האתגר האיראני: "100
מטוסים מול 8 מטרות"
ב-CNN מצטטים מומחים שמעריכים איך תיראה תקיפה ישראלית, מציגים את יעדיה ומנתחים את היכולת חיה"א להתמודד עם מערכות ההגנה
מדובר בסדר גודל שונה מההתקפות הקודמות: ישראל פגעה במטרה אחת בתקיפה בעיראק ובמטרה אחת בתקיפה בסוריה, אבל אתרי הגרעין באיראן משתרעים על פני אזורים שונים באיראן. אחד מהם נמצא מתחת לבטון, אחר נחצב בתוך הר, טילים נגד מטוסים ומערכות מלחמה אלקטרוניות מגנות עליהם.
יתרה מזאת, המטרות באיראן רחוקות הרבה יותר מאשר המטרות בעיראק ובסוריה וייתכן שהם לא האתרים היחידים שישראל תצטרך להרוס כדי להשיג את מטרתה.
"הפצצת מתקני הגרעין של איראן תהיה מאוד מורכבת", אומר אפרים קם, סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל. "זהו מבצע בקנה מידה גדול מאוד, הרבה יותר גדול מאשר המבצע בעיראק לפני 30 שנה".
סביר להניח שישראל תתקוף את איראן עם מטוס F15i ו-F16i יותר מאשר טילים שיירו צוללות, הוא מסביר. "במטרה להביא לנזק משמעותי למתקני הגרעין, צריך להשתמש בנשקים מדויקים מאוד. אני לא יודע אם הטילים מדויקים
על פי קבוצת "ג'יין" למחקר הגנתי, הממוקמת בלונדון, לישראל יש טייסת אחת, שבה 25 מטוסי אף- 15i מסוג "רעם", ועוד ארבע טייסות של מטוסי אף-16i מסוג "סופה".
"מטוסי הקרב הישראליים לא יכולים להגיע לטווח כה רחוק, ולכן ישראל תצטרך מטוסי תדלוק", אומר דאגלס ברי מהמכון הבינלאומי ללימודי אסטרטגיה בלונדון. לדבריו, לישראל יש לפחות שבעה מטוסי תדלוק שבהם היא יכולה להשתמש.
התקיפה האווירית תשתמש בפצצות GBU-28 "מפצחות בונקרים" – השוקלות כמעט 2,500 קילוגרם "כדי להשמיד אתרים הנמצאים מתחת לאדמה", אומר ברי. לדבריו, כל מטוס מסוג אף-15i יישא לפחות שלוש מפצחות בונקרים.
לצבא האמריקאי יש אף מפצחות בונקרים עוצמתיות יותר, אך אין אינדיקציה לכך שישראל ביקשה את הפצצות או שיש ברשותה את המטוסים המפציצים הדרושים כדי להעביר אותן. כמו מומחים אחרים, ברי מבסס את הטענה שלו על ההנחה שישראל שואפת לתקיפה באיראן, והיא תעשה את זה עם תמיכת ארצות הברית או בלעדיה.
"יהיו לפחות ארבע מטרות עיקריות", אומרת אמלי קורלי, מומחית גרעין ממכון "ג'יין". "מפעלי העשרת הגרעין בנתנאז ופורדו, המתקן באספהאן ומתחם הגרעין בעיר אראק. שני האחרונים נמצאים מעל האדמה ו"פגיעים יחסית להתקפות אוויריות", היא מסבירה.
לעומת זאת, נתנאז, במרכז המדינה, נמצא מתחת לעשרה מטרים של קרקע וכמעט שני מטרים של בטון, ולכן יהיה "קשה לחדירה".
האתר פורדו, הנמצא ליד העיר קום, אף "הרבה יותר קשה לחדירה, כיוון שהוא נמצא בתוך הר", היא מדגישה. הטלת פצצה מפצחת בונקרים על פורדו אף יכולה להפוך את האתר לפגיע פחות, אומרת קורלי, כיוון שהכניסה יכולה לקרוס מבלי שהמתקן עצמו יושמד, וכך אף להגן על האתר מהתקפות נוספות.
"ספק אם ישראל מסוגלת להשמיד את המקום בתקיפה אווירית", היא מבהירה. "תקיפה של נתנאז ואראק מבלי לפגוע בפורדו לא תהיה שווה את הסיכון", היא טוענת ומסבירה שפורדו הוא אתר להעשרת אורניום הפועל בעוצמה גבוהה יותר מאשר אתרים אחרים.
כל ארבע המטרות מוגנות על ידי מערכת טילי קרקע נייחת (s-200) וסוללות ומערכת הגנה אווירית של טילי קרקע (Hawk) אומר ג'ים אוהלורן, עמיתהּ של קורלי, מומחה בהגנת קרקע-אוויר.
נוסף על כך ,קורלי צופה כי לישראל יהיו לפחות שתי מטרות משניות - בסיסי הטילים טבריז ואימאם-עלי שבסיסיהם במערב איראן - וזאת כדי למנוע "שיגור טילים כפעולת נקם מצד איראן" על ישראל.
כמו כן, ייתכן שישראל תנסה לפגוע גם בבסיס הצבא פרצ'ין במזרח איראן, שם מפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מנסים לבקר בו. ישראל עשויה לפגוע גם באזור בידגנה, שבו היה פיצוץ מסתורי מסתורי בנובמבר, מה שמעלה את מספר המטרות במדינת האייתולות לשמונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם