בפיגור סביבתי: ישראל צריכה נהג ירוק
מדינת ישראל מפגרת אחרי העולם ב-15 שנה בתחום הסביבתי. לדבר על זיהום אוויר והפחתת פליטות גזי חממה זה לא מספיק. לכבוד יום העצמאות, "עסק ירוק" מציג שלושה מקומות אפשריים לצמצום הפערים, כבר עכשיו. גם אתם, קוראים יקרים, מופיעים ברשימה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
עם זאת, ישראל עדיין נותרה מפגרת הרבה מאחור. כמו ישראל, גם העולם הגדול לא שקט על שמריו בשנים האחרונות ונע קדימה בהתמדה בכל מה שנוגע לעסקים ירוקים. בשורה התחתונה, הפער בין ישראל לשאר העולם הצטמצם, אבל נותר משמעותי. יותר מדי משמעותי.
נכון שלתהליכים יש את זמן ההתפתחות שלהם ואם לא יהיו הפתעות מיוחדות ישראל תדביק את הפער תוך 15-20 שנים. השאלה היא למה צריך לחכות כל כך הרבה במיוחד לאור הפוטנציאל שיש בתחום הירוק להזניק את ישראל קדימה מהרבה מאד בחינות – כלכלית, סביבתית, חברתית ואפילו גיאו-פוליטית.
ירוק היא לא מילת קסם, אבל עדיין מדובר במשהו שהגיע הזמן לקחת ממנו שלוק גדול ולא להסתפק בשלוקונים קטנים ומדודים. כמובן שקל להגיד וקשה לעשות, אבל לכבוד יום העצמאות נציע כאן שלושה מקומות שצריך להתחיל בהם ויפה שעה אחת קודם. עסק ירוק.
התחום הירוק תופס תאוצה כאמור במגזר העסקי ומספר הולך וגדל של חברות מעורבות בפעילות ירוקה כזו או אחרת. עדיין הנושא של קיימות (sustainability) רחוק מלהיות חלק מה-DNA של המשק הישראלי. ישנם מדדים רבים שמשקפים זאת, אבל המקום שבו זה הכי בולט הוא השיח. מנהיגי המגזר העסקי בעולם מדברים ועוסקים באופן שוטף בנושאים כמו שינוי אקלים, לחצים על מערכות סביבתיות וחברתיות והדרך שהם משפיעים על פעילות החברות, האתגרים הכלכליים, סביבתיים וחברתיים שעומדים בפני העולם המתפתח, או העתיד של משק האנרגיה.
גם אם כל חברה עובדת בקצב שלה, הרי שאצל המנהלים של רובן הגדול האסימון כבר נפל. הם מבינים שהאתגרים הגדולים של המאה ה-21 כוללים אתגרים סביבתיים וחברתיים משמעותיים שצריך לתת עליהם לא רק את הדעת, אלא גם לדעת איך מתמודדים איתם.
זו הסיבה שצ'אד הולידי, יו"ר בנק אוף אמריקה מדבר על פתרונות בני קיימא ועל בעיות הנגישות לחשמל ולמים במדינות מתפתחות באותה טבעיות
התשובה שהיא שנכון שצריך ורצוי לקרוא בין השורות ולתת למעשים לדבר, אבל הדגש כאן הוא על השיח. ברגע שהמנהלים הבכירים של החברות הגדולות מדברים ירוק ומבינים את מושגי היסוד בתחום ומתייחסים לנושא באופן קבוע ולא רק בכנס מיוחד כזה או אחר או ביום כדור הארץ, אז השיח משתנה ובהתאמה גם הדרך שבה אנחנו מסתכלים וחושבים על הנושא הירוק.
המגזר העסקי בישראל יכול בקלות לאמץ ולהפוך את הנושא הירוק לחלק משמעותי מסדר היום שלו. בכדי שזה יקרה צריך מסה קריטית של מנהיגות עסקית שתעשה זאת. הנקודה המעניינת היא שבסופו של דבר זה יקרה כי זה קורה בעולם כולו וישראל לא חייה בואקום. השאלה היא בסופו של דבר מתי ולא האם.
הבעיה בתחום הפוליטי היא שכשפועלים ומנסים לעשות דברים ברמה של מדינה (להבדיל מרמת התאגיד) קשה הרבה פעמים לגזור קופון מיידי ורובן הגדול של התועלות יבוא לידי ביטוי רק בטווח הבינוני או הארוך.
כמובן שבתיאוריה זו לא צריכה להיות בעיה, אבל במציאות כשפוליטיקאים בדרך כלל לא רואים יותר מדי קדימה, זו כן בעיה. וחבל שכך, כי התחום הירוק לא רק מספק לישראל רק הזדמנויות כלכליות, אלא גם פוטנציאל לשיתופי פעולה אזוריים שממקסמים את האינטרסים של כל המשתתפים.
המזרח התיכון דוהר קדימה בתחום הירוק ואני ממליץ בחום להתעדכן ב-green prophet לגבי מה שקורה באזור בכדי להבין שאם ישראל לא תצעד מהר יותר קדימה, היא תיוותר מאחור לא רק ברמה הגלובלית, אלא גם ברמה האזורית.
האם זה מזיז משהו לפוליטיקאים? סביר להניח שלא במיוחד. רובם ככולם עסוקים במה שנראה להם כדברים יותר מהותיים וקריטיים, או סתם בהישרדות פוליטית ושיפור הסיכויים שלהם לקראת הבחירות הקרובות. הדבר היחידי שיכול לשנות את סדרי העדיפויות שלהם הוא המגזר השלישי ברשימה – האזרחים.
אזרחי ישראל הם אנשים עסוקים ולא חסר להם בעיות על הראש. אז למה הם צריכים להטריד את עצמם גם בנושא הירוק? פשוט מאד – מדובר באלמנט שיכול לשפר באופן משמעותי את איכות החיים שלהם. לא מדובר בכסף שיתחיל פתאום לצמוח על העצים, אבל מדובר בשורה ארוכה של נושאים שמשפיעים באופן ישיר על איכות החיים, החל מתחבורה ואיכות האוויר שנושמים והמים ששותים וכלה ביוקר המחייה ויחסים עם תאגידים.
בכלל, גם כאן הגיע הזמן לשנות את השיח הירוק. במקום לדבר על מוצרים אורגניים כאלו או אחרים, צריך להתחיל לדבר במונחים של בעלי עניין, דיאלוג עם חברות, נשיאה באחריות וקיימות. היום הדיון הוא לא רק על זיהום אוויר או פליטת גזי חממה, אלא גם על מערכות היחסים שבין חברות ובעלי עניין כמו לקוחות, קהילות, ארגונים, עובדים וקבוצות אחרות. מי שחושב שאפשר לפתור בעיות סביבתיות ולהתעלם מבעיות חברתיות, או להיפך, חולם בהקיץ – במציאות הכל מתחבר ואי אפשר להפריד בין הדברים.
בשורה התחתונה צריך לזכור שאם אנשים יקנו עוד מוצר ירוק או שניים, האפקט של הפעולה שלהם יהיה זניח. אם אנשים יתחילו לדרוש מחברות ופוליטיקאים דין וחשבון על הדרך שבה הם פועלים ויבחרו בקלפי, במדף בסופרמרקט, במקום שבו הם מנהלים את חשבון הבנק או את קרן הפנסיה שלהם, ובכלל באופן כללי רק את מי שבאמת נותן להם תשובות של ממש, האפקט יהיה משמעותי.
מדינת ישראל יכולה להיהפך למרכז ירוק משגשג, שיביא לצמיחה, איכות חיים טובה יותר ואולי אפילו יחסים טובים יותר עם השכנים. זה יכול לקרות עוד 20 שנה, אבל גם יכול לקרום עור וגידים עוד חמש שנים. הכל תלוי בסופו של דבר במגזרים שהזכרתי כאן – מספיק שאחד מהם ייקח את העניינים לידיים כדי שמדינת ישראל תהיה במקום טוב יותר. המפתחות בפנים, עכשיו צריך רק נהג.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם