כמו שמן ויין: הקרב על פצלי השמן
גרינפיס ותושבי עמק האלה, הידוע ביינותיו המשובחים, מתנגדים להפקת הנפט של חברת IEI מפצלי שמן בחבל עדולם. היכונו לקרב הבא בין האנרגיה המסורתית לאנרגיה המתחדשת
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
חברי ארגון גרינפיס יזמו השבוע בשיתוף תושבי עמק האלה צעדה לאורך 40 ק"מ - ממקום מגוריהם עד לגן הוורדים מול הכנסת. בסיום הצעדה התקיים דיון בנושא שהם מכנים "אשליית פצלי השמן" ובהשלכות הפקת הנפט על חבל עדולם, שברמת המורשת נזכר כאזור הקרב בין דוד לגוליית. בשנת 2008 קיבלה חברת IEI רישיון לחיפוש נפט ולהפקתו מפצלי שמן בשטח של 238 קמ"ר באזור השפלה הדרומית - מעמק האלה בצפון ועד דרומית לתרקומיה. שיטת ההפקה מבוססת על קידוחים לעומק 250 - 300 מטר ועל חימום תת-הקרקע ל-350 מעלות.
◄קודחים ובוכים: לא רוצים מדבר סעודי בחבל עדולם
הילה קרופסקי, שמובילה עם חבריה ועם תושבי האזור את ההתנגדות להפקת נפט מפצלי השמן, אומרת כי "מדובר בטכנולוגיה חדשה ולא מוכרת, וגם החברה המפיקה טוענת שאין ביכולתה לצפות בוודאות את תוצאות הניסוי שהיא מבקשת לבצע בשטח טרם ההפקה המסחרית". לטענת המתנגדים, שיטת ה-IN SITO - קדיחה לעומק 300 מטר בתת-הקרקע כדי להרתיח את הפצלים - הצליחה בתנאי מעבדה, אך לא בשטח. הם מעלים דוגמאות מקולורדו, ארה"ב, שם הניסוי כשל או לא השתלם.
קרופסקי אומרת כי בשונה מארה"ב, לישראל יש משאבי טבע מצומצמים ואין לדעת מה יהיו ההשלכות של הפקת נפט מפצלי שמן, שנמצאים במרבץ מעל אקוויפר המים ירקון-תנינים. מטרת המחאה, כך נטען, היא לחייב את שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו ואת השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לבדוק בעצמם נושא שנוי כל כך במחלוקת ולא להסתמך על חוות דעת של בעלי אינטרסים.
אך הדברים לא פשוטים. מול המתנגדים עומדת IEI, בראשות רליק שפיר, שהיה טייס קרב בחיל האוויר במשך
לדבריו, הארגון תומך באנרגיה מתחדשת המבוססת על מים, על רוח ועל שמש, אבל לא מפנים את הטענות של גופי המחקר הרציניים בעולם, ולפיהן גם ב-2030 יהוו האנרגיות המתחדשות כ-10% בלבד מסך תפוקת האנרגיה בעולם. שפיר קובע כי טענות גרינפיס שהמים באקוויפר בסכנה אינן נכונות וכי אין ולו הידרולוג אחד שמסכים שיש בכך פגיעה בהם.
נפט הוא למעשה אצות ששקעו בתוך שקערוריות בים לפני 70 מיליון שנה והיו חלק מהבוץ ומהאבנים בתחתית הים. מתחת לעומק של 2,200 מטר הפכה האבן לנפט, ובשכבות עמוקות פחות הוא נשאר סלע. כך קרה שבעירק "הנמוכה" מצוי נפט ובישראל "הגבוהה" נמצא סלע, שמכיל חומר שאפשר להפיק ממנו נפט. מבחינת היתכנות ההפקה הגאולוגיה צריכה לגרום להפרדה בין שכבת פצלי השמן לבין האקוויפר, ובשונה מהשכבות בקולורדו ובשבדיה, שהן מעורבות, בישראל יש הפרדה.
בטכנולוגיית ה-IN SITO מוחדרים גופי חימום לפצלי השמן באמצעות קידוחים, מחממים אותם ל-325 מעלות ואז המולקולות בסלע מתפרקות לגז ולנפט קל שמוצריו מתאימים לתחבורה. פוטנציאל השדה בחבל עדולם מוערך ב-100 ביליון חביות (ישראל צורכת 80 מיליון חביות בשנה). להפקה של 50 אלף חביות נפט ביום (השקולות לתצרוכת הצה"לית והתעופתית בישראל) ב-40 דולר לחבית בטכנולוגיית ה-IN SITO די בשטח הפקה של קמ"ר אחד בלבד למשך 25 שנה - בלא גרימת נזק על פני האדמה או בעומקה ועם אפשרות לשיקום מלא של השטח.
מטרת הניסוי ש-IEI מבקשת לערוך בשדה מדעי היא להוכיח למשרד האנרגיה והמים ולמשרד להגנת הסביבה שלא ייגרמו פגיעה באקוויפר החוף וזיהומים תחתונים ועיליים. אחרי שענתה על מאות השגות, אמורה החברה להגיש בקשה לוועדת התכנון והבנייה של מחוז ירושלים במטרה להגיע לפיילוט כבר בסוף השנה.
מחיר הפיילוט מוערך ב-30 מיליון דולר. יממנו אותו ג'ייקוב רוטשילד מקרן יד הנדיב, מייקל שטיינהרט, מייסד פרויקט תגלית, והווארד ג'ורנס, ויגבה אותו מדעית המדען הראשי לשעבר של חברת של הרולד ויניגר, דוקטור לפיזיקה גרעינית מאוניברסיטת הארוורד שעשה עלייה לישראל ומלווה את הפרויקט. IEI התחייבה בפני בג"ץ ובפני משרדי הממשלה כי המיזם, שהוא תקדימי בעולם ועלותו נאמדת במיליארדי דולרים, יוקם בשטח מרוחק מאזורי התיישבות ותיירות, על ציר בית גוברין ותרקומיה באזור לכיש, מחוץ לשטח המועצה האזורית מטה יהודה.
זה מה שקורה כשיום אחד מתעוררים 7,000 תושבים מ-14 יישובים בחבל ארץ קטן אל מציאות חדשה. עד כה הם ידעו שאדמתם מפיקה גפנים ויין שנמכר ב-6,000 דולר לחבית, אבל הם לא חשבו שהיא מפיקה גם נפט. מולם עומד כוח רציני בדמותו של טייס מהולל, שהיה שותף להפצצת הכור בבגדד, ועכשיו הוא וחבריו מנסים להוכיח שאפשר גם וגם. מדינה מוזרה ישראל. איך ממתגים אזור של נפט ויין גם יחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם