הכל דיבורים
ממשל אובמה לא מסייע פיזית למורדים בסוריה, אבל מחמש אותם בגינויים, בביטויים ובשמות תואר. משום מה זה לא עובד
הם טועים. ממשל אובמה לא סייע לחמש את המורדים, והוא גם לא ייצר מקלטים למתנגדי המשטר הנרדפים. אבל הוא עשה דבר חשוב הרבה יותר: הוא צייד את האופוזיציה הסורית במילים חריפות ביותר לתיאור הזוועות. הגיחות המילוליות חסרות התקדים נגד ממשל אסד כללו כמה משמות התואר העוצמתיים ביותר שאי פעם כוונו נגד אויב של ארצות הברית. הקמפיין הזה סייע לסורים להבין שבשפה האנגלית יש הרבה מילים נרדפות למילה "מזעזע".
כשהחל המשבר בשנה שעברה, היה ברור שממשל אובמה מקווה ששפה מתונה תשכנע את אסד לחדול מלרצוח סורים. הוא השתמש בניסוחים הדיפלומטיים המקובלים להבעת הסתייגות וקרא לסוריה "לנהוג באיפוק" ו"לכבד את הזכויות של אזרחיה". כשהתחיל להיות ברור שביקורת מתונה לא תשכנע את אסד, הממשל התחיל להפציץ את דמשק באופן מאסיבי במשפטים, ולעתים בפסקאות שלמות.
באפריל 2011, זמן קצר אחרי שכוחות הביטחון הרגו 80 מפגינים לא חמושים, הנשיא אובמה האשים את ממשלת סוריה בשימוש בטקטיקות "ברוטליות" נגד אזרחים. משום מה, המילים התוקפניות האלה לא שכנעו את אסד לשנות את מסלולו. עד מהרה, דוברו של הנשיא, ג'יי קרני, נאלץ להזכיר לאסד ולעולם מהי יכולת התקיפה הרטורית של הנשיא: "אני בטוח ששמעתם את ההצהרה התקיפה מאוד של הנשיא, כשהוא גינה במילים החריפות ביותר את השימוש בכוח מצד ממשלת סוריה כלפי מפגינים, ואמר שזהו שימוש מחריד בכוח כדי לדכא מחאה", אמר קרני.
הבית הלבן נראה מופתע נוכח העובדה שאסד בכל זאת בחר לא לברוח מדמשק. אז הממשל הסלים את המתקפה. בחודשים שחלפו מאז קרני אמר שהמלחמה שהוכרזה על העם הסורי היא בד בבד "מרושעת" ו"בלתי נסלחת".
סוזן רייס, שגרירת ארצות הברית באו"ם, הפכה לאשת מפתח בפריסת כל עוצמת הארסנל המילוני של אמריקה. רייס האשימה את אסד בביצוע "זוועות מתועדות היטב" וציינה שה"סובלנות" של הקהילה הבינלאומית "כלתה". היא גם אמרה שהיא מצפה מהממשלה הסורית לקבל על עצמה הפסקת אש בתיווך האו"ם "בלי תנאים מוקדמים וללא דיחוי" (ידוע שהמילה "דיחוי" מהלכת אימים על דיקטטורים). קשה לתאר שממשל אסד יוכל לעמוד בסוג כזה של מתקפה עוד זמן רב.
האופטימיסט שבי מאמין שהבית הלבן לא יזדקק לתגבור למשך זמן רב. מדוע? משום שכמה חודשים אחרי שאמרו שהסבלנות של הקהילה הבינלאומית "פקעה", רייס כתבה בטוויטר שלה שהסבלנות שלנו "תשה". כעת , אחרי שהסבלנות שלנו גם פקעה וגם תשה, אפילו אסד מבין בוודאי שזמנו כמעט תם. אני מעריך שבתוך שלושה-ארבעה שבועות, נגלה שסבלנותה של ארצות הברית "פקעה לחלוטין". ואז אסד באמת יצטרך להיזהר.
הכותב הוא הפרשן המדיני של המגזין "אטלנטיק". המאמר הופיע במקור ב"בלומברג"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם