בימין גילו: השמרנות של גרוניס לא פוליטית
הח"כים שקידמו את בחירתו לנשיא העליון חשו נבגדים. אלא שתיוגו כ"ימני" היה שגוי: שמרנותו המשפטית לעיתים תיטיב עם הימין ולעיתים לא
נשיא העליון אשר גרוניס צילום ארכיון: אלכס קולומויסקי
איש אינו יודע מהן השקפותיו הפוליטיות של גרוניס ולפיכך הניסיון לתייגו כ"ימני" היה שגוי מעבר לפגיעה בגרוניס עצמו. שמרנותו המשפטית, נכתב כאן לא פעם בעבר, היא עקבית. גרוניס דוגל בהתערבות מינימלית בפעולות הרשויות האחרות. אך לשמרנות זו אין כל ביטוי פוליטי מובהק. פעם השמרנות תשחק "לטובת" הימין ופעם לרעתו.
אלא שבמקרה זה לשמרנותו של גרוניס לא הייתה אפילו כל משמעות. ההחלטה שניתנה אתמול אינה אקטיביסטית או אנטי-אקטיביסטית. מדובר בהחלטה טכנית במהותה הנוגעת ליישום המבחנים שלפיהם יוחלט מתי יאריך בית המשפט מועד שהוא עצמו קבע בפסק דינו מאוגוסט האחרון.
חקיקה לא תושיע
השופטים לא בחנו את טיב הסכם הפשרה או את חוקיותו. הם גם לא דנו מחדש בטענות שכבר נשמעו לפני מתן פסק הדין. הם בחנו רק האם סביר להאריך שוב את המועד לביצוע פסק דין בשלוש שנים וחצי, כשמדובר במקרה מובהק של אי-חוקיות ופגיעה בקניינו של הפרט.
השופטת נאור, שאמורה היתה להתמנות לנשיאה אילולא "חוק גרוניס", סברה שהדבר אינו סביר. גרוניס וג'ובראן הסכימו עמה. אגב, גם אם גרוניס עצמו היה תומך בהארכת המועד, הרי שהוא היה נותר - כפי שקרה לא פעם בעמדת מיעוט.
אחת הדרכים העומדות כעת בפני הממשלה היא חקיקה עוקפת בג"ץ.
בין אם תהיה זו חקיקה כללית להסדרת המאחזים ובין אם חקיקה ספציפית ביחס למגרון, הרי שכל חקיקה שתכשיר - ולו לזמן מה - את הפגיעה בקניינם של הפלסטינים בעלי הקרקע, עשויה שלא לעמוד במבחן בג"ץ, גם לפי גרוניס.
בג"ץ יתקשה אולי לפסול חקיקה שתכשיר מאחזים שהוקמו על אדמות מדינה, אולם לא כך באשר למאחזים שהוקמו על קרקע פלסטינית פרטית. גם כאן קשה לראות כיצד הנשיא גרוניס, או מי מהמינויים האחרונים לעליון, יושיעו את הימין. זו, אגב, משמעותה של העצמאות השיפוטית שהיא, כידוע, אחת מאבני היסוד של משטר דמוקרטי.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם