הפליטים חוששים מגל אלימות קיצוני נגדם
הגננת בגן הילדים שלעברו הושלך בקבוק תבערה אמש סיפרה כי התעוררה לצעקות "שריפה". תושבי השכונה: "המדינה צריכה לטפל במצב"
טענות דומות השמיעו גם הפעילים החברתיים מארגונים המסייעים למבקשי המקלט, אולם אלו התכוונו לדברי ההסתה והגזענות, כלשונם, הננקטים כלפי מבקשי המקלט מצד פוליטיקאים ואישי ציבור מקומיים.
בלסינג אקצ'וקום, המפעילה את גן הילדים באחת הדירות שלעברן הושלך אמש בקבוק תבערה, סיפרה כי ישנה באותו הזמן בו הוצתה חצר הגן בחלק האחורי של הדירה עם שני ילדיה ושני ילדים נוספים, המשמש למגורים לה ולמשפחתה.
"קצת לפני שתיים בלילה התעוררתי מהצעקות של השכנים, הם צעקו 'שריפה, שריפה', וכשפתחתי את הדלת כבר היה הכל מלא עשן... אחרי כמה דקות הגיעו מכבי האש וכיבו את השריפה. השוטרים גם ביקשו ממני ויזה, ואמרו שהם יהיו שם עד הבוקר".
השריפה, שנגרמה מפגיעת בקבוק התבערה, כילתה כמעט את כל תכולת חצר הגן, אליו מגיעים מדי בוקר כ-18 ילדי עובדים זרים ומבקשי מקלט. כסאות הפלסטיק הפכו לעיסת גומי ואופנוע הצעצוע עליו נהגו הילדים לרכוב נחרכו לחלוטין, עדות לאש שהשתוללה במקום
סמוך לשעה שש בבוקר כבר הגיעו הילדים הראשונים בני שלושה חודשים עד שש שנים, מלווים בהוריהם למקום, ונדהמו מהנזק הגדול ועוד יותר מהאירוע עצמו.
"אני לא יודעת למה עשו את זה", סיפרה הגננת. "גם השוטרים שאלו אותי אם אני חושדת במישהו ואמרתי להם שלא, אני לא יודעת למה יש סיבה למישהו לעשות את זה, אבל אני יכולה להגיד להם שאני באתי לכאן כפליטה, כי במדינה שלי, ניגריה, הורגים אנשים חלשים, וכשאני הייתי בהיריון רצו להרוג את הילד שלי".
"על עצמי לא אכפת לי, אבל אני מבקשת שירחמו על הילדים האלה, מה הם עשו לכם? אני מעדיפה למות ושלא יקרה שום דבר לילדים שלי ולילדים שבאים הנה לגן, באתי לישראל כדי להציל את הילדים שלי, אבל אם רוצים להרוג אותי אני יכולה לחזור לניגריה, כי זה מה שמצפה לי שם", הוסיפה.
בלסינג סיפרה כי הורי הילדים הביעו חשש כבד מתחילתו של גל אלימות קיצוני נגד העובדים הזרים ומבקשי המקלט. "אנשים עכשיו ממש פוחדים, היום אנחנו ניצלנו אבל לא בטוח שזה יקרה גם בפעם הבאה". אחד ההורים שנכח במקום הבוקר אמר כי "היה פה הרבה מזל, אם האש הייתה ממשיכה לתוך הבית היא וארבעה ילדים לא היו יוצאים חיים".
בתוך כך, רבים מתושבי השכונה ובהם תושבים המתגוררים במקום מזה עשרות שנים וילדים הביעו זעם על ההפגנה שארגנו פעילים חברתיים היום בצהרים, שבמהלכה הואשמו תושבי השכונה לצד פוליטיקאים מהימין בגזענות כלפי מבקשי המקלט, וחלק מהמפגינים אף הטילו עליהם את האחריות לאירועים החמורים מליל אמש, אחת המפגינות נשאה שלט עליו צויר צלב קרס לצד הכיתוב "אלימות-לאומנות-גזענות, לא בשכונה שלנו".
"איך הם יכולים להאשים אותנו בגזענות, אנחנו אשמים במה שקרה אתמול? אנחנו בעד הדבר הזה? הרי זה אבסורד לחשוב שמישהו מתושבי השכונה תומך בזה", אמר בזעם אריה, תושב ותיק בשכונת שפירא שעמד בסמוך להפגנה והתעמת עם הפעילים החברתיים במקום.
"אם היו מזמינים אותי אפילו הייתי בא להפגנה, כי מי שלא בסדר כאן זאת המדינה שנותנת למצב הזה לקרות ולא עושה כלום, למה בכלל הם הפגינו כאן, הם היו יכולים ללכת להפגין בכיכר המדינה. אתה יודע כמה אנשים יש בכל הארץ נגד השחורים? אבל הם באים לפה, מפתיעים אותנו בהפגנה נגדנו, קוראים לנו נאצים, זה אנרכיזם, לא פעילות חברתית", הוסיף.
ורה, תושבת השכונה מזה 25 שנה, אמרה היום כי "זה עמד להתפוצץ הרבה זמן, בגלל זה אני לא מופתעת. אני לא אישה אלימה אבל לפעמים עם כל מה שקורה כאן אתה גם מרגיש שאתה רוצה להשתמש באלימות".
"תשים פה גם שבדים או אפילו ישראלים שאין להם עבודה, אין להם אוכל, אין להם כלום אז גם הם יגנבו, יאנסו, ישדדו ויפריעו לתושבים, וזה מה שקורה פה כבר הרבה זמן. הסוכנות היהודית הביאו אותי מרוסיה כדי שאני לא אתבולל, ואני שמחה שעליתי, אבל עכשיו הילדים שלי חיים בסביבה שהיא לא יהודית, איך זה יכול להיות?", הוסיפה.
כמה עשרות מילדי השכונה עמדו ממול לכיכר ברחוב מסילת ישרים כשהם מתבוננים במפגינים, אין אחד מהם, הם מספרים, שלא חווה אירוע אלימות או תקריות אחרות מול מאות מבקשי המקלט בעיקר מאריתריאה וסודן המתגוררים במקום.
אושר, בן 13, סיפר כי לפני שלושה שבועות חזר עם חבריו ממשחק כדורסל בשכונה כשלפתע החלו לרדוף אחריהם כמה ממבקשי המקלט במקום. "היה להם מקלות ואבנים שהם העיפו עלינו. מזל שנכנסו לחנות והסתתרנו שם, זה היה מפחיד. אז עכשיו באו לכאן ושמים לנו שלט עם צלב קרס והשם של השכונה שלנו, וזה לא יפה שמשמיצים אותנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם