העיתונאי אורי בלאו יעמוד לדין על החזקת ידיעות סודיות
היועמ"ש החליט להעמיד דין את עיתונאי "הארץ", שקיבל אלפי מסמכים מסווגים מענת קם, בעבירות של החזקת ידיעות סודיות. משרד המשפטים: "חשיפתם, או הגעתם לידי גורמים עוינים הייתה גורמת נזק לביטחון המדינה ומסכנת את חייהם של חיילי צה"ל"
- נדחתה עתירת ענת קם נגד עיכוב חוק על שמה
- ענת קם החלה לרצות את עונש המאסר
- סיפוק בצה"ל מגזר הדין של ענת קם
בתחילת הפרשה, לכל אורך הדרך סבר וינשטיין שלא ניתן יהיה להימנע מהעמדתו לדין של בלאו, בשל נסיבות המקרה החריגות, אולם הוא התלבט ממושכות בשל תקדימיות הנושא ובשל רצונו שלא להיראות כמי שמאיים על חופש העיתונות.
במשרד המשפטים אומרים, כי וינשטיין לקח בחשבון את הצורך לנקוט ריסון במדיניות האכיפה כדי שלא לפגוע בחופש העיתונות, אולם גם הוא כל הגורמים המקצועיים שעסקו בפרשה - הפרקליטות, השב"כ והמשטרה – סברו שמדובר במקרה קיצוני מבחינת מאפייניה החמורים של התנהלותו של בלאו, ולפיכך ההחלטה להעמידו לדין היא מחויבת המציאות.
המדינה טוענת שבלאו החזיק, ביודעין ובאופן בלתי-מבוקר, מאות ואלפי מסמכים מבצעיים, לרבות כאלה המסווגים "סודיים" ו"סודיים ביותר", שנגנבו מפיקוד המרכז בצה"ל בידי ענת קם, והפר את חובתו – ומאוחר יותר גם את התחייבותו בפני רשויות המדינה – לחדול מלהחזיק בהם. "הוא עשה זאת גם במקום שיכול היה ללא קושי למנוע את הנזק הביטחוני למדינת ישראל, גם מבלי לפגוע במקורותיו", אומרים בפרקליטות.
עוד אומרים במשרד המשפטים, כי פוטנציאל הנזק בהחזקתם הבלתי מאובטחת של המסמכים, כפי שעולה מחוות דעת מקצועיות של גורמים מוסמכים שאף הוצגו במשפטה של ענת קם, היה עצום. "חשיפתם, או הגעתם האפשרית של המסמכים לידי גורמים עוינים הייתה גורמת נזק לביטחון המדינה ומסכנת את חייהם של חיילי צה"ל. תוכן המסמכים כלל תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים, הערכות מצב, יעדים שונים של צה"ל וכדומה".
מסמכים אלו, מדגישים בפרקליטות, "הוחזקו בידי בלאו במחשבו הנייד האישי ובמקומות פזורים אחרים שבחר, ללא כל אמצעי בקרה או אבטחה". היועץ המשפטי לממשלה הגיע למסקנה ש"בין החזקתם של מסמכים מבצעיים אלה, בוודאי שבהיקף ובכמות שבה מדובר ובהתחשב במהותם, לבין 'איסוף עיתונאי למטרות פרסום בתום לב' – אין דבר וחצי דבר".
בעקבות הסכם שנחתם בין המדינה לבלאו, ובין היתר הקנה לו חסינות מפני העמדה לדין ביחס למסמכים שימסור, מסר בלאו לשב"כ 50 מסמכים מסווגים ונתן להם להבין שהחזיר את כל המסמכים המסווגים שבידיו. כעבור מספר חודשים, כשהתברר שענת קם היא המדליפה התבררה גם היקף הגניבה וכן התחוור שקם העבירה לבלאו כ-1,800
המדינה טענה כי בכך הפר בלאו את ההסכם ומסר רק חלק מהמסמכים, ובנוסף השאיר ברשותו העתקים מ-50 המסמכים שהחזיר לה. בלאו נדרש להתייצב לחקירה, אך נמלט ללונדון בחסות העיתון ובמשך חודשים ארוכים נמנע מלשוב לארץ ולהתייצב לחקירה.
בזמן שהותו בחו"ל השיבו פרקליטיו רק חלק מהמסמכים שקיבל מענת קם, ובמקביל המגעים עימו הביאו לחתימת הסכם נוסף שבו התחייב שוב להשיב את יתרת המסמכים, כאשר המדינה התחייבה שלא לעצור אותו עם שובו לישראל, אך הפעם לא הובטחה לו חסינות מהעמדה לדין. רק עם שובו לישראל באוקטובר 2010 השיב למדינה את יתרת המסמכים.
ענת קם מרצה את עונש המאסר שנגזר עליה על ידי בית המשפט בחודש נובמבר האחרון בכלא נווה תרצה.
יו״ר מרצ, ח״כ זהבה גלאון התייחסה להגשת האישום: ״החלטתו של ויינשטיין להעמיד לדין את העיתונאי אורי בלאו, מסוכנת לחופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. היועמ״ש שוב הוכיח את חוסר רגישותו לערכים דמוקרטיים בסיסיים, ובמחי החלטה אחת הופך את ישראל למדינה שבה עיתונאים עומדים לדין על קבלת מידע חסוי לגבי מחדלי מערכת הבטחון״.
גלאון מוסיפה: ״מקומם שאותו יועמ״ש, סגר רק השבוע, בשם חופש הביטוי כביכול, את תיק ״תורת המלך״, הנותן היתר הלכתי להרוג גויים, ובכך הוא מפגין אטימות לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת".
חבר הכנסת עתניאל שנלר, יוזם חוק "ענת קם", בירך על החלטתו של היועץ המשפטי "במעשיו, סיכן בלאו את ביטחון ישראל לא פחות (ואף יותר) ממעשיה של ענת קם", אמר ח"כ שנלר והוסיף: "העמדתו לדין, מבטאת את האיזון בין חופש המידע והעיתונות - לאחריותנו לביטחון קיומה של מדינת ישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם