בשם החוק גנבו לנו את המדינה
העולם הנאור מאמץ את הדעה לפיה מדינה יהודית אינה לגטימית. זה לא קרה סתם, זה התחיל באופן שבו התייחסנו אל לב ארצנו, אל ירושלים, חברון ושכם
מה אם כן שורש המחלוקת? מדובר בשתי שאלות יסוד. הראשונה – של מי הארץ? השנייה - של מי המדינה?
מי שמבקש להחריב את ההתיישבות, טוען למעשה שהארץ שייכת לערבים. לכן לא יעלה על הדעת להחריב יישוב ערבי - חוקי או לא חוקי. אך מערכות התביעה המשפט ורוב התקשורת יעשו כל שבידיהן כדי להחריב יישובים יהודיים ושוב – בין אם הם חוקיים ובין אם לאו.
הדברים נאמרים במפורש. אחיזתנו ביהודה ושומרון מתוארת הן על ידי התובעים, הן על ידי הפרקליטות והן על ידי בתי המשפט, כאחיזה לוחמתית. כלומר אנו כובשים זרים בלב ארצנו וממילא אין זה משנה כלל אם בנינו או רכשנו כדין את בתינו שם – כל התשתית שעליה נערכה העסקה היא זמנית עד שתשוב הארץ לבעליה – כלומר לערבים.
כאמור, לחוק אין ולא כלום עם כל העניין, השאלה אינה החוק אלא של מי הארץ. בשולי הדברים נעיר כי ראוי למי שטוען שהארץ שמעבר לקו הירוק אינה שלנו, להודות ביושר, כי את אותה טענה בדיוק טוענים כיום בלונדון, פריז וניו-יורק – גם לגבי תל אביב.
העולם הנאור הולך ומאמץ את הדעה לפיה מדינה יהודית אינה לגטימית, גם בתוך הקו הירוק. זה לא קרה סתם, זה התחיל מכאן, באופן שבו אנו התייחסנו אל לב לבה של ארצנו, אל ירושלים חברון ושכם. אם הר הבית הוא אדמה "פלסטינית", אזי באמת לקולוניאליסטים הציוניים שגירשו והחריבו את שיח-מוניס ובנו על אדמותיה את רמת אביב - אין שום לגיטימציה.
מכל מקום – השאלה למי הארץ שייכת היא שאלת היסוד ולא הפלפולים החוקיים שתמיד
הרוב היהודי הגדול בישראל סובר שהארץ היא שלנו ואינו רוצה לראות יישובים יהודיים נהרסים. שאיפתו זו של הרוב היהודי מהדהדת את רצון הבורא שנתן לעמו את ארץ ישראל. אמונת העם ששמר לארץ אמונים בכל אלפיים שנות גלותו, נצרבה עמוק אל תוך ה-DNA הקולקטיבי שלנו.
כיוון שהרוב הגדול קשור בעומק זהותו הלאומית לארץ, יש צורך ביצירת מסלול עוקף רוב כדי להיפטר ממנה. למסלול הזה קוראים "חוק". עכשיו השאלה היא למי שייכת המדינה, לעם או למיעוט השולט במנגנוני החוק, בזכות לפרשו כאוות נפשו ולכוף את רצונו – לא בשם המיעוט אלא בשם החוק – כמובן... כך – בשם ה"חוק", גנבו לעם את המדינה.
למעשה מדובר כאן בשאלה מי כאן הריבון, העם או בתי המשפט. שני חברי כנסת בליכוד נתנו לשאלה הזו תשובה ברורה. מחד טוען ח"כ יריב לוין ועימו רוב חברי הסיעה כי הריבונות היא של העם. מאידך טוען השר בני בגין בלי למצמץ כי בית המשפט עומד מעל לכנסת – כלומר הריבונות אינה של העם אלא של אנשי המשפט.
בל נטעה – זהו הוויכוח, זה כבר מזמן לא רק של מי הארץ אלא של מי המדינה. הליכוד שולט בזכות היותו מפלגה עממית, מפלגה המייצגת את העם. אם יעדיף ראש הממשלה להתכחש לכך, יאבד הליכוד את השלטון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם