עשרות עובדות זרות התלוננו: עברנו ניצול
מהגרות העבודה מספרות על אלימות והטרדה, אך חוששות לעזוב את המעסיקים. ברשות האוכלוסין יערכו שימועים וישקלו לשלול רשיונות העסקה
י', כפי שסיפרה במהלך עדותה בארגון "קו לעובד", סירבה בתוקף, אולם האב לא ויתר. הוא לחץ עליה ואף איים כי יזרוק אותה לרחוב ויביא לגירושה מהארץ.
"אחרי כמה חודשים של לחץ ואיומים נשברתי, והסכמתי לקיים עם הבן יחסי מין", היא מספרת. "זה היה פעם-פעמיים בשבוע, ואבא שלו כל הזמן בדק אותי ואפילו השאיר לי אמצעי מניעה על השולחן כרמז ל' תפקיד' שלי. בגלל שהייתי חייבת לשלם על הבית ספר של הבן שלי, ובגלל הפחד שהם יפטרו אותי, לא הייתה לי בררה ונאלצתי לעשות את מה שהם רצו".
תלונתה של י', לצד 50 תלונות נוספות של עובדים ועובדות זרים, בעיקר בתחום הסיעוד, התקבלו ברשות האוכלוסין וההגירה בחצי שנה האחרונה. 11 מהתלונות הן בגין פגיעה מינית מצד המעסיק או בני משפחתו, חמש על אלימות מצד המעסיקים ו-21 בגין פגיעה בתנאי העבודה ואי תשלום שכר עבודה.
רוב התלונות, על הטרדה מינית
צילום: אלי דסה
לוקחים את ההיתר
ברשות האוכלוסין וההגירה, אשר מאז הקמתה התמקדה בעיקר באכיפה נגד שוהים בלתי חוקיים, פועלים כבר כמה חודשים כדי למקד את האכיפה נגד מעסיקים הפוגעים בעובדים הזרים, וביתר שאת נגד אלו שלכאורה פוגעים מינית בעובדות בתחום הסיעוד.
העובדות הזרות בתחום הסיעוד נחשבות קבוצה בסיכון לתקיפה מינית בשל אופי ההעסקה אשר מחייב מגורים של העובדת בבית המעסיק. העובדות חוששות מפיטורים, ולכן לא מתלונן גם לאחר פגיעה בהן. ברשות האוכלוסין וההגירה זיהו את הקושי של העובדות, והחלו לאחרונה לערוך שימועים
למעסיקים שעובדות התלוננו נגדם וכן למנהלי חברות כוח אדם שעל פי החשד פגעו בעובדים ובעובדות.
"אנחנו מתכוונים לפעול בנחרצות נגד מעסיקים החשודים כי פגעו בעובדות", אומר משה נקש, הממונה על תחום הסיעוד ברשות האוכלוסין.
בארגון "קו לעובד" בירכו על המהלך, לרבות הכוונה לשלול היתרים ממעסיקים שיימצאו אשמים בפגיעה מינית בעובדות, אולם הזכירו כי תלונות רבות שהועברו בעבר לרשות האוכלוסין, ליחידת האכיפה במשרד התמ"ת או למשטרת ישראל, כלל לא טופלו או זכו לטיפול רק לאחר תקופה ממושכת.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם