באנרגיות חיוביות: יש תחליף לנפט?
מחירי הדלק המאמירים דוחקים בממשלת ישראל למצוא אלטרנטיבות זולות. מומחים טוענים שהדרך לפתרון משבר הנפט עוד רחוקה. "אין עדיין תמריצים, אין תקנים, ואין מחויבות לפיתוח מצד המדינה"
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
במצב הנוכחי ברור כי חציית רף השמונה שקלים לליטר היא רק המשוכה הראשונה. על פי ההערכות, מחירה של חבית נפט יהיה בעשור הקרוב כ-130 דולר, ואף עשוי להאמיר ל-200 דולר. בעולם שמכור לנפט, שבו כל עלייה במחיר החבית משפיעה ישירות על מחירי הטיסות, המזון, החשמל והמים, מנסים בעשור האחרון לגבש תוכנית גמילה מהנוזל הכהה.
לפני כשנה אישרה הממשלה תוכנית ענק למציאת תחליפי נפט לתחבורה, שאותה הגדיר ראש הממשלה כיעד אסטרטגי עבור ישראל. בפרויקט, שבו יושקעו בעשור הקרוב כמיליארד וחצי שקל, אמורות להתגבש מגוון יוזמות שייתנו מענה לתלות המתמשכת בנפט. "השנה כבר הוקמו שני מרכזים אקדמיים למחקר בביו-דלקים: האחד בתקציב של 60 מיליון שקל, והשני ב-45 מיליון שקל", מספר שגיא דגן, סגן מנהל התוכנית הלאומית לתחליפי נפט במשרד ראש הממשלה.
דגן אומר שחלק אחר (ומשמעותי) בתוכנית מתבצע בשיתוף משרד התמ"ת, בניסיון לגבש עבודה משותפת לאקדמיה ולתעשייה. במקביל לכך משקיעה הממשלה בחברות הזנק, בפיילוטים ובטכנולוגיות שונות המיועדות לסייע לעולם לצמצם את התלות בנפט. צעדים אלה אמורים להביא לכך שבתחנת הדלק יוצעו לנו אלטרנטיבות ראויות, המכונות "דלקים ירוקים", כלומר דלקים ממקורות צמחיים - אתנול (תחליף לבנזין) או ביו-דיזל (תחליף לסולר). בנוסף לכך קיימים מוצרים שמבוססים על גז טבעי, ובראשם גז טבעי דחוס (CNG), משאב טבעי שממנו צפוי בישראל שפע כבר בעתיד הקרוב.
בניגוד לביו-דיזל ואתנול, חלופות מוכרות יותר, נדמה שהמאמץ הממשלתי מתמקד דווקא בפיתוח חלופת CNG, ממסמך שגובש על ידי ד"ר ברכה חלף, מנהלת תחום תחליפי נפט במשרד האנרגיה והמים, עולה כי בימים אלה מסיימים במשרד את העבודה על תקני CNG. עבודה זו כוללת הן את הכנת התקן חדש לדלק (בשלבי עבודה אחרונים במכון התקנים, צפוי להיכנס לתוקף כבר בסוף מאי) והן הכנת תקן לתחנות התדלוק המיוחדות ל-CNG. טיוטה זו צפויה להתקבל כבר בסוף החודש.
עבור שוק האנרגיה הישראלי, התקנים עשויים להוות בשורה חשובה. זה אמנם צעד ראשון בלבד, שיצריך עבודה משלימה מצד משרד התחבורה, המשטרה והמשרד להגנת הסביבה, אך כבר בימים אלה מתכננים מספר פיילוטים להנעת רכבים ב-CNG. במשרד התחבורה ובמשטרה בוחנים את המשמעויות של הנעת אוטובוסים בגז טבעי, לצד הכוונה לאשר בקרוב יבוא של רכבי CNG לישראל.
ומה מכל הדברים האלה מתורגם כרגע לשטח? מתי נוכל לראות בתחנות הדלק משאבות המציעות לנו אלטרנטיבה זולה יותר, מזהמת פחות ושאינה מממנת טרור עולמי? לא הרבה. נכון לעכשיו נדרשת עוד הרבה סבלנות.
שוק הביו-דיזל למשל נמצא בתנופה עולמית מתמשכת. בשנת 2011 גלגלו עסקי הביו דיזל כ-85 מיליארד דולר ברחבי העולם, ועל פי התחזיות, בשנת 2021 יעמוד המחזור העולמי על כ-185 מיליארד דולר. עם זאת, בישראל קשה עדיין לכנות את הפעילות המקומית "שוק". " תעשיית הביו-דיזל הישראלית קטנה מאוד ועוד לא פועלת בהיקפים מסחריים", אומר רובי זומר, מנכ"ל חברת גרין
חברות כמו גרין סיטי או NBI (נשיונל ביודיזל ישראל) הן המועמדות הטבעיות להשקעה ממשלתית, אך באופן אירוני נאלצו עד לאחרונה להילחם על הקלות במיסוי ותמריצים מצד הממשלה.
כבר לפני ארבע שנים המליצה ועדת מיסוי ירוק של הממשלה על החובה למהול ביודיזל בסולר לתחבורה בהדרגה, במטרה להגיע בתוך שנתיים למצב שחמישה אחוזים מהסולר לתחבורה יהיו מהולים בדלק ירוק. אף שבאירופה מדובר כבר כמה שנים בתקן מחייב, הרי שבישראל, על אף ההחלטה ההיא, אין כיום חובת מהילה, וקבוצת יצרני הביו-דיזל המקומיים נשארת מחוץ לתמונה.
המקורות הצמחיים העיקריים לייצור ביודיזל הם סויה או תירס. הדבר אילץ את היצרניות לרכוש שטחים חקלאיים ולגדל בהם יבולים שהיו יכולים לשמש למזון. וכך יצא שעם הזמן הפך הביו-דיזל ממוצר שמסייע לשמור על הסביבה לגורם שלילי שתורם לעליית מחירי המזון בעולם.
שני השחקנים הישראלים שהוזכרו פה מספקים דווקא תשובה לבעיה הזו. שתי החברות יודעות לייצר ביו-דיזל באיכות גבוהה מחומרי גלם שאינם חלק מתעשיית המזון. במקרה של גרין סיטי, אגב, חברות האנרגיה העולמיות (ובהן BGREEN האמריקנית, ענקית הדלק הברזילאית פטרוברז ופוקס פטרולי, יצרנית הביו-דיזל הגדולה באיטליה) כבר הביעו התעניינות בפרויקטים משותפים.
"בשלוש השנים האחרונות עבר השוק המקומי התעוררות מסוימת", אומר זומר. "הבינו שיש צורך ברגולציה ותקינה. יצרני הביודיזל בישראל יכולים לספק את הסחורה אך הבעיה היא שאין תשתית, הן מבחינת תקנים אבל גם מבחינת השטח. כדי שאנשים יתדלקו בביו-דלקים צריך ליצור את התשתית הנכונה. אי אפשר להשתמש בתשתיות הדלק הקיימות מחשש לערבוב ולשאריות של חומרים אורגניים בצנרת".
צנרת ותשתית זה עניין של מיליוני שקלים. אולי כל המהלך הזה אינו כלכלי כרגע?
"כרגע הוא בוודאי לא כלכלי כאן, כי לחברות המקומיות אין תמריץ לפעול. תנו לנו להיכנס לתעשייה, תחייבו מפעלים או מתקנים אחרים לעשות שימוש בביו-דיזל, ונוכל להתפתח ולגדול. כשהשוק המקומי יגדל יהיה תמריץ להשקיע בתשתיות, ואז יהיה אפשר להחליף את הסולר המזהם".
מי שכן תרגמו את השימוש בדלקים ביולוגיים למדיניות מחייבת הם האירופאים. במאי 2003 פרסם האיחוד האירופי הנחיה שכותרתה The EU Biofuels Directive. הוצב יעד לשימוש בדלקים ביולוגיים בשיעור של כשישה אחוזים מכלל הדלקים עד שנת 2010. היעד לשנת 2020 עומד כעת על 20 אחוז.
כיום האיחוד האירופי הפך לצרכן הגדול ביותר ביודיזל, אך מדינות האיחוד אינן לבד. ברזיל נחשבת חלוצה בתחום, ובמדינה מוצעים כבר כשני עשורים כמה סוגי דלקים, ובהם אתנול, המיוצר בעיקר מקני הסוכר במדינה. הנתונים הרשמיים במדינה מלמדים כי מדובר במהלך נרחב, במסגרתו כבר באמצע שנות השמונים למעלה מ-75 אחוז מכלי הרכב שיוצרו במדינה היו מותאמים לצריכת אתנול.
"ברזיל היום היא ככל הנראה שיאנית השימוש בדלקים ביולוגיים", מעריך פרופ' איתמר גלזר, מנהל המכון למדעי הצמח במינהל המחקר החקלאי, ומי שאחראי על פרויקט הביו-דיזל במכון וולקני, "אבל השימוש בדלקים הללו הולך וגובר בכל העולם".
מכון וולקני נכנס לתחום הביו-דיזל לפני כשמונה שנים. כיום קיימות שם עשר קבוצות מחקר ועשרות חוקרים. "בעתיד יהיה צורך בחלופות לדלק וזיהינו שהרבה מאוד חברות ומוסדות מחקר בעולם עוסקים באתנול, אז החלטנו להתמקד בביו-דיזל", מספר גלזר. במכון וולקני החליטו להתמקד בהפקה מצמח הקיקיון ומצמח הג'טרופה, שמקורו במרכז אמריקה אך גדל כיום באפריקה, בהודו ובסין. זרעיהם של צמחים אלה הם עתירי שמן וגידולם אינו מתחרה בגידולי מזון.
"המחקרים שלנו עוסקים בהשבחת זנים שיש להם יבול גבוה יותר ואיכות שמן גבוהה יותר, וגם בשיפור ובשינוי שיטות דישון והשקיה, לצד סוגיות של טיפול במזיקים ופיתוח מכונות לקטיף", מסביר גלזר. המחקרים המוצלחים של המכון הניבו עד כה שיתופי פעולה מסחריים עם חברות אנרגיה חשובות, ובהן חברת סצ'י (seci) מאיטליה וחברת ג'ט פיול (jet fuel) מברזיל.
"את חברות האנרגיה לא מעניין מקור הדלק, אבל מה שמניע את העיסוק בתחום הדלקים הביולוגיים הוא ההחלטות על הפחתת פליטות גזי חממה וגם הקטנת התלות במדינות המפרץ", אומר גלזר. "עד כה קנולה, תירס וסויה היו המקורות המרכזיים, אך כעת החברות הללו משוועות למקורות אחרים".
במצב הנוכחי, האם יש עתיד לתחליפים הללו?
"לא הייתי מציע לזלזל בדלקים הביולוגיים. אולי הם לא יהיו הפתרון הבלעדי, אבל בהחלט ישמשו אותנו בעתיד בתוך מכלול של פתרונות כתחליף לנפט. אני בהחלט אופטימי".
בהתייחס לכתבה, אמר שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו: "תחום תחליפי הדלק מבוססי גז טבעי הוא מנוף נוסף לגמילה מהתלות בנפט הערבי, ואמצעי חשוב לצמצום זיהום האוויר. משרד האנרגיה והמים בראשותי פועל בכל הכוח על מנת לחבר את מצבורי הגז הטבעי למשק החשמל ובאותה שעה נערך משק הדלק להטמיע את השינויים מהגעת הגז הטבעי בכל הקשור לתדלוק כלי תחבורה ב-CNG".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם