nrg בוחר: עשרת המשפיעים על הסביבה
האחד רוצה לשחרר את העולם מהתלות בנפט, השני הוא הנציג הטוב ביותר שארגוני הסביבה יכלו לבקש עבורם בכנסת, והשלישי הוא איש מצחיק שהוכיח שאפשר לחשוב ירוק עם חיוך. לכבוד יום כדור הארץ, רשימה של עשרת המשפיעים על הסביבה בישראל. וכן, גם אתם הקוראים נמצאים בפנים
הערב (א') יכבו את האור לשעה אחת במספר ערים ברחבי הארץ. כיבוי האור הוא סמלי, אבל בעיקר מזכיר לנו
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אבל יש כאלו שסביבה היא דרך קבע עבורם. לכבוד יום כדור הארץ ריכזנו עבורכם את רשימת עשרת המשפיעים על הסביבה בישראל, כפי שנקבעה על ידי מערכת הערוץ הירוק באתר nrg מעריב:
הוא לא חיבק עצים ב"גרינפיס" וגם לא התנדב ב"אדם טבע ודין", אבל החליט שהוא רוצה לשחרר את העולם ואת ישראל מהתלות בנפט. יגידו מבקריו כי המכונית החשמלית מחייבת שריפת דלקים מזהמים, שהוא מקים במו ידיו מונופול חשמלי חדש שייצר תלות בלתי נגמרת. שיגידו.
אגסי, להבדיל מרבים אחרים, הצליח לתרגם את המחסור העתידי בנפט לפתרון ממשי. החזון העסקי שלו, שגם נצבע על הדרך בצבעים ירוקים, באמת קורם עור וגידים. הוא לא הסתפק בהצהרות, הוא לא יצא להפגין ברחוב או לאסוף "לייקים" בפייסבוק. אגסי, בכוחו הכריזמטי ויוצא הדופן, הצליח להרים יוזמה סביבתית, שנויה במחלוקת ככל שתהיה, משלב הרעיון לשלב הביצוע והמימוש.
שלב ההוכחה עוד לא עבר, והוא יצטרך לעבוד קשה כדי שכבישי העולם ייפגשו את המכוניות עם בטריות "בטר פלייס", אבל הוא עשה הרבה יותר מאחרים למען הסביבה.
אין לתנועה הסביבתית נציג טוב יותר בכנסת מאשר דב חנין, הוא הגיע ישר משורתייה לבית המחוקקים. הוא כיהן כיו"ר ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, ארגון חיים וסביבה, והוביל טרם בחירתו כחבר כנסת שורה של מאבקים סביבתיים.
ב-2006 נבחר לראשונה לכנסת (מטעם סיעת חד"ש) ומאז פועל באופן נמרץ למען הסביבה. בין החוקים שיזם (או שהיה מעורב בהם) ואושרו רק בכנסת הנוכחית: חובת דיווח על פליטת חומרים מזהמים, איסור נהיגה בחופים, חובת התקנת חסכמים במבני ציבור, צמצום חובת חבישת קסדת האופניים וחוק המעניק לפקחי המשרד להגנת הסביבה סמכויות רחבות יותר.
חנין אינו עוד חבר כנסת המחפש כותרת ירוקה. הוא בקיא היטב בפרטים, יוזם, מגיב ואומר תמיד את דעתו, גם אם אינה עולה בקנה אחד עם דעת רוב הציבור. ככזה, הוא ככל הנראה חבר הכנסת המשפיע ביותר על הסביבה בארץ.
כניסתו של ארדן לפני שלוש שנים למשרד להגנת הסביבה הכניסה למערכת רוח חדשה. גם בתקציב נמוך וכמעט ללא כוח אדם, מערכת האכיפה של המשרד קיבלה חיזוק תדמיתי וכפועל יוצא ההתראה כנגד המזהמים גברה.
ארדן בחר לאמץ את ארגוני הסביבה ולהוביל ביחד איתם מאבקי סביבה משמעותיים. כך, למשל, בוטלו תוכניות הבנייה בחופי בצת ופלמחים. ארדן הצליח גם לקדם חקיקה סביבתית משמעותית, מחוק האריזות להפרדת פסולת ועד לרפורמת הרעש.
הבנתו הטובה את המדיה התקשורתית רק מועילה ומתורגמת היטב למען הסביבה בישראל. ארדן, וגם מבקריו לא יכחישו, הוא אחד המשפיעים המשמעותיים על הסביבה בארץ. האם בקדנציה הבאה, כשימונה ככל הנראה לתפקיד אחר בממשלה, ימשיך להשפיע על הגנת הסביבה? זה בהחלט יהיה מבחן ירוק ומעניין.
זו לא בדיחה. חקיקה, אכיפה, פרסומים בעיתון – אין דבר שיחליף איש מצחיק עם דשא צומח על הראש. וטל פרידמן, שברור לכל כי לא עבד בחינם, הוא האיש המתאים.
איכות הסביבה הוא נושא רציני, לעיתים רציני מדי – נתונים מדעיים, עובדות והרבה מספרים. הנגשת הנושא היא אתגר לא קל, במערכת החינוך מצליחים לא רע והופכים את ילדנו לסוכני סביבה מצוינים. עבור עולם המבוגרים החליטו לגייס במשרד להגנת הסביבה את פרידמן.
פרידמן - איש סביבה אמיתי המודד בעצמו כמויות ממטרים ומנדב את כישרונו מפעם לפעם לטובת ארגוני הסביבה – הקומיקאי האהוב מ"ארץ נהדרת" עושה את העבודה. הוא מזכיר מה לעשות עם האשפה שלנו וגם איך כדאי לצמצם את הצריכה. שלט חוצות אחד שלו, או פרסומת בטלוויזיה, עושה לסביבה בארץ שירות יותר מכל דיון – חשוב ככל שיהיה – בכנסת.
אם היינו כותבים כאן "מגוון ביולוגי" הייתם מיד עוברים לסעיף הבא. אבל העגולשון שחור הגחון, התגלית המדעית הגדולה תוצרת שמורת החולה, משפיע על הסביבה שלנו, ובכלל לא יודע שהוא כזה.
◄הקרפד שנכחד: מסע לחיפוש עגולשון שחור הגחון
◄חבר מכוכב אחר? שובו של העגולשון שחור הגחון
◄שמורת החולה: לאחר 60 שנה נמצאה צפרדע נדירה
העגולשון שחור הגחון, התגלה בשנות ה-40 ובשנות ה-50. כאשר יובשו הביצות, המין נעלם לחלוטין והוכרז כמין נכחד. עד לנובמבר 2011, עת פקח חרוץ של רשות הטבע והגנים איתר – בתוך שבועיים – שני צפרדעים מהמין שהוכרז כנכחד.
על פי ההערכות, התגלית הנוכחית התאפשרה בזכות השיקום של שמורת החולה, שבוצע יחד עם רשות המים. מלבד ההתרגשות האדירה בקרב החוקרים, רשימת המינים שנעלמו או שעלולים להיעלם קיבלה חיזוק משמעותי. יש באמת טעם להתמיד בשמירה על המגוון הביולוגי, כיוון שניתן לקבל תוצאות משמחות, שגם מצטלמות נהדר. רגע לפני שמחוסלים בתי הגידול, יש תקווה גם למינים רבים הנמצאים בסכנה. בניהם, הבז השחור, הלוטרה, פפיון ההרים, הלטאה הירוקה ועוד.
כמו הצפרדע החמודה מהסעיף הקודם (ולהבדיל, כן) גם הילדה המתוקה עם הראסטות הפכה לסמל. לפני ארבע שנים היא וחבריה גילו כי פרויקט נדל"ן עתיד לגזול מכולנו את חוף פלמחים. היתר כבר סופר. לוסטיג הפכה לסמל המאבק, בימים בהם דפני ליף עוד שילמה שכר דירה ללא התנגדות וטרם הכירה את המושג "צדק חברתי".
לוסטיג, ביחד עם חבורה נחושה ומגובשת, נלחמה למען החוף עד לסוף הטוב, תוכנית הבנייה בוטלה והחוף הוחזר לציבור. מאבקים סביבתיים היו כאן גם לפני לוסטיג, רובם ככל הנראה גם עם חשיבות סביבתית גבוהה יותר. אבל היא הוכיחה שאפשר אחרת, ובעקבותיה צצו מאבקים ברוח דומה. המאבק בבצת שזכה גם הוא להצלחה, מאבק בבנייה בחופי הכרמל ומאבקי תושבים נוספים שזוכרים את הילדה מחוף פלמחים.
תשכחו מהמדריך המפוזר שמבקש מכם "לדבר חלש", ארגוני הסביבה גרסת שנות ה-2000 משתמשים בכלי נשק אחרים לגמרי. את אנשי הארגונים תוכלו למצוא כיום בעיקר בוועדות תכנון, בערכאות השונות של מערכת המשפט ומשקיפים ומשתתפים בדיוני ועדות כנסות ורשויות מקומיות.
נכון, הם יוצאים לרחובות, מפגינים ומפיצים מסרים ברשתות החברתיות, אבל את עיקר ההשפעה ואת הטון הם נותנים במגרש של הגדולים. אנשי "החברה להגנת הטבע" הם חברים קבועים בוועדות התכנון ועורכי הדין של "אדם טבע ודין" מכירים כל בלטה של בית המשפט העליון.
גם אנשי "גרינפיס", "מגמה ירוקה", "צלול" ו"הקואליציה לבריאות הציבור" לצד ארגון הגג "חיים וסביבה" לא מסתפקים בלהגיד ולצעוק, אלא מציגים נתונים ומחקרים ולא מרפים למען הסביבה.
בשל היום החגיגי עבור כדור הארץ וכדי לא להעכיר את האווירה, לא נביא את שמות המזהמים הגדולים במשק. הם יודעים שהם כאלו. הם, כמובן, לא עושים את זה בכוונה, אבל תעשייה מעדיפה לפעמים ירוק אחר בעיניים. כך או כך, הפעולות של מפעלים רבים משפיעות באופן קבוע על איכות האוויר בישראל וכתוצאה מכך על בריאות הציבור.
אבל לא הכל שחור, בשנים האחרונות בעיקר בזכות חקיקה והגדלת האכיפה, גם התאגידים הגדולים מבינים שהם צריכים לשנות. בשנים הקרובות חוק אוויר נקי ימשיך להיכנס לתוקף בהדרגה, המצב ימשיך להשתנות. אז אולי תהיה לגורמים המזהמים יכולת השפעה על הסביבה, השונה ב-180 מעלות מהמצב הקיים: יותר פיתוחים טכנולוגים ירוקים ויועצי סביבה ופחות שיווק ירוק ופעולות גרינווש (שטיפת מוח ירוקה).
במספר רשויות ברחבי הארץ כבר החלה הפרדת הפסולת במקור. בעשרות אלפי בתים יש שני פחים, פח לפסולת רטובה ופח לפסולת יבשה. הילדים כבר יודעים מה לזרוק היכן, ואם לא – אפשר להתייעץ, יש רשויות שכבר נותנות שירות ייעוץ ב-SMS. אל המהפכה הזו יצורף בקרוב יישום חוק האריזות, אשר יאפשר לנו באמת למיין כל סוג פסולת, מאריזת הקוטג' ומשחת השיניים ועד לצנצנת הריבה הריקה. זה כמובן לצד מיחזור הנייר ומיכלי השתייה שזוכים משנה לשנה ליותר שותפים לדרך. הממחזרת והממחזר מצליחים לצמצם את הפסולת הנשלחת להטמנה, המגיעה בסופו של דבר לקרקע ופוגעת בה ובמי השתייה שלנו. בעולם ירוק אוטופי מדברים על צמצום משמעותי בצריכה, בעולם שבו אנחנו חיים – אסור לוותר על מיחזור.
כן כן, את או אתה שקוראים עכשיו את הכתבה הזאת. בכל פעולה שאתם מבצעים, מצפייה בטלוויזיה ועד מקלחת אתם משפיעים על הסביבה. כשאתם אוכלים בשר אתם תורמים לפליטת גזי החממה (גם פעולות נפיחת הבקר וגם תעשיית הבשר עצמה) וכשאתם נוסעים במכונית אתם מגדילים את זיהום האוויר (ואם לא ידעתם, תחבורה היא מקור זיהום האוויר המרכזי בישראל).
זו לא עוד כתבה שמבקשת שתחזרו למערות. אבל אם לא החלפתם את הנורות לחסכוניות ואם אתם לא מכבים מפעם לפעם את המחשב – אולי כדאי שתעשו את זה. גם אם פעם בשבוע תשאירו את המכונית בבית ותנסו את הרכבת או שתוותרו ליום אחד על אכילת בשר, זה יכול לעזור. העיקר שתחשבו ותבינו, שזו לא רק הסביבה שנפגעת – במקרים רבים זו הבריאות שלכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם