"המחזה של אנשים
בתור למזון אינו ראוי"
מנכ"לית ביטוח הלאומי היוצאת הצטרפה לשר כחלון וקראה למצוא חלופה הולמת לחלוקת חבילות מזון. "עבודת קודש - אך זו לא הדרך"
על כך אומרת מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי היוצאת שאסור לאפשר את המשך התורים המשפילים ואת התלות בעמותות המתעצמת מדי ערב חג, ועל המדינה לקחת אחריות על הטיפול בהם.
בימים האחרונים מתעצם הוויכוח סביב נושא חלוקת המזון לנזקקים על ידי העמותות. מה דעתך על כך?
"אני חושבת שזה מחזה לא ראוי במדינת רווחה לראות את האנשים עומדים מושפלים בתור, זה מאוד בעייתי. נכון שיש עוני, ועיקר הבעיה הוא בקרב האוכלוסייה שאין לה פנסיה מהעבודה, וחוץ מקצבה של הביטוח הלאומי אין לה מקור הכנסה".
"אני חושבת שהפתרונות אינם צריכים להיות על ידי כך שפעמיים בשנה מחלקים חבילות, אלא צריך להיות משהו מוסדר במשך כל השנה. על המדינה לדאוג לכלים הולמים עבור אותם אזרחים במשך כל ימות השנה. העמותות עושות עבודת קודש, אבל זו לא הדרך".
איך לדעתך ניתן לסייע להם בצורה שלא תגרום להם להרגיש מושפלים?
"ראינו בשנים האחרונות את הורדת שיעורי העוני והיו הישגים יפים בתחום הזה, בין היתר באמצעות העלאת קצבאות. אני הייתי ממקדת את הטיפול בקשישים שאין להם פנסיה מהעבודה ולא דיור. לכן צריך להשקיע יותר בדיור ציבורי, בשיפור השלמת הכנסה בזיקנה והקטנת הנטל בתחום הבריאות - כך שהם יקבלו טיפולים בחינם ולא יצטרכו להוציא סכומים כל כך משמעותיים עבורם".
מספרם של העניים העובדים, על פי דוחות העוני של המוסד לביטוח לאומי, רק גדל. איך אפשר לצאת ממעגל העוני?
"ראשית אנחנו רואים ירידה עקבית בשיעורי העוני בשלוש השנים האחרונות. עדיין יש עוני, אבל הממשלה הצליחה לשפר את המצב, בעיקר בכל הקשור לקשישים, והיא חייבת להשקיע משאבים נוספים ולהעלות את הנושא הזה על סדר היום".
"מדינת ישראל לא יכולה להיות בשיעורי עוני כמו מקסיקו וטורקיה. אנחנו צריכים להשתוות למדינות ה-OECD. עניים עובדים זה נושא מורכב. אמנם אומרים 'עבודה מצילה מעוני', אבל משפחה
"פה הפעולה היא בטיפול בשכר המינימום והקצאת יותר משאבים ממשלתיים, כך שהשירותים יהיו יותר זולים - קופת חולים, דיור, פחות על הוצאות חינוך. גם הורדת מחירים והוזלת שירותי רווחה, חינוך ובריאות בו זמנית שתמוקד באוכלוסייה שאינה בשוק העבודה תוכל להביא את השינוי".
לאחרונה פורסם כי המוסד לביטוח לאומי עומד בראש הרשימה המפוקפקת של תלונות הציבור, עם 1,388 תלונות רק בשנה האחרונה. איך זה מתיישב עם המאמצים שלך ושל המערכת שעמדת בראשה לשפר את השירות?
"אני חושבת שנעשה פה עוול למוסד ולעובדיו. 1,400 תלונות בשנה זה פסיק ביחס למיליוני מגעים שיש לעובדי המוסד מול הציבור בשנה אחת. יתרה מכך, בדוח עצמו צוין כי רק 16 אחוז מהתלונות הללו היו מוצדקות, לעומת כ-30 אחוז במוסדות ממשלתיים אחרים. כשלוקחים בחשבון 15 מיליוני דברי דואר שנשלחים אלינו בשנה, צריך להסתכל על הדברים בפרופורציה. נכון, יש תלונות ועוד יהיו בעתיד, אבל עשינו הרבה שיפורים בתחום הזה וכמות התלונות ירדה באופן דרמטי".
ועדיין , בעקבות האכזבה והתסכול מהביטוח הלאומי הרבה אנשים פונים לחברות הפרטיות למיצוי זכויותיהם. הם מוכנים לשלם סכומי כסף גבוהים כדי לזכות בכספים מהביטוח הלאומי שמגיעים להם.
"ראשית מדובר בפחות מארבעה אחוזים מהציבור שפנה אלינו והלך לחברות האלה. אין שום סיבה בעולם שמי מהציבור יפנה אליהם, המוסד ערוך לטפל בכולם. אין סיבה לשלם 18 אחוז דמי פתיחת תיק באותן חברות על מה שאתה יכול לקבל בחינם. אין צידוק ואין סיבה להיגרר אחרי הפרסומות האלו. אני אומרת בפירוש, נעשה שינוי גדול, קוצר משך הטיפול, פיטרנו רופאים לא מתאימים שהיו תלונות נגדם, ואני אומרת לציבור - תפנו ישירות למוסד לביטוח לאומי, ותטופלו".
"תמיד אפשר לסייע בדרכים שונות, אם באמצעות הורדת יוקר המחיה או באמצעות העלאת קצבאות וכדומה, אבל אני יכולה לומר שבתקופה של ארבע שנים שופרו קצבאות הביטוח הלאומי פעמיים, ואת זאת ניתן לזקוף לשר הרווחה הקודם יצחק הרצוג. פעמיים טיפלתי בהגדלת שיעור הטבות זכאויות לילד הנכה, וגם במשבר הכלכלי קיצרנו את משך האכשרה לתקופת זכאות לקצבאות, ואנשים קיבלו אותם כאשר אחוז האבטלה עלה".
"מעבר לכך אני גאה שבתקופתי בכל פעם שהיה ניסיון בחוק ההסדרים לקצץ בקצבאות אף קצבה לא קוצצה, ובסיוע יו"ר ועדת העבודה והרווחה חיים כץ הצלחנו להגן על הקצבאות".
"בסופו של דבר המחאה הציפה בעיה נוספת של יוקר המחיה, מצוקת הדיור והחינוך, אני חושבת שבוועדת טרכטנברג הבאנו פתרונות מסוימים, כמו שיפורים בתחום הסיעוד והגדלת מערך הזכאויות למשפחות חד-הוריות, אבל אין ספק שהממשלה צריכה להקצות יותר משאבים ולהקל על הוצאות רווחה, חינוך ובריאות של אזרחיה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם