כך אנחנו מתייחסים לבירתנו
ירושלים היא הבירה והעיר הגדולה בארץ. אך למרות זאת, בשיח הציבורי הביטוי "אזור המרכז" מתייחס לתל אביב. אין הצדקה לכך
אבל, יש לשאול ביושר: האם ישראל עצמה עושה כל שביכולה כדי להעמיד את ירושלים במרכז? התשובה: לא.
עד מלחמת ששת הימים נמצאה הבירה בקצהו של כביש צר שהתפתל והוביל אליה כתחנה סופית נידחת. שחרור יהודה ושומרון העמיד את העיר במרכז. מאז הדרכים מובילות ממנה לא רק מערבה. מאז מתקיים "ופרצת ימה וקדמה, צפונה ונגבה". כך, למשל, התיירות למדבר יהודה וים המלח עוברת בעיקרה דרך ירושלים, ונסיעות מירושלים לאילת או לצפון הרחוק נעשות דרך כביש 90 לאורך בקעת הירדן והערבה.
ירושלים היא עיר הבירה; ירושלים היא המרכז הגיאוגרפי של ארץ ישראל המערבית; ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, והיא כפולה בגודל האוכלוסייה ובשטח בהשוואה לתל-אביב - ואף על פי כן, בשיח הציבורי והתקשורתי, הביטוי "אזור המרכז" מתייחס לאזור תל-אביב. אין הצדקה לכך.
ירושלים היא עיר הבירה, אבל משרדי הממשלה (וגם רשות השידור, בנק ישראל, ועוד) מחזיקים שלוחות מיותרות ויקרות בתל-אביב; ועדות של הכנסת מתכנסות מדי פעם בתל-אביב; שלא לדבר על מחנה מטכ"ל המתעצם לעומק ולגובה בתל-אביב במקום בעיר הבירה. מן הראוי היה שיעבור למצודת כפיר בצפון ירושלים, ויתרום בכך להעברת אלפים רבים של משפחות צעירות לירושלים.
בהקשר זה, מדי פעם מתפרסמים נתונים על הגירה שלילית מירושלים. נכון היה לפרסם במקביל גם נתונים על הגירה שלילית מתל-אביב. לעתים האחרונים גבוהים יותר.
נמל התעופה הבינלאומי של ישראל – נמל התעופה בן גוריון – נמצא בין שתי הערים ומשרת את שתיהן. אבל, הסימון המקוצר שלו הוא TLV, ולא JLM (הסימון JER כבר תפוס). האם כך מתייחסת מדינה אל בירתה?
מניין הקילומטרים מתחיל מנקודה אלמונית
נהוג בעולם שמניין הקילומטרים מתחיל מנקודה מרכזית בעיר הבירה: הבית הלבן בוושינגטון, הכיכר האדומה במוסקבה, קתדראלת נוטרדאם בפריז. ובישראל? אמנם, בתקופת הכיבוש הרומי התחיל המניין בקרבת שער שכם של ימינו, ובתקופת הכיבוש הבריטי שימש שער יפו כנקודת האפס למדידת מרחקים מירושלים, אבל במדינת ישראל הריבונית (?) ההתחלה היא בנקודה לא-מרכזית ולא בעיר הבירה, אלא אי-שם בקרבת מחלף קיבוץ גלויות בתל-אביב.
התוצאה היא
שמניין הקילומטרים מתחיל מנקודה אלמונית זו במקום מנקודה מרכזית בבירת ישראל, וירושלים מצויה בערך בקילומטר ה-60 מתל-אביב.
בחלק מהסוגיות שנמנו לעיל אפשר לטפל באופן מיידי, ואפילו לא יקר. חלק אחר מחייב פעילות ממושכת לאורך שנים. אבל, כל עוד בישראל הרשמית והתקשורתית ההתייחסות לירושלים היא כאל שוליים ולא כאל המרכז, קשה לצפות מאחרים שיעמידו את ירושלים במרכז. יום ירושלים הוא יום מתאים לשינוי כיוון בנושא זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם