הורים שכולים מגיבים באופן שונה לאובדנם
ממחקר שנערך ע"י ד"ר איתי אדרס מאוניברסיטת חיפה עולה כי הורים המגלים פתיחות, מתמודדים טוב יותר עם אובדן יקיריהם
הורים שמגלים פתיחות, מתמודדים טוב יותר עם האובדן צילום ארכיון: אלי דסה
במסגרת המחקר השתתפו 126 הורים שכולים, שאיבדו ילד בוגר ועוד 62 הורים שאינם שכולים, ששימשו כקבוצת ביקורת.
מהממצאים עולה כי לסגנון ההתקשרות של ההורה עם סביבתו יש השפעה משמעותית על יכולת ההתמודדות: הורים שנוטים לרמה נמוכה יחסית של יכולת לסמוך על עצמם ועל אחרים, נמצאו כבעלי ההתמודדות הקשה ביותר עם האובדן, בעוד שהורים שגילו פתיחות לעצמם ולאחרים, הראו בחלוף השנים, התמודדות עם חיי היום יום שדומה לאלו של הורים לא שכולים.
האתגר הוא להקל את ההתמודדות עם האובדן
לדברי החוקרים, במחקר בלטו גם הבדלי מגדר: אמהות שכולות דיווחו על התמודדות פחות טובה עם האובדן בהשוואה לאבות שכולים.
בתוך כך, כשנבחן טיב מערכת היחסים בין בני הזוג השכולים, נמצא שבני זוג בעלי שביעות רצון גבוהה מהזוגיות הקיימת, גילו התמודדות טובה יותר עם האובדן. "חשוב להדגיש שכ-30% מההורים השכולים במחקר, דיווחו שהבעיה בקשר הזוגי שלהם קשורה לאופן ההתמודדות עם האובדן", ציינו החוקרים.
פרופ' רובין הוסיף: "המחקר שלנו ממחיש פרדוקס מסוים בכך שאנשים הפתוחים ביותר לתמיכה ועזרה בעקבות אובדן, הם בעלי סגנון התקשרות בטוחה, כך שממילא הם בעלי מידת חוסן
הנפשי העוזרת להם עם התמודדותם".
לדבריו, עבור אנשים עם סגנון התקשרות נורמלית שאינם כה פתוחים ובטוחים, יש גם קושי לקבל חלק מהתמיכה והעזרה הנמצאת בתוך מעגלי המשפחה, החברים ובעלי המקצוע, למרות שהם יכולים דווקא להיעזר בהם.
"אובדן ילד וכל קרוב הוא דבר קשה, והשאלה איך לעשות את המעבר למציאות החדשה ללא הנפטר עלי אדמות, קשה לכולם, אבל מסלול ההתמודדות עשוי להיות קשה, ארוך ומסובך יותר, לחלק מאיתנו", טוען רובין. "האתגר לחברה ולאנשי מקצוע, כמו לשכולים עצמם, הוא למצוא את הדרכים שיביאו להקלה בהתמודדות עם המציאות של אובדנם והשינויים בחייהם".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם