העקרונות של לבני, העקשנות של מופז
בשנה האחרונה השניים לא הפסיקו להטיח האשמות אחד בשנייה. מה שמדאיג זה ששניהם די צודקים. ועדיין, תוצאות הפריימריז ישפיעו
ועדיין, להתמודדות היום בין שניהם, בפריימריז של מפלגת האופוזיציה שהיא גם המפלגה הגדולה בישראל (עדיין), תהיה השפעה דרמטית על התגבשותה של המפה הפוליטית העתידית בישראל.
מופז אומר על לבני שעשתה את כל הטעויות האפשריות, שלא הרכיבה ממשלה כשאולמרט התפטר, ולא הרכיבה ממשלה אחרי הבחירות, ולא קבעה סדר יום, ולא הובילה אופוזיציה לוחמת, ופספסה את המחאה החברתית, והלכה לאיבוד במדבר המדיני, ולא ידעה לנהל את קדימה, ומה לא.
יש משהו במה שהוא אומר, ואפשר עוד להוסיף: לבני איבדה גם את מרבית חבריה, הפגינה חולשה קשה ביחסי אנוש, ולא הצליחה לגבש סביבה קבוצה משמעותית של חברים שיסכימו להתאבד למענה ויאמינו בה. זה, כנראה, עניין של אופי.
לבני, מה היא אומרת על מופז? שאין לו אידיאולוגיה, שרגע הוא היה בליכוד ("זה הבית") וחצי רגע אחר כך זחל לקדימה, שהוא ביבי ב', שהוא יעשה הכל כדי להיות שר ושכל מה שהוא עשה בשלוש השנים האחרונות זה להתעמר בה ותוך כדי כך להרוס את המפלגה.
גם בדבריה של לבני יש ממש. ואפשר עוד להוסיף, שמופז אכן התעניין במהלך הקדנציה בעריקה מהמפלגה בראש קבוצת תומכים ("חוק מופז"), ושמעולם לא קיבל את מנהיגותה של לבני.
אולם אחרי שאמרנו את כל זה, צריך להדגיש שמדובר בשני מתמודדים ראויים. לבני חתומה אישית על 28 המנדטים
התברר לה, באיחור, שמאות האלפים הצביעו עבורה כי האמינו שרק היא יכולה לעצור את נתניהו, אבל זה לא אומר שהם ימשיכו להאמין בזה. השגיאות הפוליטיות של לבני הן פרדוקסליות, כי הן גם מהוות את ליבת העוצמה שלה.
החלטתה להישאר באופוזיציה הייתה ערכית, משמעותית וחשובה. גם הפספוס בהרכבת הממשלה ב-2008 המחיש שהיא עשויה מחומר אחר, חומר שלא מוכן לשלם כל מחיר ולשחד כל מי שמפריע בדרך להקמת ממשלה (מה שנתניהו עשה אחר כך בכישרון רב).
לבני נותרה עם הכוונות הטובות, הכבוד והעקרונות, אבל אלה נשחקו עד דק במהומות קדימה, בפרשות הגזבר והמנכ"ל ומי לא, ובעיקר באבדן המנהיגות והדרך.
ועדיין, לבני ואנשיה משוכנעים שאין לה אלטרנטיבה, שההמונים שהצביעו עבורה כדי לחסום את נתניהו יחזרו הביתה ביום פקודה, שבסוף דבקותה בעקרונות התמימים ההם תשתלם והיא תנצח.
מופז הוא ישראלי ערכי, חרוץ, צנוע, שתרם כל חייו למדינה. בניגוד לאהוד ברק, למשל, מעולם לא עשה לביתו, לא כשל בקומבינות ובשערוריות והשאיר אחריו, בכל מקום, אוהדים ולא שונאים.
הוא פועל שחור שעבד כל חייו בפרך, כנגד כל הסיכויים, כשזרקו אותו מהדלת חזר מהחלון, נחוש ועקשן. הוא יודע תמיד לרכז סביבו צוות יעיל ומצוין (הלוואי שהקברניטים הנוכחיים של המדינה היו לומדים ממנו משהו), מומחה לעבודת מטה ואיש שטח יעיל ומנוסה.
מופז ממוקד מטרה ועבד בחודשים האחרונים בקמפיין שלו כאילו מדובר ב"חומת מגן" חדשה. אנשיו משוכנעים שאם ינצח, ישנה את הגנטיקה של קדימה, יהפוך אותה בן לילה לרלוונטית וימצב את מעמדו כאלטרנטיבה אמיתית לנתניהו.
האם גם כאן שני הצדדים צודקים? אין לדעת. ההתמודדות היום היא בין הסוס השחור לנסיכה הלבנה. בין מי שעבד קשה כל החיים והיה צריך להוכיח את עצמו בכל פעם מחדש, למי שנולדה למשפחה לוחמת ורכבה אל התהילה בזמן קצר יחסית.
אם הייתי מתפקד של קדימה, הייתי מתלבט הבוקר עד הרגע האחרון. לפני חודשיים היה נדמה שזה גמור, השטח כולו דיבר מופזית והייתה תחושה שלבני תפרוש עוד בטרם יגיע יום הבוחר. בחודשיים האחרונים היא התאוששה ונתנה פייט ראוי.
פריימריז זו חיה בלתי נשלטת ולא מפוענחת, מקום קבורתם של סוקרים רבים שניסו להתנבא בעניין לא נודע עד עצם היום הזה. הלילה, לאחר ספירת הקולות, כל תוצאה תהיה הגיונית.
ניצחון של מופז יתקבל בטבעיות, ניצחון של לבני יהיה הפתעה ועדיין, אנשיה משוכנעים שתנצח. השאלה הקריטית יותר היא מה יקרה למפלגה ביום שאחרי, מי יישאר, מי יפרוש, ומתי יהיו בחירות.
נתניהו מכחיש שהוא הולך לבחירות, אבל יכול להיות שהבחירות הולכות לנתניהו.
ב-1 באוגוסט צריך גם לפנות את מגרון וגם להעביר חוק טל חדש בכנסת, איראן עוד כאן, נצנוצי מחאה חברתית מחודשת מתחילים להופיע פה ושם, בסוף השבוע "צעדת המיליון" לעבר גבולות ישראל, לפחות הם לא יוכלו להגיע ברכבת.
אקו"ם