אל תבנו על מבקר כנוע
פוליטיקאים המצפים שמבקר המדינה המוצע ישרת אותם, צפויים להתאכזב. לא יזיק לתת קצת קרדיט ליושרתם של עובדי המגזר הציבורי
חבל שאצלנו נותנים פחות מדי קרדיט לאישי ציבור המוכנים להתמודד על משרה ציבורית. הערכות אלה עושות עוול למועמד, שכן השופט שפירא הוא אדם ענייני שלא יירתע מעבודה נאמנה, גם אם זה יפגע בשולחיו. גם המבקר הנוכחי נתפס ערב כניסתו לתפקיד כ"חלבי" ונוח לבריות. תזכורת: לינדנשטראוס מונה לתפקידו בזמן ממשלת אריאל שרון. למרות זאת, הוא לא היסס לחבוט באהוד אולמרט, מחליפו של שרון.
אולמרט ספג ממנו דוחות ביקורת קטלניים, שחלקם הובילו לחקירה משטרתית. הפוליטיקאים שעדיין אינם ערים לעצמאות בעל התפקיד, מוזמנים לבחון את התנהגות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. האחרון, שנדחף על ידי הקואליציה, הציג בסוגיית המאחזים עמדה עצמאית לחלוטין העומדת בסתירה לטעמה של
המערכת הפוליטית.
אין זו הפעם הראשונה שבה אישיות שמונתה לתפקיד ניהולי במערכת הציבורית ממהרת לשכוח את מי שדאג למנותה לתפקיד. כשלפני כמה שנים הפקיד חיים רמון את תיק מזכ"ל ההסתדרות בידיו של ח"כ עמיר פרץ, מיהר האחרון לשכוח את רמון ופצח במדיניות עצמאית. הוא, אגב, זכה לאותה חוויה מתקנת כשהחליט לפרוש והמליץ למנות כמחליפו את עופר עיני.
עיני, שעד אז נחשב מקורב לפרץ, לקה לפתע בשכחה פוליטית, ניתק עמו מגע ומחק אותו מהאג'נדה. מערכת היחסים בין השניים עלתה על שרטון, והם נחשבים אויבים פוליטיים מרים. פרץ גם התבלבל בקריאת ההורוסקופ של ח"כ שלי יחימוביץ'. הוא קידם אשת תקשורת צעירה לכנסת (אחרי הכל, הוא "המציא אותה") אך בהמשך הדרך יחימוביץ' מיהרה לבעוט בפרץ וחברה לעופר עיני.
ככה זה בפוליטיקה. הפוליטיקאים מפעילים את הנורמות המקובלות אצלם ומעריכים שמינוי בעל תפקיד הופך אותו אוטומטית לעבד הנרצע שלהם. מושגים כמו יושרה, אמת פנימית ורעות זרים להם. קצת קרדיט ליושרתם של בעלי התפקיד במגזר הציבורי לא יזיק. מי שרוצה תזכורת לתופעת הנורמות הפוליטיות, מוזמן להחזיר את השעון שבוע לאחור. אין כמו הדרך שבה שאול מופז זנח את כל ההבטחות לבוחרי קדימה וחבר באישון לילה לנתניהו, כדי ללמד על ציניות המערכת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם