מוצבי צה"ל ב"ארץ המרדפים" יהפכו לשמורות טבע
במסגרת פרויקט של משרד הביטחון יפונו 60 מחנות צה"ליים באזור בקעת הירדן, שהוקמו בתקופת המרדפים בגבול ושימשו את יחידות צה"ל במרדפים אחרי מחבלים בסוף שנות ה-60. לפחות 20 מוצבים, שבחלקם כבר מקננים עטלפים נדירים, יועברו לרשות הטבע והגנים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
מעבר למשמעות הסמלית שמקבל פירוק המוצבים בגבול עם ירדן, אשר הפך לגבול של שלום, מדובר בשיתוף פעולה נדיר בין משרד הביטחון וצה"ל לבין מנהל מקרקעי ישראל ולרשות הטבע והגנים - שתקבל לידיה שטחים שבחלקם מהווים כבר שמורות טבע קיימות ושטחים אחרים שהפכו לבתי גידול ייחודיים, בייחוד לעטלפים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה ומצאו מקלט דווקא במוצבים הנטושים.
"בשנתיים האחרונות אנחנו משקיעים הרבה מאמץ בין המון גופים", הסביר השבוע אלון יפרח, ראש חטיבת נכסים ופינוי מחנות צבאיים במשרד הביטחון שמוביל את הפרויקט. "התכלית של העבודה היא להגיע למצב שאם יש מתקן שאינו מאויש או נדרש למערכת הביטחון, אנחנו יכולים ליצור סינרגיה עם רשות הטבע והגנים".
בשנת 2011 פונו 21 מתקנים לאורך הגבול, והשנה
בשנתיים האחרונות השקיע משרד הביטחון שני מיליון שקל בפירוקם של 60 מחנות ומוצבים צבאיים נטושים, 21 מהם לאורך בקעת הירדן באזור שפעם זכה כאמור לכינוי "ארץ המרדפים". אל"מ במיל' אהוד רמות, מי שהיה קצין המודיעין בחטיבת הבקעה בשנים 1969 - 1970, מגדיר את תקופת שירותו בגזרה באותם ימים כתקופה מכוננת ואת פירוק המוצבים כאבן דרך מרגשת עבורו.
"זאת הייתה תקופה שערפאת, כראש אש"ף, ניסה להתסיס את האוכלוסייה של הגדה המערבית. הדרך להפעיל אותם הייתה לשלוח להם חוליות מהצד השני", משחזר רמות. "עשו הערכת מצב והחליטו להקים תצפיות או מוצבים קטנים מעל הירדן. במשך הזמן המחבלים התחילו לירות על המוצבים מהצד השני של הגבול, וככה בנו מוצבים יותר משוכללים עם מערכות מיגון, שכבות פיצוץ נגד מרגמות וארטילריה".
ד"ר נועם לידר, האקולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, מרוצה משיתוף הפעולה. "לאורך כל הגזרה, מים המלח ועד חמת גדר, יש מוצבים נטושים שנשארו פתוחים ואוכלסו על ידי עטלפים. בשעה שהמערות הטבעיות ששימשו בעבר כבתי הגידול לעטלפים התמעטו או נחסמו, הפכו המוצבים הנטושים למעין מערות חלופיות", הוא מסביר.
"יש שם אוכלוסיות גדולות של מינים שידענו מעט מאוד על התפוצה שלהם. אני מדבר גם על הכמויות שלהם וגם על מגוון המינים של עטלפי החרקים הנמצאים בסכנת הכחדה: פרספונים, יזנובים, פרספוני נגב - זאת תופעה בקנה מידה עולמי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם