שר החינוך: "התנהגות התלמידים בהצגה - חרפה שצורבת את הלב"
הפרסום במעריב על התפרעות תלמידי התיכון שחזו בהצגה "גטו" בתיאטרון הקאמרי בערב יום השואה מעורר סערה גדולה. השר גדעון סער הנחה את מנכ"לית משרד החינוך לקיים תהליך הפקת לקחים: "להיאבק בהתנהגות ברברית כמו שהייתה במקרה הזה"

שר החינוך הבהיר כי "חינוך לתרבות כולל גם חינוך להתנהגות ראויה בעת צפייה במופעי תרבות ומאבק בהתנהגות ברברית כמו שהייתה במקרה הזה".
במשרד החינוך ציינו כי סער נכח במפגש עם התלמידים לפני המחזה ״גטו״ בשבוע שעבר וכי הוא מעודד את השתתפות התלמידים במחזה זה כחלק מהלימוד החווייתי בנושא השואה. עד כה צפו בהצגה כ-50 אלף תלמידים.
סער שוחח עם מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר ועם מנכ"לית סל תרבות אסתי דינור, והנחה אותן לקיים תהליך משמעותי של הפקת לקחים, הן לגבי האירוע הספציפי והן לגבי התנהגות בהצגות ומופעי תרבות במסגרת סל תרבות.
שר החינוך הנחה כי התהליך יתקיים בשיתוף אנשי חינוך ונציגי מועצת התלמידים הארצית והוסיף כי הוא רואה חשיבות עליונה בחשיפת תלמידים לתרבות במסגרת מערכת החינוך ומשום כך בתקופתו הגדיל באופן משמעותי את תקציב סל תרבות.
ביום רביעי שעבר, ערב יום השואה, הוצג המחזה בפני מאות תלמידים מארבעה בתי ספר שונים. במשך למעלה משעתיים, למעשה לאורך כל ההצגה,
אחד משיאי הכיעור הגיע בשלב שבו עודד לאופולד, המגלם את דמותו של קאפו, היכה באכזריות בגבו של השחקן רמי ברוך. אז פצחו כמה מהתלמידים בקריאות עידוד כגון "כן, כן", "תן לו בראש" ו"כל הכבוד", לקול צחוקם המתגלגל של אחרים. אגב פעם נוספת הם פרצו בצחוק רועם בקטע שבו קצין נאצי ירה מטווח אפס בראשו של אחד היהודים.

השחקנים ההמומים המשיכו עד לסצנת הסיום, אולם מיד לאחר מכן, במעמד ה'השתחוות' המפורסם בפני הקהל, נעמד השחקן עודד לאופולד, וביקש לעצור את מחיאות הכפיים. "אני יודע שהדברים שאני אגיד לא נכונים לגבי כל היושבים באולם", אמר , אבל אני מקווה שמה שמתרחש בלבבות שלכם שונה ממה שיצא מהפה שלכם, כי אני מתבייש".
בנקודה זאת השתררה סוף סוף דממה מוחלטת באולם ולאופולד המשיך: "שום דבר מההתנהגות שהייתה כאן היום לא נחשבת 'מגניבה'. זו התנהגות מבישה, שמביישת קודם כל אתכם. ביישתם את העם היהודי ואת זיכרון השואה". לדברי אבי קלמה, מנהל המחלקה החינוכית בתיאטרון הקאמרי, אין זו הפעם הראשונה שהשחקנים נאלצים להתמודד עם קשיים הכרוכים בהצגה מול בני נוער, אולם מה שקרה בשבוע שעבר באולם הקאמרי במהלך ההצגה, היה יוצא דופן.
"הבנת מהר מאד שמשהו חריג מתרחש לנגד עיניך", אמר, "בשלב מסויים יכולת לחשוב על פי התנהגות התלמידים שמדובר בקומדיה". קלמה הוסיף: "על הבמה מוצגת דרמה חזקה מאד וכואבת, והם צוחקים, מעירים הערות לשחקנים. מה שנעשה לשחקנים באותו יום זה אונס קבוצתי, שנעשה מול המורים, ואף אחד לא עשה שום דבר. מכאן זה מתחיל, מההתנהגות הבלתי הולמת, השריקות כשנכבים האורות, הדיבור הוולגרי והבריוני, אחר כך אתה רואה את זה בסקס קבוצתי בחוף הים, או במכות במגרש כדורגל".
השחקן נתן דטנר שהשתתף בהצגה אמר: "נחרדנו ממה שקרה שם. אתה שוב מוצא את עצמך מול משהו שקשור לאווירה לא טובה, שמתחבר למכות בכדורגל, לתאונות פגע וברח וליחסי מין עם בחורה באמצע היום על החוף, לחוסר מוסריות, חוסר כבוד ואיבוד כללים של חברה נורמלית".
דטנר הוסיף: "או שהם לא מבינים איפה הם נמצאים, או שמישהו טעה בחינוך שלהם. אתה רואה מוטיב עקרוני שחוזר בארץ הזאת, כל ד'אלים גבר, הכל במכות, בתי המשפט מקלים בעונשים, הכול קל. והאלימות בכל מקום. גדל פה דור למציאות אלימה, הכל בקיצורי דרך".
השחקן רמי ברוך הגיב בזעזוע דומה: "ההרגשה הייתה שהתלמידים לא מבינים למה הם התכנסו. מעשי האלימות שמועלים על הבמה במחזה כזה אמורים לעורר שאט נפש בקרב בני אדם בכלל. אתה מצפה מתלמידים שיידעו לזהות מי הטובים ומי הרעים, והייתה תחושה שהם לא הצליחו. מה שעורר בנו עוד יותר כעס היא העובדה שהמורים לא ממש נקפו אצבע, מבחינתם זה כנראה היה סביר".
גם לאופולד מתקומם על אנשי החינוך שלא הצליחו למנוע את הסיטואציה המבישה. "רובנו פרצנו בדמעות אחרי זה, בעיקר מעלבון ותסכול, והתחבקנו אחד עם השני. זה לא פשוט לעשות הצגה הזו, להתמודד עם זיכרון קולקטיבי של כולנו, קל מאוד לפגוע בנו במצב כזה".
