קוונטום של לגימה
אם תחליטו להגיע בסוף החודש לבילוי באחד הפאבים בתל אביב, ייתכן שתיתקלו בתפריט שיכלול מנות עם כמה שמות מוזרים: ננו צוללות, תורת הקוונטים, הנדסה גנטית ועוד. לא מדובר בטעות, אלא באירועי "מדע על הבר" שיתקיימו בעיר
בין ההרצאות שאפשר לשמוע, נושאים שרובנו לא נדע עליהם יותר מדי כמו "איך הקוונטים באים לידי ביטוי בכוס של בירה?", "האם בעתיד הקרוב ננו צוללות יתקנו תאים בגופנו?", "איך היקום צפוי לסיים את חייו?", ועוד. נוסף על כך, במכון ויצמן תיפתח גלריה אמנותית בשם "עולמות מקבילים", שאליה יובאו מיצגים שיחשפו חלקיקים זעירים, רשתות ועולמות שלמים, בלתי נראים, המתקיימים במקביל לזה שלנו.
"אין לנו במכון מחלקה לספרות, קולנוע או משפטים, אבל כן יש מחלקה להוראת המדעים, ואנו מאוד מאמינים בזה", מסביר הפרופסור ישראל בר-יוסף, סגן נשיא מכון ויצמן, את הסיבה לפרויקט הלא רגיל. "אירוע'מדע על הבר' הוא הרחבה של זה. החלטנו ללכת על מגזר שפחות נגיש אלינו. במקום להביא אותו אלינו, אנו מגיעים אליו, אל המגרש הביתי שלו. הפאב הוא פחות מאיים מאשר חדר הרצאות או מעבדה".
"היינו רוצים לחלוק את ההתלהבות שיש לנו מהעשייה המדעית", ממשיך בר-יוסף. "אנחנו מאוד מאמינים שאזרח בדמוקרטיה בת ימינו, חייב שיהיה לו ידע והשכלה מינימלית בסוגיות המדעיות, משום שלרבות מהשאלות שנדרשים להכריע בהן היום יש פן מדעי, למשל ההתחממות הגלובלית, ואנרגיות מתחדשות. כיום ישנה אג' נדה של גופים כלכליים אינטרסנטיים שהיו רוצים להטות את דעת הציבור".
לדברי הפרופסור בר-יוסף, הדרך לעניין היא "להרטיב את הנושאים הללו בכוס בירה". "לשמחתנו, התברר לנו מהפעם הקודמת שאנחנו לא כופים את עצמנו על בעלי הברים, אלא ההיפך הוא הנכון", הוא מבהיר. "הם העידו שמעולם לא ראו ערב מוצלח כזה. זה נפלא שבבר שבו פיזיקאי מרצה על מכניקת הקוונטים, הבעלים היו צריכים לפתוח מסך פלזמה בחוץ להקרנת ההרצאה, ולהגיש בירה לקהל. לעומת זאת, אם היינו מפרסמים שיש הרצאה בנושא במכון, אף אחד לא היה מגיע".
בר-יוסף ירצה במסגרת הפרויקט על מחקרו - "מה קורה כאשר אור פוגש חומר, ואיך משתמשים במפגש הזה כדי ליצור טכנולוגיות מתקדמות".
הפרופסור רועי בר-זיו, שמעבדתו פועלת בתחום הממשק שבין פיזיקה, מדע החומרים וביולוגיה, ירצה בערב המדע על מערכות ביולוגיות מלאכותיות. "אנו מנסים לבנות מערכת שתחקה תהליכים בסיסיים שקורים בתוך תא חי, למשל ייצור חלבונים על גבי שבב ביולוגי", הוא מסביר. "המטרה היא ליצור מערכות דמויות תא, כלומר תאים מלאכותיים. בעזרת היכולת לייצר חלבונים ולמקם אותם, ניתן יהיה בעתיד ליצור מבנים מורכבים יותר בהשוואה לאלו שניתן לייצר היום".
בר-זיו מסביר כי במובן מסוים, התהליך המתרחש על גבי השבב הביולוגי דומה לעבודת ארכיטקט או לפס ייצור במפעל. "כמו שבמפעל לרכב מרכיבים קודם את המנוע, אחר כך את הגלגלים וכו', יום אחד נוכל לתכנן מערכות חלבוניות מסובכות ולייצר אותן כמפעל זעיר. תא מלאכותי כזה יוכל לאפשר לנו בעתיד הבנה מדויקת יותר של תהליכים טבעיים המתרחשים בתאים, ואנו מקווים כי ידע זה יתרום, למשל, לפיתוח דור חדש של תרופות ממוקדות ויעילות יותר".
כיוון נוסף של מחקר במעבדה של בר-זיו, הינו ניסיון לייצר התקני DNA סינתטיים לזיהוי מדויק של סרטן. "מחלת הסרטן הינה מחלה מסובכת מרובת
"אם התקן ה-DNA חש שהתא במצב סרטני, כלומר שני האינדיקטורים קיימים, הוא מבצע החלטה באופן עצמאי והורג את התא. במידה והתא מזוהה כנורמלי, החיישן נשאר בלתי פעיל. את הרעיון הדגמנו בתרביות תאים אנושיים, והוכחנו כי ההתקן הורג את התאים בצורה סלקטיבית ומדויקת יותר. לאחר המחקר בתרביות אנו זקוקים לבחינת ההתקן במודלים נוספים דוגמת עכברים, דבר שדורש השקעה מרובה של זמן וכסף, אותו אנו מנסים לגייס בימים אלו". אולם , בר-זיו מציין כי "עדיין לא מדובר בתרופה לסרטן, אלא ברעיון התכנות שיישומו יצריך שנים רבות". בר-זיו השתתף בעבר באירוע דומה ל"מדע על הבר" אשר התקיים ברחובות. הוא מעיד כי "הגישה של לשבת רגל על רגל בבר ולספר על מחקר שאנו עושים כבר שנים, מאפשרת קשר בלתי אמצעי של שאלות ותשובות".
האם הבירה תורמת לעניין?
"היא תורמת לאווירה משוחררת ונעימה. אנשים מרגישים משוחררים לשאול שאלות. הפורמט מוצלח מאוד. ניתן להבחין בהתפלגות רחבה של גילאים - החל בצעירים, ועד מבוגרים, שמתעניינים. ללא ספק זה שווה את המאמץ".
לדעתה של ד"ר יערה ישורון מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן, הקונספט של מדע בפאב "מוצלח, נחמד ומעניין". ישורון חוקרת את השאלה מה קורה במוח שלנו כאשר אנחנו נזכרים בריחות ילדות. לדבריה, "שאלות שהועלו במהלך הרצאות, כמו 'למה ריח משפיע עלינו בצורה לא מודעת', פותחות כיווני מחקר חדשים, אפילו אם באותו רגע אין תשובה על כך".
"מעניין אותי לגלות מדוע יש ריחות שמעוררים בנו זיכרון רגשי, מחזירים אותנו לילדות או גורמים לנו להרגיש כאילו אנו חוזרים אל אותו אירוע. זו נקודת המוצא שלי, ומשם אני עוברת לדבר על ריח באופן כללי, מה מיחד ריח, ואיך הוא משפיע על התנהגותנו", היא מסבירה את מהות ההרצאה שתישא. "ההשפעה החזקה ביותר של ריח מתרחשת כאשר הריח בלתי מורגש. אם יש ריח בחדר, אז ככל שנהיה יותר מודעים אליו, ההשפעה שלו עלינו תתפוגג" .
תחום הריח הוא נושא שלא נחקר רבות באופן יחסי באקדמיה. "אין מה לעשות, בבני אדם הריח משחק תפקיד קטן יותר. אם ניקח את זה לקיצוניות, אז אם אדם מסוים הוא עיוור, יש לכך השפעה יותר גדולה על החיים שלו מאשר אם היה תתרן".
מה דעתך על השילוב של בירה עם מדע?
"זה משפר את היצירתיות ומקנה אווירה נינוחה. אנשים יכולים גם ליהנות וגם לחשוב, ולהתעניין בנושאים המדעיים באותו זמן".
ד"ר יוסי קורדובה ירצה באירוע על תרחישים קוסמולוגיים ועל המשמעויות של תיאוריות במדע. לדבריו, כיום באגף התיאורטי ישנו גבול דק שמפריד בין מדע לבין תיאולוגיה או דת. "בהרצאתי אני מראה שבאגף התיאורטי הקשור למודלים קוסמולוגים יש בלבול לגבי מה מדעי ומה לא. תיאוריה יכולה להישמע מעניינת וגם להיות נכונה מבחינה מתמטית, אבל אם אין דרך לבחון אותה במציאות, אז זה יכול להיות דומה לתיאולוגיה".
קורדובה מתכנן להציג בהרצאתו מספר תיאוריות נבחרות מתחום המדע. הוא מציין כי כיום יש ניסיון לאחד את כל התיאוריות הפיזיקליות לתיאוריית על. תיאוריית המיתרים היא אחת כזו המנסה לאחד את הכבידה עם מכניקת הקוונטים. "כיום זו התיאוריה הכי רצינית בתחום. מצד שני, היא נותנת כל כך הרבה אפשרויות, היא מתירנית מדי ומאפשרת יקומים רבים מקבילים. מספר לא מבוטל של חוקרים בעלי שם כיום מעבירים ביקורת על תיאוריית היקומים המקבילים, מכיוון שיש לה חיסרון: היא אינה ניתנת להוכחה והפרכה". לדבריו , תיאוריית המיתרים כה כללית כך שהדבר דומה ל"ללכת לרופא ובמקום שיגיד לך שאתה סובל מצינון, הוא אומר שישנן 200 אלף אפשרויות למחלות".
"בעבר, החוקרים המסורתיים טענו כי היקום שלנו מיוחד, בגלל שלחלקיקים יש מטען, מסה וספין מסוימים, וזה כמעט'נס. אם היו משנים את המשתנים קצת, אז היקום לא יכול היה להתקיים", ממשיך קורדובה. "תיאוריית המיתרים שוללת את הדעה הזו ואומרת שאנחנו רק חלק פצפון ויש הרבה מאוד יקומים אפשריים, אשר מתקיימים זה לצד זה. ביקום אחר יתכן שאת המרואיינת ואני המראיין, אך אנחנו לא יכולים להגיע לשם ולבחון זאת".
קורדובה מספק דוגמאות נוספות למודלים שקשה לאשש: חומר אפל, וחלקיקים סופר סימטריים - אלו הם חלקיקים שאמורים להתקיים, אבל עדיין לא מצאו אותם. לדבריו, "מדובר בתופעות שאנשים ממציאים כדי להסביר מה רואים בניסוי". בהקשר של החומר האפל והאנרגיה האפלה אומר קורדובה" "שנים רבות חשבו שהיקום פועל בצורה מסוימת, אבל בעשרות השנים האחרונות מצאו שהגלקסיות מתרחקות במהירות מואצת, ורוב היקום מורכב מחומר אפל שאף אחד אינו יודע מה הוא ואיך הוא בנוי - זה אחד הדברים המוזרים ביותר".
על ההרצאות אומר קורדובה, "אנשים מאוד מתעניינים בתחומים המדעיים, כאשר אני מספר לחברים אשר אינם חוקרי מדע על הנושאים הללו זה מרתק אותם, כי מדובר בשאלות גורליות. בעבר רק עשירים יכלו להרשות לעצמם לדעת את הדברים האלה, אך היום יש תהליך של הקניית המדע לקהל הרחב".
ד"ר רועי עוזרי ירצה על מחשבים, קוונטים ומציאויות מקבילות - התחום אותו הוא חוקר באמצעות קירור אטומים לטמפרטורות נמוכות. לדבריו, "כאשר מקררים אטומים, הם כפופים לחוקי תורת הקוונטים, ואנו במעבדה חוקרים אספקטים שלהם, למשל איך אפשר להשתמש במערכות האלה כדי לעבד אינפורמציה.
"החוקים של העולם המיקרוסקופי שונים מהעולם המאקרוסקופי שאנחנו מכירים ביום יום. אחת הדוגמאות הבולטות היא שמערכות קוונטיות לא חייבות להתקיים במציאות אחת. אלקטרון לדוגמה, יכול ממש להימצא בכמה מקומות שונים בו זמנית - בשפה המדעית קוראים לזה עקרון הסופרפוזיציה. האמת שעם שלושה ילדים וקריירה, לפעמים גם אני הייתי רוצה להיות מסוגל להיות בכמה מקומות שונים בו זמנית", מציין עוזרי.
"מצב הסופרפוזיציה גורם לכך שאם ביט רגיל של מחשב מתקיים במצב המכונה'אפס' או במצב המכונה'אחד', הקיוביט (הביט הקוונטי), יכול להימצא בשני המצבים ביחד. היתרון של מחשב קוונטי, אם וכאשר יקום אחד כזה, שהוא יאפשר לבצע הרבה מאוד חישובים במקביל.
ואולם יש עדיין פער די גדול בין ההבטחות של מחשב קוונטים לבין מה שהוא יכול לעשות בפועל. "אם יהיה מחשב כזה בעתיד, לא ברור אם זה יחליף את ה-PC או יעבוד ברקע, ויבצע משימות חישוביות כבדות ביעילות רבה. זהו יעד טכנולוגי מבטיח. גם מבחינה מדעית זה מעניין - למה כאשר מתרחקים מהמיקרוסקופיה, החלקיקים מתנהגים בצורה כה שונה".
מה דעתך על קונספט'מדע על הבר'?
"אנחנו במעבדה רגילים לכך שכ-100 אנשים בכל העולם מתעניינים במה שאנחנו עושים, עד לפרטים הקטנים. אז לבוא לפאב ולראות 100 בני אדם אשר לא מגיעים מהתחום ושמגלים צמא כזה רב למה שיש לך להגיד, זה נהדר".
האם בפעם הקודמת הייתה היענות?
"מעל ומעבר. חברים שלי שרצו להגיע, התקשרו להזמין מקומות, ונאמר להם כי כל המקומות נמכרו מראש כבר שלושה ימים לפני האירוע. אפילו אני לא הצלחתי לדבר עם בעלי המקום ולשכנעם. עשרות חיכו ברשימות המתנה. לא חשבתי שתהיה כזו היענות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם