
אפשר לעשות דברים אחרת
הסבל שלנו בדרום ייפסק כאשר נוכיח לממשלה שאנחנו עדיין חושבים שעושקים אותנו. עוד כמה ימים של הפגזות לא יסיחו את דעתנו מהנושאים המרכזיים שצריכים לעסוק בהם
פעם הבומים היו על קוליים. היום הם חודרים לכל נים בנימי נפשנו, מנסים לשכנע אותנו שזה הכרחי. זה מסכל פיגועים. ואני אומרת: זה יוצר פיגועים. הבומים התת קוליים חודרים אל נשמותינו, יוצרים בנו את התחושה הכוזבת שזה בלתי נמנע, צודק, עשוי היה להיגמר אחרת. איך? בפחות ממיליון אזרחים ואזרחיות שחווים טראומה מתמשכת? בפחות ממיליון אזרחים ואזרחיות שחייהם בסכנה קיומית בכל רגע?
כיפת ברזל עבדה כמו שצריך. לא היו פגיעות בנפש. טוב, לא בדיוק. היו כמה טילים שכיפת ברזל פספסה אותם. אבל עדיין לא היו פגיעות בנפש. ואם כן היו? כמה פגיעות ביהודים צריך כדי ליצור מלחמה "צודקת"? כמה פגיעות באזרחים ערבים צריך כדי שנגיב בתקיפות? אם בכלל.
ואני אומרת לכולנו: אפשר היה להימנע, אפשר היה
לעשות את הדברים אחרת. אבל מישהו צריך להוכיח לנו, שהאיום הביטחוני הוא ממשי. כי אחרת, יש חשש שנמשיך להתעסק ב"שטויות" כמו מחירי הקוטג', פערים כלכליים בתוכנו, מונופולים של תאגידים, ואז מה יהיה בבחירות הקרובות?
אני, אזרחית עוטף עזה קוראת לכולנו, נשים וגברים בכל רחבי המדינה: אל תתנו לממשלה להמשיך ולאחז את עינינו.
הסבל שלנו צריך להיפסק, והוא ייפסק כאשר נוכיח לממשלה שזה לא עובד. שאנחנו עדיין חושבים שעושקים אותנו, האזרחים, במחירי הדלק, במחירי הדיור הבלתי סבירים, בקפיטליזם החזירי המשתולל במדינה ולא משתנה, ועוד כמה ימים של הפגזות, עם או בלי פגיעות בנפש לא יסיחו את דעתנו מהנושאים המרכזיים שצריכים לעמוד על סדר יומנו.
ואני אומרת: תזעמו. תזעמו על הממשלה שמהתלת בנו, שמשחקת בחיינו, שעושה כטוב בעיניה למען עצמה. ואל תרפו מהזעם. כי זה זעם צודק.
ושהשקט יחזור.
הכותבת היא תושבת קיבוץ כפר עזה ומנחת קבוצות