היסטריה בגליל: מכת יתושים חסרת תקדים בכנרת
התושבים סביב האגם לא מצליחים לישון בלילה. עם עליית המפלס, הצמחייה מהווה מקור משיכה ליתושים רבים. אם לא יינקטו הפעולות הדרושות במהירות, היתושים עלולים להעביר את מחלת קדחת הנילוס
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
לאחר שהצפת הצמחייה והירקבותה בחופי כנרת גרמה לסירחון באזור, מתברר כי הביאה עימה גם מכת יתושים חסרת תקדים. על פי ההערכות של המשרד להגנת הסביבה כ-80% מהחופים נגועים. החשש: היתושים יעבירו את מחלת קדחת הנילוס.
אמש (ב') כבר קיבלו תושבים בקיבוצי עמק הירדן מכתב מהמועצה האזורית המדווח להם על מכת היתושים בכנרת ועל החשש שהיתושים הללו עלולים להעביר את קדחת הנילוס. בכל מדגם מים הנלקח בכף מהכנרת עולים מאות זוחלי יתושים, מכאן ניתן להבין את כמויות היתושים הסובבים את האגם.
◄צחנת הצמח: הסיפור המסריח של הכנרת
◄מסתבך והולך: בדרך לכנרת עם נעליים גבוהות
◄חשש: ריקבון הצמחים בכנרת מזהם את המים
התושבים נזכרים בעליית המפלס הדרמטית משנת 2003, גם אז תקפו היתושים את האזור - אך לא בהיקף הדומה למתקפה הנוכחית. תושבי האזור כבר הזהירו בעבר וביקשו לכסח את הצמחייה לפני עליית המפלס - כעת התושבים משלמים את המחיר. ולא רק מפלס המים עולה, אלא גם מפלס הזעם כלפי רשות המים.
"המצב חמור", אומר גורם
כפי שנחשף במעריב, תושבי היישובים הסובבים את האגם ומנהלי אתרי הנופש היושבים על גדותיו מדווחים לאחרונה על סירחון שנגרם מהירקבות צמחייה שגדלה על החופים בשנות הבצורת.
על אף התרעות מוקדמות על הבעיה, רשות המים אסרה לגזום את הצמחייה, בין היתר בטענה כי עם עליית המפלס תשמש הצמחייה המוצפת כאתר להטלת דגי אמנון, החיוניים לשמירה על איכות מי הכנרת. מומחים רבים בתחום העבירו ביקורת על ההחלטה שלא לעקור את הצמחייה מבעוד מועד.
מפלס הכנרת אומנם עלה וזה מצוין למשק המים, אבל כתוצאה מכך הצמחייה משפיעה על האזור ומהווה נקודת משיכה עבור יתושים רבים. אנשי המשרד ואיגוד הערים כבר החלו לבצע פעולות הדברה יזומות, הן בפיזור חומר ביולוגי והן בדילול הצמחייה.
החומר כבר פוזר בגינוסר, במעגן ובמושבה כנרת. בלחץ המשרד להגנת הסביבה הוקצה לראשונה פקח קבוע שיהיה אחראי לניטור יתושים במקום לאורך כל השנה. החומר הביולוגי הוא חומר המותאם במיוחד לשימוש בכנרת, כך שלא יפגע בחי, בצומח ובמי השתייה. רק חברה אחת מייצרת את החומר, דבר שיכול להקשות על התקדמות מבצע ההדברה.
מנהל תחום כנרת ברשות המים, ד"ר דורון מרקל, אומר בתגובה כי "יש להתייחס לדברים בהקשר הנכון". לדבריו, גם ב-2003, כשהמפלס עלה היו יתושים. מרקל טוען, שאם היו מכסחים את הצמחייה הקרקע הייתה פולטת זרחן בכמות כזאת שהיא הייתה גורמת לפריחה מאסיבית של אצות כחוליות רעילות במידה כזאת שהיא לא הייתה מאפשרת שימוש במי הכנרת לשתייה וגם לרחצה. "עוד כמה שבועות הבעיה תחלוף", הוסיף.
"זאת פרנויה אקולוגית ממדרגה ראשונה שאין לה שמץ של ביסוס מדעי", טוען בתגובה פרופ' משה גופן, מומחה למים ששימש בעבר מנהל המעבדה לחקר הכנרת. "מכיוון שהכיסוח לא נוגע בקרקע. הכיסוח הוא על פני הקרקע ולא מערבל אותה ולא מערבב אותה ולא חופר בה ולא נוגע בה". לדבריו, כמות הזרחן שמגיעה עם הירדן אל הכנרת בתקופה זו במשך חודש אחד שקולה כנגד כל הזרחן שמישהו חושש שהיה נשטף מהחופים המכוסחים אל הכנרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם