיינוס, על ההצהרה של שר התמ"ת והשר להגנת הסביבה על ההחלטה להעביר את מיכל האמוניה מחיפה, אלא שההודעה הזאת שלא גובתה באתר אליו אמור לעבור המיכל ואף לא בתאריך יעד, לא בדיוק הקפיצה את יהב, בלשון המעטה. יהב אמר ל"זמן קריות":
"אני מנהל מאבק משפטי ארוך נגד המיכל, מזה שנים, עם עליות ומורדות. אני הצעתי להעביר את המיכל לדרום, זה הרי לא סביר ש-12 אלף טון אמוניה מרוכזים בעיר חיפה. אלא שמה לעשות, אני לא קופץ משמחה עם ההבטחות של שני השרים".
אבל זו לא הבטחה זו החלטה, למה לא לשמוח?
"כי עד אשר אני לא אקבל תאריך יעד להעברת המיכל, אין ממש מה לנוח ולשמוח. אני עוד לא ראיתי הקצאת אדמה למיכל באתר אחר.
"אמנם יש בשנים האחרונות לחץ מצד המשרד להגנת הסביבה שלקחו מהמפעל את היתר הרעלים, לתקופה מסוימת, אבל נער הייתי וגם זקנתי ואני למוד קרבות, גם עם שיקוע הרכבת רצו למרוח אותי במילים יפות, ולא נפלתי בפח. אין אפילו תאריך יעד, ואני רוצה שהתאריך יהיה לכל המאוחר 2-3 שנים".
השבוע התקיים עוד דיון בתיקכם מול "חיפה כימיקלים" בנושא, האם יש עוד טעם בתביעה?
"בגלל כל האמור, אנחנו לא מתכוונים להפסיק את ההליך המשפטי שאנחנו מנהלים נגד 'חיפה כימיקלים', כדי לסגור את המיכל, בגלל היעדר רישיון עסק. המשפט הקודם היה פארסה, כי השופט טען שלא הוכחנו שיש במיכל אמוניה.
"נו באמת, אז מה בדיוק יש שם? אז הפעם, הבאנו מומחים מחו"ל שמוכיחים שיש אמוניה. הרי החלטת השופט הקודמת הייתה בגדר שטויות במיץ. יש לנו מומחה מחו"ל, שמוכיח מעבר לכל ספק את קיום האמוניה. אם אין אמוניה במיכל, אז למה 'חיפה כימיקלים' צריכה היתר רעלים כדי להפעיל אותו? בשורה התחתונה, כל עוד אין אתר להעתקת המיכל ואין תאריך יעד, אין מה לשמוח יותר מדי".
ראש עירית חיפה הוא לא הפסימי היחיד. פדרו בטשטיין, אדריכל מרמת השרון שהוביל את המאבק לפינוי חוות הגז ממתחם גלילות, מחזק את טענותיו של יונה יהב מתוך ניסיונו.
"זאת לא החלטה עם שיניים, כי אין לוחות זמנים ואין כלום. צריך להתייעץ עם מומחים ולקבוע סדר עבודה. זה לא מספיק להחליט צריך לדעת כמה זמן לוקח כל דבר. זה משהו שהיו צריכים כבר לעשות", אומר בטשטיין.
מה רתם אותך למאבק בגלילות?
"הייתי אדריכל לאיכות הסביבה באור יהודה ובין המסמכים שעברו דרכי ראיתי שאיפה שאני גר קיימת פצצה מתקתקת ענקית, אף אחד לא טיפל בנושא. עשיתי עבודה יסודית ומעמיקה עם מומחים. אני מכיר את החומר הזה, זה נורא מסוכן. שכונות המגורים סמוכות ויש שם גם בסיס צבאי.
"בעצם נמנע אסון אמיתי, כמו האסון שהיה בכרמל רק שיכול היה להיות יותר גרוע. תוך שניות כל הבסיס היה עולה באש. כתבתי ודיברתי עם שרים וחברי כנסת, כשלא הייתה היענות מצידם, אז החלטתי לערב את כל התושבים. חתמו לי יותר מ-עשרת אלפים תושבים".
יש עכשיו החלטה, יש משהו שיכול לטרפד אותה?
"גם בגלילות - אחרי שכבר הייתה החלטה - כל החברות שפעלו במקום ניסו כמובן לטרפד את העניין. עבדנו 6 שנים בסך הכל ומרגע ההחלטה לקחו עוד שנתיים עד לביצוע שלה. צריך לשתף את הציבור במהלכים, היום זה נורא קל עם הפייסבוק. צריך שתהיה מעורבות של האנשים שגרים באזור ומשפיעים. התקשורת גם צריכה לקחת חלק בליווי הנושא, לא מספיק לכתוב רק כשקורים דברים קיצוניים.
"צריך לעקוב ולראות מה נעשה ושלא דוחים את הביצוע. את הציבור זה מעניין. זה שיש החלטה זה נחמד, אבל עד שמוציאים דברים לפועל לוקח זמן. מתחילים להיכנס עורכי הדין של החברה מנסים לעשות בעיות לגרום לעיכובים. צריך להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, גם פה הגיעו להחלטה אבל פחדו להתמודד עם החברות. זה עניין כלכלי אבל מליון יותר או פחות זה שווה את החיים של כל כך הרבה אנשים?".
המאבק שלכם בסוף הצליח, אתה מאמין שגם פה יקרה אותו דבר?
"בסוף כן. הבעיה אצלנו שחושבים מהיום למחר וצריך לחשוב לטווח ארוך לראות את הנזקים הפוטנציאלים. צריך להגיד תודה שהמיכל לא נפגע במלחמה. היה מזל.
"אבל לא צריך לחכות לפעם הבאה, צריך גם לחשוב כלכלית. לא רק איזה נזק כלכלי ייגרם במיידי לחברה אלא איזה נזק אסון כזה יכול לגרום לכלל. צריך גם לעבוד עם החברה ולראות מה הם חושבים ולראות מה קורה בעולם בנושא, לעשות עבודה לעומק ולעשות החלטות מבוססות".
מי שלקחה על עצמה לעשות בדיקה כלכלית כזו היא עמותת "צלול". הבדיקה מגלה שסגירת מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים והקמת מפעל ליצור אמוניה בדרום הארץ או הטמנת האמוניה, מחויבים לא רק מבחינה בטיחותית וביטחונית, אלא שמדובר במעשה נכון גם מבחינה כלכלית.
מהבדיקה של "צלול" עולה שהעלות הכלכלית שתוטל על היזמים ועל הציבור במקרה של סגירת המיכל קטנה במאות מיליוני שקלים מתוחלת הנזק הצפוי במקרה של פריצת אמוניה מהמיכל במקרה של רעידת אדמה, תאונה, פגיעת טיל או אירוע פח"ע.
לא רק זאת, סגירת המיכל תסיר את אי הודאות והפחד בהם חיים כיום תושבי חיפה והמפרץ. בנוסף, נקיטת פעולות של הפחתה ושל מניעת סיכון, עולות בקנה אחד עם תחשיבים כלכליים השומרים על טובת הציבור.
ב"צלול" עשו חישוב והגיעו למסקנה שעלות הקמת מתקן לייצור אמוניה בדרום הארץ, על ידי חברה פרטית, היא כ- 250 מיליון שקל, עלות הקמת מתקן ליצור אמוניה ואוריאה בדרום הארץ כ-650 מיליון דולר, עלות כריית מנהרה להטמנת אמוניה נעה בין 80-150 מיליון דולר. באותה עת, רעידת אדמה, פגיעת טיל או תקלה במיכל האמוניה, משמעותם הרוגים רבים ונזק אדיר הנאמד במיליארדים רבים.
מ"חיפה כימיקלים" נמסר בתגובה: "מיכל האמוניה נמצא בבעלות המדינה ומספק אמוניה לכלל הצרכנים בארץ, לרבות לחיפה. במיכל אגור גם מלאי החרום של מדינת ישראל. 'חיפה כימיקלים' מברכת על החלטת השרים למציאת פתרון לאומי לאספקת אמוניה למשק הישראלי ותשמח כמו יתר המשתמשים בארץ לרכוש אמוניה מהמתקן החדש אותו מתכננים המשרדים להגנת הסביבה והתמ״ת. להחלטת השרים אין משמעות תפעולית על 'חיפה כימיקלים', בטווח הקצר ואף לא בטווח הארוך".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם