יש פרשנות ויש פרשנות
בדחייה של בג"ץ את פשרת מגרון הוסט הצידה היושר האינטלקטואלי ואת מקומו תפס מסע הסתה בלתי הוגן, על גבול השקר הגס
היושר האינטלקטואלי המחייב הוסט הצידה ואת מקומו תפס מסע הסתה בלתי הוגן, על גבול השקר הגס. הנייר סובל הכל, ולפופוליזם זול, כך מסתבר, אין גבול. אחת הדוגמאות המכוננות בהקשר זה הוא מאמרו של ד"ר חיים משגב "הידיים ידי בג"ץ והקול קול שלום עכשיו" (Ynet, 26.3.2012), משפטן ותיק ולוחם ללא חת בעד ההתיישבות בשטחים ונגד בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.
נקדים ונאמר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: מותר ואפילו רצוי לבקר את החלטות המערכת המשפטית. אסור ליצור דה–לגיטימציה שלה.
וכך כותב ד"ר משגב: "נשיאה הולכת, נשיא בא. ועולם כמנהגו נוהג. כאילו שאין פה ממשלה ובית מחוקקים ונבחרי ציבור...ואם כך הדבר, מדוע מה שחושב שופט זה או אחר חשוב יותר או הגיוני יותר או צרוף יותר או סביר יותר ממה שחושב ראש הממשלה, או השר בני בגין? האם השכלתו הפורמלית של השר בגין נופלת מזו של השופטים בבית המשפט העליון?".
דברים כדורבנות. אלא אליה וקוץ בה. השר בגין, מצוטט כאומר את הדברים הבאים בעקבות פסיקת בג"ץ: "אנחנו נתונים כולנו למרותו של בית המשפט הגבוה לצדק ויש החלטה משנה שעברה שאומרת שיש לפנות את היישוב...שמעתי אמירה שאין לה שחר. אני אפילו לרגע לא הסכמתי שלא תקוים החלטת בית המשפט כלשונה ויוותרו שם בתים מסיבה כזאת או אחרת. אני כתבתי את טיוטת הודעת המדינה בסוף ינואר. שלחתי אותה לחברי הפרקליטים, ולמנהל האזרחי. וכבר בטיוטה זו נאמר- עם השלמת הבנייה יועברו לבתיהם והמאחז יפונה מהמבנים. אפילו לרגע לא הייתה לי מחשבה אחרת, אם אנשים חשבו אחרת אני מצער על כך. לא שיניתי את דעתי, ולא חזרתי בי".
ישנה רק משמעות אחת: גם בעיני השר בגין: מגרון הוא מאחז בלתי חוקי, אחרת לא היה מבקש להעתיקו למקום אחר.
אם כן, את מי בדיוק מייצג ד"ר משגב כאשר כותב על עמדותיו של השר בגין? חוששני שהוא מייצג את דעות עצמו בלבד. ואולי מר בגין איננו כה אמין בעיני ד"ר משגב, לכן ראוי לצטט דבריו של אדם שבהחלט אמין מאוד: "עוד מעט הכול יהיה מאחורינו. עידן אהרן ברק/ דורית ביניש יסתיים והשפיות תחזור, אולי, למקומותינו. לא עוד חדירה לתחומן של רשויות אחרות בשמן של השקפות
חד, חלק וברור. ומיהו האיש: ד"ר חיים משגב, בכבדו ובעצמו, במאמר "מסמר אחרון בארון האקטיביזם השיפוטי" (Ynet, 24.2.2012). ומי ישב ראש בהרכב בג"ץ שהליט על פינוי מגרון? הנשיא גרוניס.
לו היה זה פסק דין העוסק בנושאים אידיאולוגיים מובהקים, היה אולי מקום לטרוניה, אך מה לעשות שפסק הדין איננו עוסק בכך אלא באחת הזכויות היסוד החשובות ביותר שיש לכל אדם באשר הוא אדם: הזכות לקניין.
על כך כותב בית המשפט: "השאלה היחידה שהייתה במחלוקת בעתירה הייתה שאלת עיתוי הפינוי (לכל אורך הדרך, המדינה הסכימה כי מדובר במאחז בלתי חוקי שיש לפנותו), אין עוד סמכות לביהמ"ש להאריך את המועד".
ייטיבו ד"ר משגב וחבריו אם יאמרו את כל האמת לציבור, כולל אלה שאינם מבינים במשפטים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם