הטרדה מינית באוני': המוסדות מטייחים
בדיקת מעריב מגלה ליקויים חמורים בטיפול בתלונות נגד מרצים במוסדות להשכלה גבוהה. בחודש הבא יתפרסם דוח חמור של מבקר המדינה

הפנייה בנושא של מבקר המדינה אל שמונה האוניברסיטאות ו-21 המכללות הציבוריות למסירת פרטים על היקף התופעה ועל אופן הטיפול בתלונות שהתקבלו, נחשפה ב מעריב באוקטובר 2011.
מבדיקת מעריב עולה כי בשנת 2011 הוגשו עשר תלונות של סטודנטיות נגד מרצים באוניברסיטאות בלבד על הטרדות מיניות. מדובר בעלייה משמעותית לעומת השנים הקודמות. בשנתיים לפני כן יחד הוגשו למעלה מ-25 תלונות נגד מרצים, רובם מהסגל הבכיר, בכל 28 המוסדות האקדמיים.
השיאנית היא אוניברסיטת תל אביב – 13 תלונות נגד מרצים בשנים 2009 עד 2011. האוניברסיטה העברית טיפלה בשנת 2009 בתלונות נגד שלושה מרצים. בארבע אוניברסיטאות – בר אילן, בן-גוריון, חיפה ומכון ויצמן – אין כלל איסור בתקנון על קיום יחסים במסגרת מרות, בין סטודנטיות ומרצה.
הבדיקה העלתה כי עיקר הבעיה אינה מספר התלונות שהוגשו, אלא המדיניות של מוסדות אקדמיים רבים שאינם מעודדים סטודנטיות להגיש תלונות נגד מרצים, וכן ליקויים משמעותיים בטיפול בתלונות המתקבלות עד כדי השתקה וטיוח של הבעיה.
אף שהחוק בנושא הטרדות מיניות נחקק כבר בשנת 1998 ומדובר בעבירה פלילית, מוסדות אקדמיים רבים לא פרסמו תקנון האוסר על מעשים אלו. מבדיקה עולה כי המכללות שפרסמו את התקנון או התאימו
מדובר במכללת אשקלון, שפרסמה תקנון רק בשנת 2007, מכללת רופין (2008), המכון הטכנולוגי חולון (2009), מכללת כנרת (2010) והאקדמיה למוזיקה ולמחול (2011). בנוסף לכך, מכללת סמי שמעון באשדוד פרסמה תקנון מותאם רק בשנת 2012. מכללות אפקה ואחווה בחרו לא למסור למעריב פרטים בנושא.

עוד עולה מהבדיקה כי מוסדות אקדמיים רבים אינם מפרסמים או מסבירים לסטודנטים ולמרצים מהי הטרדה מינית וכיצד להתלונן. ברוב המוסדות נציבת תלונות הסטודנטים להטרדות מיניות היא חברת סגל אקדמי פעיל, מה שעלול להקשות להתלונן בפניה על ידידיה בקמפוס.
גם לאחר שהסטודנטית אוזרת אומץ ומחליטה להתלונן נגד מרצה מטריד, צפויות לה בעיות רבות. בארבע אוניברסיטאות – הטכניון, בר אילן, תל אביב ובן-גוריון – כל השופטים בבית הדין המשמעתי נמנים עם הסגל האקדמי ואין נציגות לסטודנטים, לנציגי ציבור או לאחרים.
באוניברסיטת בן-גוריון כל תשעת חברי בית הדין למשמעת הם אנשי סגל אקדמי, כמו גם כל ששת חברי בית הדין לערעורים. כמו כן, אין כל חובה שבהרכב תשב אישה. יחד עם זאת, יש לציין כי סקר התאחדות הסטודנטים שנערך בתחילת השנה האקדמית מצא כי הטיפול באוניברסיטה זו יעיל ורציני.
בחלק מהמוסדות עלו טענות של סטודנטיות על אווירה לא רשמית בדיוני ועדות המשמעת בין חברי הסגל השופטים לבין חברי הסגל המרצים החשודים בהטרדה. כמעט בכל המוסדות אין דרישה שלהרכב בית הדין תהיה הכשרה משפטית, ולפי סקר ההתאחדות בשני מוסדות אין חובה לומר למתלוננת את ההחלטה הסופית בעניינה.
האוניברסיטה הפתוחה הייתה היחידה מבין האוניברסיטאות שלא מסרה נתונים לגבי תלונות כלפי אנשי סגל. מבין המכללות – תל אביב-יפו, אחווה, המכללה להנדסה, מכון לב וספיר בחרו לא להעביר נתונים על מספר התלונות שהתקבלו.
