האישום: התמכרות
יותר מדי מידע לא נחוץ, יותר מדי זמן, סטטוסים ויותר מדי ניוון מוחי וערכי. אז למה בעצם אנחנו לא מתנתקים מהפייסבוק אחת ולתמיד?
קוראים לי אורי ואני מכור. אוהבים אותך, אורי. אבל במקרה שלי מדובר בבעיה חריפה במיוחד, פשוט מפני שבשבועות האחרונים אני הולך ומשתכנע בעובדה שהתוכנה של צוקרברג היא נציגו עלי אדמות של השטן בכבודו ובעצמו. אז לפני שאתם מוחקים אותי מרשימת החברים שלכם או פותחים קבוצת שנאה שנקראת "גם אני חושב שאורי שאלתיאל הוא אידיוט מוחלט", הרשו לי בבקשה להשחיל כאן משפט או שניים. ראשית אכתוב שאני מבין היטב מדוע פייסבוק הפך לאימפריה הכי חזקה בסביבה, שברור לחלוטין שמדובר בכלי שימושי ואיכותי ושגם אני חושב שיש שם דברים יפים ואפילו מועילים. ובכל זאת הנה כתב האישום.
בתור ליברל פסיק שמאלן פסיק יפה נפש, קצת קשה לי לתמוך כאן בצנזורה בוטה, אבל העובדה שקטינים מורשים לגלוש באתר הזה היא פשוט חרפה. ואני לא מדבר על העובדה שהם משחיתים את זמנם במשך שעות אין ספור בבהייה חסרת תכלית במסך מחשב. אני כן מדבר על האלימות המילולית הנוראית שהם נחשפים אליה בכל שנייה נתונה, על הרוע המזעזע, על העובדה שילד אחד כבר התאבד כאן בגלל ההשפעה ההרסנית של האתר שכבש את העולם, ואחרים יבואו בעקבותיו.
גדעון סער, האם שומע?
ילדים ופייסבוק לא הולכים יחד, ומישהו צריך לעשות עם זה משהו בדחיפות מטורפת (גדעון סער, האם אתה שומע?). אבל גם אחרי גיל 18 פייסבוק הוא מקום לא נחמד בכלל. ושוב, אני לא מתכוון לזאת שמשחררת סטטוס מדי שלוש דקות על הילדים שלה או להוא שחייב לעדכן את כל 1,628 חבריו על מצב הגזים במעיים שלו. ובעצם אליהם בדיוק אני מתכוון.
באתר של צוקרברג, ההרגשה במשך כל השעות האלו היא שאתה נחשף לאינפורמציה שאתה פשוט לא צריך לדעת, לתמונות שאתה לא אמור לראות, לשיחות שאתה לא אמור לקרוא, לתחושה הכללית שכולנו מבזבזים האחד לשני את הזמן.
ועוד לא אמרתי כלום על המיליארדים שהם מגלגלים, על המונופול המפחיד שנוצר כאן, על העובדה שאין אלטרנטיבה, שכולם שם, ושאם אתה לא מוכן לשתף פעולה אתה פשוט לא קיים, על העצבות שמסתתרת מאחורי כל הזוהר הזה ועל חבר
ת וירטואלית במקום חברת אמיתית.
טוב, אני יודע, תעזוב אותנו בשקט, אם אתה לא בעניין, לך תקרא דוסטויבסקי או משהו, ותן לנו לשחרר בשקט את הסטטוסים שלנו על איכות נייר הטואלט בשירותים של ארומה. אז קודם כל אתם לגמרי צודקים )אף על פי שעכשיו אני דווקא חזק בעניין של ג'ונתן פראנזן (, אף אחד לא מכריח אותי לגלוש בפייסבוק, ובכל זאת, כמכור כבד לכל מילה שיוצאת מהפה של כמה וכמה מחבריי לפייס וכאדם שפיתח אובססיות לכמה מהפינות הנידחות באתר, אני ממש לא מאשים אף אחד. כל מה שאני מבקש זה מעט עזרה.
עברו כבר כמעט ארבע שעות ונראה לי שאני לא יכול להיגמל לבד, מוכרח קצת מהפס הכחול המרגיע הזה למעלה במסך, ולא, אני לא מתכוון לחזור בתשובה או לנסוע לוויפאסאנה בהודו. כל מה שאני רוצה זה להוציא את השטן מחוץ לחיי. להיגמל מהצוקרברגיה ולהפיל להם את המניה עד שתתרסק לרצפה. מישהו יודע אולי איך עושים את זה?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם