חלום צלול: הרבה מים זרמו בירקון

הפערים בין הנזקים הבריאותיים מאסון המכבייה לבין אלה שנגרמו לחותרת יסמין פיינגולד, שהתהפכה לתוך מימי הירקון 12 שנים לאחר מכן, מוכיחים את תהליך השיקום הדרמטי שעובר הנחל. נראה שהדימוי המסואב שהיה לירקון מתחיל להישטף החוצה

אביעד פוהורילס | 12/5/2012 11:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שני אירועים מכוננים בהפרש של 12 שנה הביאו לשיפור איכות המים ולשיקומו של הירקון האגדי.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

ביולי 1997 התפרק גשר ששימש את מצעד המשלחות בטקס הפתיחה של המכבייה ה-15, בדיוק כשעברה המשלחת האוסטרלית מעל לנחל. תוצאת התאונה הטרגית היתה מותם של 4 ספורטאים ופציעתם של עשרות. מלבד קריסת הגשר עצמו, החבטה שלו עם נפילתו למים גרמה לרחף ולעלייתם של משקעים וחומרים רעילים שהצטברו שנים ארוכות על קרקעית הנחל. זיהום המים החמיר את מצב הנפגעים, שהבולטת בהם היא הספורטאית סשה אלתרמן שנזקקה לעשרות ניתוחים, רבים מהם במוחה.

במאי 2009 התהפכה יסמין פיינגולד, אלופת ישראל בחתירה, בקיאק שלה במי הירקון ונשארה דקות ארוכות מתחת למים עד שחילץ אותה בקושי רב אבי טיובין, עובר אורח שנכח במקרה במקום. אמנם פיינגולד נפגעה ונזקקה לשיקום ממושך מעצם הטביעה, אך היא וטיובין לא נפגעו מעצם טבילתם במי הירקון.

שתי התוצאות השונות בתאונות הללו מלמדות על תהליך השיקום הדרמטי שעובר הירקון מאז תוכנית האב משנת 1996, שהשיגה הצלחות גדולות, אם כי לא סופיות, בשיקום האקולוגי, במיתון סכנת ההצפות ובהכשרת פרוזדור הנחל לפעילות פנאי ונופש.
צילום: עמוס ברנדיס
אגן ירוק וצמחיית גדות משוחזרת, הנמצאים סמוך לערוץ הנחל, משדרגים את איכות המים שמגיעים ממכוני הטיהור. השבוע בירקון צילום: עמוס ברנדיס

בתחילת הקיץ, לראשונה זה שנים ארוכות, לא נדרשו פעולות ריסוס והדברה של יתושים לאורך גדות הנחל, שהיוו מטרד קשה במיוחד עבור עשרות אלפי תושבי האזור. הדבר מלמד על שיפור דרמטי במצב הנחל שחיים בו היום דגי קרפיון, שפמנונים, צלופחים וחסרי חוליות.

לאורך הפארק מתבצעות עבודות תשתית של מקורות הקשורות בפרויקט "גאולת הירקון", ואלה יאפשרו במהלך 2013 שימוש נוסף, שלישי ‏(מלבד הצריכה הביתית והזרמת המים לנחל אחרי טיהור‏), באותם מים מטופלים - ובמקום

שיגלשו לים יועברו בצינורות וישמשו לחקלאות ולהשקיית פארקים, בהם גני יהושע.

השבוע סיירנו עם האקולוג של רשות נחל הירקון יונתן רז בסביבת אזור התעשייה של הוד השרון, שנמצא בתחילת החלק התיכון של הירקון שאורכו כ-16 ק"מ ‏(מתוך 27 ק"מ, אורך הנחל כולו‏). הכרנו את פרויקט האגנים הירוקים (אחו לח) שהקימו לפני כשנתיים רשות נחל הירקון וקק"ל, המשמש תחנת טיפול בקולחים, שהגיעו ממכון טיהור שפכים הוד השרון וכפר סבא ‏(להלן מט"ש‏) ואמורים לזרום לנחל.

צילום: יונתן רז
אחד האגנים בסיום הבנייה שלו צילום: יונתן רז
מתרוקנים ומזרימים את המים

ייחודה של מערכת האגנים הירוקים, ששטחה כ-40 דונם, הוא הטיפול האיכותי שלה בקולחים, ולא בשפכים כפי שנהוג במקומות רבים. זו מעין התערבות יזומה שנועדה לסייע בתיקון נזקים שהצטברו במשך עשרות שנים ובשמירה על הנחל לשנים הבאות. תפקיד האגנים הוא לנטרל תנודות בלתי צפויות במצב מי הקולחין ‏(תקלות, זיהומים או הפסקות חשמל‏), להרחיק תרכובות שהמט"ש לא מרחיק וליצור בית גידול לח איכותי לבעלי חיים וצמחים.

כיוון שהמט"ש הוא מערכת ביולוגית בקטריאלית, לא כל התרכובות האורגניות מתפרקות בו, וכאן נכנסים 3 האגנים לפעולה - הם מתרוקנים ומזרימים את המים לנחל ובמקביל מתמלאים ומטפלים במי הקולחין. האגנים מכוסים בסוגי צמחייה שונים שאפיינו את ביצות הירקון ההיסטוריות ומשחזרים בית גידול שמזמין אליו פרפרים, חלזונות, רכיכות וחרקים. האזור הפך לאבן שואבת לחובבי טבע ולרוכבי אופניים, והוא צפוי להתפתח בשנים הקרובות לשלוחה של פארק הירקון.

תוכנית שיקום נחל הירקון נגזרת מכמה בעיות בסיסיות. בניגוד לעבר, לירקון אין היום מקורות מים טבעיים. שפיעת מי המעיינות פסקה כי מפלס מי התהום באזור המעיינות, שהוא דינמי בגלל קידוחי ראש העין, נמוך מהקרקע באזור. כמו כן, באזור ההיקוות יש מתקנים לטיפול בשפכים, שלאורך עשרות שנים ייצרו קולחים ברמה נמוכה שפגעו קשות במערכת האקולוגית. גם הסביבה העירונית המתרחבת והפעילות החקלאית השפיעו על איכות מי הנגר שזורמים לנחל. יש להוסיף לכך תקלות במערכת איסוף השפכים ובפעילות הריסוס נגד יתושים שנמשכו שנים וגרמו להרס צמחיית גדות הנחל.

כמויות המים המוקצבות לשיקום הירקון לא מספקות. לפני 70 שנה ספיקת המעיינות הטבעית במקורות הנחל היתה כ-25 אלף מ"ק לשעה, ובגלל ניצול המים ושאיבתם לחקלאות ולשתייה התרסקה הספיקה ב-98%, ורשות המים מקציבה לכך רק כ-400 מ"ק לשעה.

התוכנית לשיקום הנחל קבעה מינימום ספיקה של 2,500 מ"ק לשעה ‏(כ-10% מספיקת הנחל בעבר‏), וניתן להתקרב למכסה הזאת באמצעות מט"ש הוד השרון וכפ"ס, ששפיעת הקולחים בו היא 1,000 מ"ק לשעה, ומט"ש רמת השרון, ששפיעתו היא 300 מ"ק. המשמעות היא שבשנים הקרובות יזרמו כ-1,750 מ"ק בשעה - פחות מהמינימום הנדרש - ולירקון יהיה עדיין קשה להתמודד עם זיהומים.

למרות הקשיים מאז הפעלת האגנים והשבחת המט"שים המערכת האקולוגית ושרשרת המזון בחלק התיכון של הירקון מתאוששות, והמים שזורמים בערוץ אחרי שטופלו נראים צלולים אפילו יותר מאלה במקורות הנחל הנקיים לגמרי. במונחים ישראליים מדובר בחלום. אפשר כמעט לקלוט את חיוכיהם של הדגים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מי בסביבה

צילום: SXC

אביעד פוהורילס ועדי חשמונאי יוצאים למסע ירוק ומחפשים סביבה טובה

לכל הכתבות של מי בסביבה

עוד ב''מי בסביבה''

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים