שאלה של התפלה: המים נטולי מגנזיום - הבריאות בסכנה
בעוד שנתיים 75% מתצרוכת המים הביתית והעירונית יגיעו ממים מותפלים, אך בלי המגנזיום שאובד בתהליך ההתפלה מאות שותים תמימים עלולים למות ממחלות לב. למה ברשות המים לא רוצים להוסיף אותו למים? כסף
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
בשבועות האחרונים מתנהל ויכוח סוער ביותר בין משרד הבריאות לבין רשות המים באשר לצורך להוסיף מגנזיום למי הים המותפלים. ישראל בעיצומה של מהפכת התפלה - כבר היום 40% מסך התצרוכת הביתית והעירונית מוזרמים מהים, ובעוד שנתיים יהיה הנתח 75%.
אף שבתהליך כניסתם של מים למערכת ההובלה הם נמהלים במי המוביל הארצי ובמי קידוחים מהאקוויפרים השונים, ישנם מקומות המקבלים רק או בעיקר מים מותפלים, כמו שדרות ויישובי עוטף עזה (לפחות 80%). שיחה טרנס-אטלנטית מסינגפור שקיימתי עם פרופ' אבנר עדין מהאוניברסיטה העברית, מומחה עולמי למים ומי שעמד בראש ועדת עדין, שמינה משרד הבריאות כדי לעדכן את התקנות החדשות הנוגעות לאיכות מי השתייה שלנו - גרמה לי למועקה קלה.

תהליך ההתפלה טומן בחובו יתרונות רבים. בארץ כל המלחים מופרדים ממי הים בשיטת האוסמוזה ההפוכה, והמים שמתקבלים מזוקקים כמעט לחלוטין, אבל מומחים אומרים כי המים הללו "נקיים מדי" מאחר שתהליך ההתפלה מוציא מהם גם את המינרלים הנדרשים לבריאות הציבור.
שני המרכיבים החשובים ביותר הם הסידן והמגנזיום. פרופ' עדין מסביר כי אמנם המדינה מוסיפה למים המותפלים סידן, אבל זאת כי הוא מונע תהליך קורוזיה (החלדה) של הצינורות שהמים זורמים דרכם. לגבי המגנזיום מתלהט היום ויכוח בין הגופים הממשלתיים באשר לעלות הגבוהה שבהוספתו; ובמקרה הזה מים (בעיקר מותפלים) רק ילבו את האש.
"אמנם זו לא פצצה אטומית מיידית מעל איראן, אבל לטווח הארוך זה בהחלט לא טוב, לא לאדם ולא
"במים הרגילים ששתינו עד היום יש מגנזיום בכמות מספקת, וכשמוהלים אותם במים מותפלים, נגרע מהם המגנזיום שהיה בהם. למגנזיום יש גם חשיבות גדולה לחקלאות ולגידולים. אם זה לא יקרה, ייהרסו הקרקעות והצמחים השונים יינזקו. קיום, חיים ואדמה נהרסים". אם לא די בכך, השבוע פורסם דוח שנכתב באגף לבריאות הציבור, וממנו עולה כי אי-הוספת מגנזיום למי השתייה המותפלים תוביל בהדרגה ל-250 מקרי מוות נוספים בארץ מהתקפי לב בכל שנה. גם ארגון הבריאות העולמי ממליץ להכניס מגנזיום למים.
מרשות המים נמסר כי בישראל רק חצי אחוז מכמות המים המסופקת משמשת כמי שתייה, וכל יתר התצרוכת הביתית משמשת למקלחות, לשטיפה, לכביסה וכיו"ב. "למה שהציבור ישלם מאות מיליוני שקלים כדי להורידם בשירותים?" תוהים ברשות המים, "עלות הוספת המגנזיום להיקף ההתפלה המתוכנן עומדת על 150 - 525 מיליון שקל בשנה, וזו תעלה את תעריפי המים לצרכן הביתי בכ-23 - 81 אגורות לכל קוב. ביקשנו לבחון היטב את הצורך בהוספת המגנזיום למים, ואם יימצא צורך כזה יש לבחון היטב את האופן המשתלם למשק - הוספה למים או דרך המזון".
ואולם, נראה כי הוספת המגנזיום למזון, כמו קמח (כפי שהוצע ברשות), מסובכת יותר ולא תהיה גורפת כמו מים. בזמן שרשות המים ומשרדי האוצר והמשפטים ממשיכים להתכתש עם משרד הבריאות, ישראל ממשיכה לדהור אל עבר התפלת 75% מתצרוכת המים, וככל שנוכחות המים המותפלים בברזים תגדל, כך המגנזיום יפחת. אם ראש הממשלה לא יקדיש לוויכוח הזה תשומת לב, מגנזיום נחוץ ייעלם משלושה רבעים מהמים שלנו, וגם הלבבות הפועמים שלנו יהיו בסכנה גוברת.