פתאום יש לנו שר רווחה
אחרי שנים שבהן השלימה הממשלה עם הקמת עמותות, יוצא השר משה כחלון נגדן. השאלה היא איפה הוא היה עד עכשיו?
הגם שחלק מדבריך נכונים, הרי שלא ניתן להימנע מהתחושה שיש כאן סוג של כיסוי תחת על המחדלים האיומים של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. ואדוני, שאיננו מפסיד שום הזדמנות כדי לחזור ולהדגיש את "שורשיו", מאין הוא בא ולאן הוא הגיע, שכח, ביודעין או שלאו, שהעמותות למיניהן הן תמונת הראי של ממשלתך הדוגלת באותו ליברליזם כלכלי מטורף, מבית היוצר של ראש הממשלה ושר האוצר.
מוזר הוא שדווקא שר חברתי כמותך לא שמע, או שמתעלם במכוון, מאותו הדוח הבינלאומי הקובע שישראל עומדת בראש הרשימה הבלתי מכובדת של המדינות בהן הפערים הכלכליים – חברתיים גדולים ביותר.
להזכירך, מכובדי, אתה שר הרווחה, אחראי, בין היתר, לרווחתם הצנועה של אלה אשר גורלם לא שפר להם. אז למי אתה בא בטענות?
ייתכן שהמציאות הישראלית וקצב העבודה האינטנסיבי שלך מונעים ממך לרדת לפרטים הקטנים של החיים, אז הנה לך כמה נקודות למחשבה לגבי עמותות, עוני, התעמרות של המדינה וכדומה.
אתה וחבריך, בעבר ובהווה, שמחתם מאוד שעול הדאגה לשכבות הרעבות בישראל ירד משכמכם.
השלמתם עם התופעה של הקמת עמותות למיניהן העוזרות בתחומים שונים שבהן המדינה כשלה. לא פציתם פה ולא צפצפתם עד היום. התורים המבישים למזון היו לחם חוקכם בתעמולה הפוליטית
מדוע כשר תקשורת ידעת להופיע בפני כל מצלמה או מיקרופון ולהתהדר על הישגיך בתחום בסלולר, ואילו בנושא הרווחה קולך איננו נשמע ממש? אתה יודע את האמת.
עמותות המחלקות מזון מבטאות את אוזלת המדינה בחלוקת המשאבים. אך זו לא כל הבעיה כולה. אין אדם בישראל שאינו נדרש לפתוח את לבו וכיסו, כמעט מדי יום, בפני פעילים של עמותות העוסקות הנושא נכים, חולים סופניים, ילדי רחוב ומה לא.
אתה עומד בתור לקנות לחם, הקופאית פונה אליך בפני כל העומדים מאחוריך וצדדיך, בשאלה התמימה: אתה מוכן לתרום לעמותה של ילדים בסיכון? מה תגיד? הרי מעמידים אותך בפני סיטואציה בלתי אפשרית. מי יכול שלא להתחשב בילדים? את המצב הזה יצרו והנציחו ממשלות ישראל לדורותיהן כדי להוריד מעצמן את האחריות.
ילדי ישראל נשלחים מטעם בתי הספר להתרים את האזרחים למיליון עמותות. יש הרואים בכך פעילות חינוכית, תרומה לחברה, לזולת. אך האמת היא אחרת: אלה השולחים את הילדים להתרים יודעים שהתורמים לא יכלו לעמוד בפני ילד או ילדה המבקשים תרומה.
גם אם אתה סבור שהמדינה היא זו שחייבת לממן את אותם אנשים שגורלם התאכזר להם, אתה לא יכול לשלוח את הילד המתרים בידיים ריקות. כך מנצלים את הילדים בעבור מיתוסים של תרומה לחברה. אחדש לך, אדוני השר, שבין המתרימים ישנם ילדים שבעצמם זקוקים לעזרה. ממשלתך, אדוני, מתעלמת מהם במכוון, וזו האמת העירומה.
אדרבה, יזום כבוד השר הצעת חוק להפסקת פעילותן של העמותות השונות, ובמקום זאת, המדינה תיקח על עצמה את האחריות . נראה אותך עושה זאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם