כבר אין אידאולוגיה, רק הישרדות פוליטית
שתי המפלגות הגדולות על סף רתיחה: בליכוד מדברים על פיצול כדי לערער את הימין הקיצוני ובקדימה כל ממזר מלך, ופילוג זה עניין של זמן
השיא היה כשהשווה את עצמו לזאב ז'בוטינסקי תוך שהוא מצטט ללא מבוכה מדבריו ליהודי ורשה טרם השואה: "אם פה יתחיל הרס גדול, שלפחות יידעו שהיה יהודי אחד שעמד וצעק "עד כאן, עד כאן". אכן אילנות גבוהים להיתלות בהם.
נתניהו נמנע במכוון מלהיכנס למליאה, כדי לא לשדרג לכצל?ה את המופע. הוא העדיף לצפות במתרחש דרך מסך הפלזמה, אבל מי ששהה בקרבתו מספר שמזמן לא נראה כל כך עצבני וכעוס.
בשלב הזה היה עדיין חשש בסביבתו שכצל'ה בתום נאומו הנלהב יבקש להעלות להצבעה את חוק ההסדרה. זהו חוק בעייתי שאמור להוות מסלול עוקף לפסיקת בג"ץ ולמנוע את הרס שכונת האולפנה, שנטען שנבנתה על קרקע פלסטינית פרטית, ושרי הימין כולל מהליכוד הודיעו שיתמכו בו.
זה הדבר האחרון שנתניהו צריך: אובדן שליטה על שריו, שנכנעים ללחץ המתנחלים על פני מנהיגותו. הוא ידע שעליו לעצור בכל דרך את החוק הזה, ששום דבר טוב לא יכול לצאת ממנו, שלא יעמוד במבחן בג"ץ ועשוי להתגלגל לפתחם של מוסדות משפט בינלאומיים ולגרום לתסבוכת מיותרת.
בסופה של הדרמה נתניהו הצליח לקפל את כצל?ה, קיבל שבועיים דחייה, אבל הוא עדיין משול למי שנאבק בשעון כדי לעצור פצצה מתקתקת המאיימת לפרק את ממשלתו. גם אם זה לא נראה כך כרגע, סיפור האולפנה הוא האיום הגדול והמוחשי ביותר על נתניהו, הרבה יותר מחוק טל ומהתקציב.
זה הדבר עצמו. הוא מעמיד את נתניהו מול שתי אופציות גרועות: קיום החלטת בג"ץ שמשמעותה הרס שכונה בלב ההתיישבות היהודית בשומרון שנבנתה כחוק, או התחמקות מקיום הוראת בג"ץ באמצעות חוק שלא ישרוד. זה העניין שמעסיק הכי הרבה את ראש הממשלה בימים הללו. שהכי מטריד אותו. למעשה, מאז הוקמה ממשלת הימין אחרי הבחירות האחרונות, לא עמד בפניה אתגר כזה לשלמותה.
שכונת האולפנה אינה עמונה או מגרון. היא מורכבת מבנייני קבע, ומתגוררים בה באישור המדינה אנשים שהם המיינסטרים של יש"ע. אקט כזה יעשה בקואליציה של נתניהו שמות, עד כדי פרישה של ישראל ביתנו והמפד"ל, קרע בליכוד (שמרבית בכיריו חושבים שיש בכך חוסר צדק מול המתיישבים), ואפילו פוטנציאל למפץ פוליטי.
זה לא משהו שנתניהו, אפילו תחת מכבש לחציו של שר הביטחון אהוד ברק, מדמיין את עצמו עושה. הוא לא שם אידאולוגית או רגשית. הוא לא יתנדב להיות קבלן ההריסות של יש"ע ולאבד את הגרעין הימני הקשה לפני הבחירות הבאות, אפילו שיש לו כרגע בכיס את קדימה.
המתווה שהושג לאחר שיחת ועידה לילית שבה השתתפו נתניהו, השרים גדעון סער ויעקב נאמן וח"כ זאב אלקין, היה הפתרון הזמני הטוב ביותר שניתן למצוא. למרות זאת נתניהו לא היה בטוח כיצד ינהגו שרים מהליכוד כמו ישראל כ"ץ, משה כחלון, לימור לבנת וסילבן שלום, שדיברו בעד חוק ההסדרה. כ"ץ הוציא הודעה באותו הבוקר על כוונתו להצביע בעד החוק ואפילו התנדב להתייצב בפני בית הדין הבינלאומי בהאג.
ברקע הדרמה הפרלמנטרית התנהלה כל העת מתקפת מסרונים מאורגנת של המתנחלים
רבות נאמר ונכתב גם כאן על ההשפעה הרבה שיש למתפקדי יש"ע בתוך הליכוד, על חברי הסיעה שחוששים מנקמתן של הקבוצות הימניות הקיצוניות בליכוד ביום שבו תיבחר רשימת הליכוד, ועדיין לדברים יש תוקף רב. זהו מאזן אימה לכל דבר. יש מעט מאוד מקומות ברשימת הליכוד לכנסת הבאה, ויש הרבה מתמודדים.
בחשבון פשוט מגלים ששליש מהח"כים יישאר בחוץ, ואף אחד לא רוצה שזה יהיה הוא. מכאן ועד כניעה ללחצי הימין הדרך קצרה ומפתה. עשו את זה קודם מורדי הליכוד המיתולוגיים בתקופת ההתנתקות, וגילו בסוף שאריק שרון בחר להתנתק גם מהם, כלומר להקים את קדימה וכמעט להחריב את הליכוד. הוא השאיר אותם ליהנות ממתפקדי הימין.
נתניהו עוד לא שם. עם קואליציית הענק שלו, עם תואר המלוכה שקיבל ממגזין "טיים" שבוע קודם ועם המטרייה של קדימה הרגיש הפעם הרבה יותר חופשי מול הלחצים מימין. אני רוצה את כולם בפנים, אף שר לא מצביע נגד, ואף אחד לא בורח מהמליאה, הורה בעצבנות ליועציו ועוזריו. חלק מהשרים קיבלו מסרים חד משמעיים מראש הממשלה ומסביבתו הקרובה, שלפיהם מי שיצביע בעד החוק או אפילו מי שייעדר - מסתכן.
נתניהו ראה מקרוב מה עושה הלחץ לבכירי מפלגתו. הוא כעס על השרים והח"כים שלו שנמלטו מכיסאותיהם במליאה אל חיקו הנוח של המזנון בדרכם לארוחת צהריים אינסופית. על חלקם דווח לו שהם מסתתרים בחדריהם, את חלקם ראה במבואה או בירכתי המליאה, בכל מקום, רק כדי לא להיקלע להצבעה. אחד מעוזריו ניתק בכוח את אחד השרים מהצלחת הריקה שבה נאחז בדבקות במזנון רק כדי לא להגיע למליאה.
נתניהו גם זעם על כצל'ה שניסה לעשות בו שימוש פופוליסטי ואפילו על מקורבו ויקירו נתן אשל, שניסה כנראה על דעת עצמו לשכנע את יו"ר האיחוד הלאומי לרדת מעניין ההצבעה, אך חשף את נתניהו למבוכה קטנה. זה היה כשנתניהו נכנס למליאה וכצל'ה כבר היה בדרכו לרדת מהעץ, אך עדיין נפנף בנשק הצעת החוק והתפאר בלחצים שהפעיל עליו ראש הממשלה לא להעלות את החוק.
"מספר פעמים היום פנה אלי בבכי הרב זלמן מלומד, ראש הישיבה שלנו בבית אל, ואמר לי שהיו אליו פניות מאנשים הקרובים לראש הממשלה ואלה אמרו שהוא מבקש שלא להעמיד את החוק", שח כצל'ה מעל הדוכן.
נתניהו זעם מאוד ובתגובה הטיח בו בעצבנות: אני לא מבקש ממך. אתה רוצה להביא את החוק - תביא. אל תשתמש בי. לא העברתי לך לא פתקים ולא מסרונים.
כצל'ה לא שיקר. הוא התכוון כנראה לפנייה עצמאית מנתן אשל, שכרגיל חשב שהוא יודע טוב יותר מנתניהו מה טוב בשבילו. הסיבוב הזה בקרב בינו לבין הימין הקצוני על ההשפעה בתוך הליכוד נגמר ב-0-1 לטובת נתניהו.
כצל'ה, שהיה לצורך העניין השליח למשימה, התגלה כמי שמאיים באקדח לא טעון. נתניהו הצליח להחזיר לעצמו שליטה על התהליך. מצד שני, המערכה העיקרית עוד לפנינו, ואת זה יודע הכי טוב ראש הממשלה.
בימים אלה יש משהו באווירה בכנסת ובתוך הקרביים של הליכוד שמזכיר את ימי ההתנתקות. מי שהיה במקומות הללו באותן שנים, ודאי נתניהו וחלק גדול משריו, זוכר היטב את ההקצנה וההתלהמות רק כדי לזכות באהדת הימין ובקולותיו.
ההבנה הזו, שיש כוחות חתרניים בליכוד שפועלים בניסיון לנתק את ראש הממשלה והח?כים מבסיסי כוחם העיקריים, מתחילה לחלחל שוב.
גם אצל אריק שרון זה התחיל בדברים קטנים, בהצקות פה ושם, והגיע לממדי ענק עד למפץ הגדול שלמורדי הליכוד היה בו חלק גדול. נתניהו נמצא בעמדה דומה. הוא המנהיג הכי פופולרי באזור, ואף שלא מרכז את עצמו כמו שרון, נראה כרגע שאין אחר מלבדו להנהיג.
נכון ליום רביעי פועל נתניהו להוכיח להם את מגבלות כוחם. למרות זאת, אחד התסריטים המדוברים בליכוד ובמערכת הפוליטית הוא מפץ שיוביל נתניהו. על פי תרחיש זה, יגיע שלב שבו נתניהו, כמו שרון, ימאס בקבוצות הימין הקיצוני וייזום פילוג.
באווירה נוסטלגית זו עולה גם שמו של שמעון פרס כדוגמה שממחישה איך כל העוצמה של נתניהו יכולה להיגמר ברגע שבו יכריז המבוגר האחראי שהוא חוזר לפוליטיקה, להוביל את המפץ הבא ולהנהיג את גוש המרכז-שמאל. טוב, תרחיש מעין זה כנראה לא יקרה, אבל יש בו כדי להדגיש שנתניהו שואב את כוחו הרב מהריק המנהיגותי.
שאול מופז משול בימים אלה לגנרל בלי צבא אמיתי. הפילוג בקדימה אמנם נמנע עתה, אבל הוא רק שאלה של זמן.
יש ח"כים בקדימה שמתים להתפלג, שאומרים כמעט בגלוי שאם ציפי לבני מודיעה על הקמת מפלגה, יש לה לפחות 11 ח?כים בטוחים מקדימה. מה היא תעשה איתם זה כבר עניין אחר.
הסיפור הוא שבקדימה פועלים כרגע בו זמנית המון כוחות שמגלגלים תוכניות שונות ומשונות שנועדו להישרדותם האישית ושלמופז אין שליטה עליהם. למעשה, מרגע כניסת מופז לממשלה קדימה הפכה מורכבת מאסופת מיליציות, שבחדרי חדרים רוקחות תוכניות הצלה יצירתיות.
אי אפשר לבוא בטענה לחברי כנסת, חלקם שרים לשעבר, שמבינים שלא במדע בדיוני עסקינן ובבחירות הבאות הם יימחקו.
על פי אחת התוכניות, שנרקחת מאחורי גבו של מופז, תתגבש בזמן הקרוב קבוצה של לפחות תשעה חברי כנסת שתבקש להתפלג, ואז תהפוך לסיעת האופוזיציה הגדולה ביותר תוך נישולה של שלי יחימוביץ' מתפקיד יו"ר האופוזיציה. חברי הכנסת מאיר שטרית, שלמה מולה, יואל חסון ונחמן שי מוזכרים כמי שאולי ינהיגו את הקבוצה. נשמע מופרך? לגמרי סיפור אמיתי.
מופז, בחוסר תבונה פוליטית, ניסה לרתק אליו את המתפלגים הפוטנציאלים בביטול חוק מופז. זה חזר אליו כבומרנג. לכן הנשק העיקרי שלו כרגע הוא תפקידי שרים, שקדימה צפויה לקבל אחרי שהחלופה לחוק טל תאושר. זה יכול להסתכם בארבעה שרים אבל גם בבוננזה אמיתית של עשרה שרים, אם ש"ס תפרוש מהממשלה.
אז בזמן שחלק מהח"כים בקדימה מכינים את תוכנית הפילוג, היתר מנהל קמפיין אישי בתקווה לקבל תפקיד שר או לפחות סגן שר. בעוד הרוב עושים זאת בשתדלנות וחנופה למופז, יש כאלה כמו יוליה שמאלוב-ברקוביץ' שארגנה לעצמה עצומה לקבלת תפקיד שרת הרווחה במקומו של כחלון, שמחזיק בשני תיקים. נשמע מופרך? סיפור אמיתי לגמרי.
בקדימה היום כל ממזר מלך. מופז, שרק לפני חודשיים חגג ניצחון מפואר, נאלץ עכשיו לנהל שיחות תחזוקה עם הח"כים הכי אלמוניים. הוא חושד שחלקם מופעלים על ידי ציפי לבני. ביום שני הוא נפגש עם ח"כ רוברט טיבייב. איש נעים הליכות, טיבייב. אחד מחברי הכנסת הכי אלמוניים של קדימה, תמך בלבני.
בשיחה ביניהם רמז לו מופז שהוא מופעל על ידי לבני. טיבייב, שמקפיד לשוחח עם לבני פעם ביום, צחק. "שאול, אתה טועה בגדול. היא לא עושה כלום. היא לא מארגנת פילוג". מופז שמע ושתק. הוא ביקש מטיבייב להנמיך טונים. אבל לטיבייב אין מה להפסיד. הוא לא יהיה שר ולא סגן שר, אז הוא מדבר חופשי.
"יש עדר אבל אין רועה", הוא אומר על המורדים של קדימה. "אני כמעט בטוח שאם ציפי מקימה מפלגה, 11 חברי כנסת לפחות יבואו איתה. זה המצב. יש היום בסיס לפילוג. אני לא אומר שזה מה שהיא תעשה, כי היא בעצמה לא אומרת. אני רק אומר שאנחנו כאן בסיר לחץ".
זו הסיבה לכך שמופז משליך את כל יהבו על חלופה לחוק טל. הוא מבין שבלי זה אין לו או לקדימה קיום, וגם כך הכל בעירבון מוגבל. לפחות כך יצליח להרגיע ח"כים ממחנהו, בתפקידים, כי גם הם כבר חושדים בו שאיבד עניין בקדימה והוא בדרכו חזרה לליכוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם