העונש למכבי פ"ת: יש צדק, יש כבוד

שמעוני ולנדאו הוכיחו שיש דיינים באבא הלל. התובע אבן עזרא הוא המפסיד הגדול. ומותר גם לגלות מעט אמפתיה כלפי גניש

אביעד פוהורילס | 11/4/2012 8:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בית הדין
את הדיון החשוב הזה ניהלו עו"ד ישראל שמעוני ועו"ד גיורא לנדאו. במשך ארבע שעות וחצי הם הצליחו להחזיר את כבודו של בית הדין המשמעתי, שאיבד בשנים האחרונות כל משמעות ולגיטימציה ציבורית. לא עוד דיינים שאבד עליהם הכלח שיושבים בדין משנת תרל"ח. או כאלה שבאו עם החלטות מהבית, מקנוניה או משיחת טלפון מבכיר.
 
צפו בתגובות לדיון (צילום: יוגב אטיאס, עריכה: ניר וקסמן)
צפו בתגובות לדיון (צילום: יוגב אטיאס, עריכה: ניר וקסמן)
צפו בתגובות לדיון (צילום: יוגב אטיאס, עריכה: ניר וקסמן)

בית הדין, בהרכב הזה, יושב בין כתלי בניין ההתאחדות, אבל הלחצים לא הגיעו עד שמעוני ולנדאו. השניים ידעו את המלאכה, החזיקו את הדיון בתקיפות ובחן כאחד, למרות הקליינטים הלא פשוטים והצווחות המתוזמנות של עמוס לוזון על משפט דרייפוס.

ביה"ד הוריד למכבי פ"ת שלוש נק', הפועל חיפה נקנסה

פרדה: "ביה"ד קבע את זהות היורודות"

הצווחות הן חלק מהפולקלור המקומי, וזה בסדר, אבל יעילות הדיינים באה לידי ביטוי בהפתעה נוספת: פרסום פסק הדין הדרמטי עוד אמש. חד, ברור, לא פוליטי ולא קורקטי, כזה שעושה אבחנה ברורה ומובהקת בין מידת האשמה של מכבי פ"ת ואשמת הפועל חיפה.

התובע
אגב דרייפוס, במאמר המפורסם של אמיל זולא, למחרת אותו משפט לפני 114 שנה, הוא טען כלפי לוטננט קולונל דו פאטי, בהיותו היוצר של עיוות הדין השטני, שהוא רוצה להאמין שזה היה בלי משים. מה שמביא אותנו לתובע ההתאחדות, שלום אבן עזרא.

הופעתו אתמול, כמייצג ההתאחדות בדיון, מעידה כאלף עדים על אבדן הדרך של המוסדות המשמעתיים שלה. מעבר לכך שהיתה טרחנית, גסת רוח ועולבת בעורכי הדין, נציגי הקבוצות, אבן עזרא בעיקר עורר רחמים.

הוא העלה שוב תהיות נוכח

מסע העינויים שעוברים כאן שחקנים וקבוצות בדיונים להם הוא שותף. למרות הניסיונות המנומסים של שמעוני ולנדאו לתהות כלפי התובע אם באמת הוא לא מוצא הבדלים מהותיים בהתנהלות ובאחריות של כל אחת משתי הקבוצות במהומה בפ"ת, התעקש אבן עזרא לא לרדת לפרטים מהותיים, ופטר את העניין בכך שלפ"ת וחיפה צריך להוריד נקודות, סיי נו מור.

דריכה על הראש, נגיחה, מול דחיפה או סטירה הן היינו הך מבחינתו. כולנו תקווה שמדובר בסופה של תקופה, ובתחילתו של עידן חדש.

צילום: עודד קרני
יגאל ממן בועט בראשו של עלי חטיב צילום: עודד קרני

עמי גניש
יגאל ממן, שדרך על עלי חטיב, נחלץ, השד יודע איך, מהופעה בדיון. נותר מאמן השוערים של פ"ת, הגיבור הטראגי. למרות טירוף הדעת שאחז בו, וגרם לנגיחה בחטיב, גניש נגע לי ללב בעדותו על הנזקים הקשים שהאירוע המיט על ילדיו ובני ביתו, ועל כך שאימון שוערים הוא עיקר פרנסתו.

דפוס הניסיון להשגת הקלה בעונש מזכיר את אותו נהג שיכור שהתנגש ברמזור בצומת גינתון, הרג ארבעה בני אדם, ביניהם אחיו, וטען בדין כי אמו היא אישה שכולה עכשיו, וצריך להקל עליה. אבל עדיין, עו"ד מורן מאירי תמרן את גניש לומר את דבריו אלה, שזכו בהחלטת הדין לסוג של אמפתיה, שהרי 18 חודשי הרחקה הם לא סוף העולם.

בול פגיעה
בטור שכתבנו אתמול, לפני הדיון, הערכנו שפ"ת תספוג הפחתה של שתיים-שלוש נקודות, ורוב השחקנים המעורבים בקטטה יורחקו משלושה משחקים. לא היה לנו מידע פנים, פשוט הערכנו את המצב וקיווינו שלא תהיה התערבות פוליטית שתחבל בכללי הצדק הטבעי.

העונש עוד יעבור בערעור, אולי גם יקלו שם ופ"ת תסיים את הסיפור עם מינוס 2, אבל עדיין הוא משאיר אותה עם סיכוי סביר לשרוד בליגה. בתנאי שהיא סוף סוף תתחיל לשחק כדורגל.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אביעד פוהורילס

צילום: .

משפטן. חבר בכיר במערכת הספורט של "מעריב". מסקר את הכדורגל הישראלי ב-20 השנים שחלפו. סיקר 5 מונדיאלים

לכל הטורים של אביעד פוהורילס

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים