"יום האהבה הוא יום האבל שלי על נמרוד"
נמרוד שגב נהרג במלחמת לבנון ה-2, בט"ו באב. אשתו איריס מספרת על הקשר האחרון: "סימסתי 'אוהבת.' הוא השיב לי 'אני יותר'"
נמרוד שגב ז''ל, "יום האהבה הוא יום אבל" צילום: מהאלבום המשפחתי
"כל השנה קשה לי, אבל הימים שבין יום השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל הם הימים הנוראיים שלי," מספרת איריס. "עברתי חיים לא פשוטים, וכשהכרתי את נמרוד כל הזמן אמרו לי 'זכית בלוטו,' ובאמת זכיתי. אני אשא אותו ואת האהבה שלנו בלב שלי לעד. אני עכשיו בוכה, אבל בלב שלי אני מחייכת ומוארת ממנו, ויש לי את עומר שבעיניי זאת ההנצחה הממשית ביותר שלו."
כששומעים את מילותיה של איריס, החברה כיום בארגון אלמנות ויתומי צה"ל, קשה לעכל איך גורל אכזר במיוחד קטע אהבה כל כך עזה דווקא בט"ו באב, חג האהבה. כשאיריס ונמרוד נפגשו, הם התאהבו ממבט ראשון. באוקטובר 2003 הם התחתנו וזמן קצר אחר כך נולד עומר, בנם. במשך השנים הם נהגו להותיר זה לזה פתקים, ובמיוחד בט"ו באב.
אחרי שנמרוד נהרג דווקא בתאריך שבו רבים חוגגים את אהבתם, חזרה איריס לקרוא את המסר של חג האהבה, שנה בדיוק לפני שנהרג, שאותו כתב על עטיפה של דיסק: "כל חג אהבה אני חושב מה לכתוב לך. זה כבר נהיה ממש קשה לשמור על המקוריות מפעם לפעם. בחג הזה אני רוצה לאחל לך נצח של אהבה, שכל האושר בעולם ימלא אותך ולא ישאיר אותך שנייה לבד (בטוח שאני לא אשאיר אותך לבד), ושבאמת אבל באמת תמשיכי להיות כמו שאת ולהצחיק אותי ולקפוץ עליי. אני אוהב אותך כמו שמעולם לא אהבתי אישה, נמרוד."
נמרוד כבר לא הצליח לקיים את הבטחתו. ב,9.8.2006- ימי מלחמת לבנון השנייה, הוא נהרג כאשר הטנק שלו, שחיפה על טרקטורים שסללו ציר תנועה לכפר עייתא א-שעב, נפגע ממטען צד ומיד אחר כך ספג טיל נ"ט. נמרוד וכל צוות הטנק שלו נהרגו במקום.
אל מלחמת לבנון השנייה הוא נדרש להתייצב כמילואימניק של חיל השריון בתשעה באב, תאריך שלימים יסמל עבור איריס את תחילתו של חורבן הבית האישי שלה. "בשבילי זה היה יום נוראי. במהלך הימים הבאים כל הזמן התקשרתי להורים שלו ואמרתי להם שאני בוכה ודואגת ומרגישה שמשהו נורא הולך לקרות לו. עומר היה אז רק בן שנתיים וחצי," היא נזכרת.
"יומיים לפני שנמרוד נהרג, הוא כתב לי שיר שהפך למעין צוואה
שלו. לשיר קוראים 'הוקפצתי.' הוא מספר איך הוא קיבל צו שמונה ואני סירבתי לאפשר לו לארוז את התיק. אני נצמדתי לארון הבגדים ולא נתתי לו לארוז."
יומיים לפני שנהרג נמרוד הצליח להגיע לחופשה קצרה בבית. "בבוקר עוד יצאנו לאכול ארוחת בוקר, אבל אז החזקנו ידיים ושתקנו. כאילו ששנינו ידענו," מספרת איריס בקול שקט. "הוא הלך להביא את עומר מהגן, הם נפרדו בחיבוק, ואז ירדתי ללוות אותו לאוטו. התחבקנו ובכינו. חיבקתי אותו והבעתי את החששות שלי, והוא חייך והרגיע. למחרת צוין ט"ו באב. סימסתי לו 'אוהבת.' הוא השיב 'אני יותר'... זאת הייתה הפעם האחרונה שהיה לי קשר איתו."
איריס שגב ובנה עומר בן ה-8
צילום: אריק סולטן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם