בגידת השמאל
השמאל החדש באירופה איננו מקדם ערכי צדק, שוויון או קידום האישה. הוא מגלה הבנה לתעשיית הג'יהאד והשנאה שמייצרים טרוריסטים
לוויכוח הזה יש משמעויות פוליטיות קונקרטיות. שהרי המהגרים הופכים לאזרחים. והנה, מתברר ש-95 אחוז מהמוסלמים בצרפת מצביעים לשמאל, והמצב במדינות אחרות באירופה אינו שונה בהרבה. בדנמרק, למשל, מדובר ב-89 אחוז , כלומר זו כבר לא רק אידאולוגיה. יותר מהגרים זה יותר מצביעים. זה שלטון. זו הנצחת שלטון. וזה גם זיוף גדול. משום שהשמאל החדש איננו מקדם ערכים של פתיחות, נאורות, אהבת האדם, מאבק באנטישמיות או שוויון האישה.
השמאל החדש גם אינו מעודד את הכוחות המתונים מקרב המוסלמים, ויש כאלה. כאשר עמרה פדאלה מצרפת, סיירין אטאס מגרמניה או אייאן עלי חירסי מהולנד נזקקו לסיוע, הן לא מצאו אותו בשמאל. מדובר במוסלמיות רפורמיסטיות, שנאבקו בשוביניזם וברדיקליזציה ובאיסלאם הפוליטי. אבל השמאל האירופי, גם אם לא כולו, העדיף את ההנהגות הרדיקליות.
ההזדמנות לגבש תמיכה מוסלמית רחבה בערכים משותפים של שוויון, הפרדת דת ממדינה וקידום האישה - נרמסה לטובת ברית הזויה עם הרדיקלים. במקום לעצור את זרימת ההון הסעודי למסגדים ולאוניברסיטאות באירופה - הייתה כריעת ברך קולקטיבית. האידאולוגיה התכופפה לטובת אינטרסים מפוקפקים לטווח קצר. האינטרס המשותף היחיד שגבר על כולם היה התיעוב לאמריקה ויחד איתו זן חריף במיוחד של אנטי-ציונות, שאין שום הבדל בינו לבין האנטישמיות הישנה. שנאה תהומית לישראל שבאה במקום, או בנוסף, לשנאת היהודים הישנה.
אפשר לתהות שוב ושוב מה גורם לצעירים מוסלמים בני דור שני, גם כאלה שהצליחו ורכשו השכלה, להפוך למכונות רושפות אש של שנאה. מדוע צעיר שוודי שקיבל חינוך בבריטניה חזר לשוודיה
כדי להתפוצץ על תקן של מחבל מתאבד. מדוע שני סטודנטים בריטים הגיעו לפוצץ את עצמם בתל אביב. מדוע צעיר ממוצא אלג'ירי יצא למסע רצח במדינה שבה גדל.
יש הרבה סיבות. אין ספק שאחת מהן, ולא השולית שבהן, היא מערכת ההסתה הכפולה. מצד אחד המכנה המשותף של כל הצעירים הללו הוא היחשפות להטפה של האיסלאם הרדיקלי, הג'יהאדיסטי, במסגדים או באמצעות האינטרנט. הם לא היחידים. בעולם המוסלמי יש עשרות ומאות אלפים כאלה. הם הורגים את בני דתם ללא מעצורים וללא הפסקה.
לאותם ג'יהאדיסטים שפועלים במערב היה אמור להיות משהו ייחודי ושונה. הם היו אמורים להיות חשופים להשקפות עולם אחרות והפוכות. השקפות עולם שיבהירו את היתרונות שבאחווה אנושית, בהפרדת הדת מהמדינה, בקידום מעמד האישה. אלא שזה לא קרה משום שאינטלקטואלים רבים מספקים לאותם צעירים את הגישה ההפוכה. הם מספקים הבנה והצדקות לנטיות הג'יהאדיסטיות של אותם צעירים, במסגרת תהליכי ההסתה. בין הכוחות הרפורמיסטיים מקרב המוסלמים לבין הרדיקלים - התמיכה ניתנה דווקא לאחרונים.
העימותים של אטאס, פדלה וחירסי היו עם השמאל בארצותיהן. הן הפכו למנודות על ידי ההנהגה המוסלמית המסורתית, שראתה בהן בוגדות ומתמערבות, והן הפכו לדחויות על ידי השמאל שהיה צריך לחבק אותן. משום שהרפורמיסטיות לא רשפו אש של שנאת אמריקה או ישראל. הרדיקלים היו אנטי-אמריקאים ואנטי-ציונים. זה הספיק כדי להפוך אותם ליקירי השמאל. זה אותו שמאל שעולה לרגל לנסראללה ומשתתף במשטי התמיכה בחמאס או בשבוע השנאה בקמפוסים רבים במערב, שקרוי גם "שבוע האפרטהייד".
כך שההצבעה המוסלמית המסיבית לשמאל לא נובעת מתמיכה מוגברת ברעיונות האחווה, השוויון והצדק. להפך. התמיכה הזו היא פועל יוצא של בגידת השמאל בערכים שהיו אמורים להיות הלפיד שלפני המחנה. צריך להיאבק בשנאה הזו שמייצרת קורבנות אדם. אלא שזה יקרה רק כאשר השמאל יחזור לרעיונות צודקים ונכונים של צדק חברתי, קידום האישה ואחווה, ולא יספק הצדקות לתעשיית ההסתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם