שבט אחים: הכירו את היהודים מאוגנדה
תושבי הכפר פוטי שבאוגנדה החליטו להיות יהודים, עכשיו שניים מהם לומדים בישיבה במטרה להכשיר את גיור הקהילה ואולי להעלותם לארץ
נתחיל ברשותכם עם קצת היסטוריה. סמיי קאקונגולו היה צ'יף חשוב ומצביא גדול באוגנדה בסוף המאה ה-19, כשקיבל על עצמו את דת הנצרות הפרוטסטנטית. קאקונגולו הפך למושל המחוז המזרחי של אוגנדה ומקורב לאנשי האימפריה הבריטית שנעזרו בשירותיו בכיבוש שטחים והשלטת סדר. אבל מתחים הופיעו כשהמצביא לא קודם על ידי בני בריתו, ואז במקום לעסוק בענייני צבא בוערים הוא התחיל להתעמק בפילוסופיה ותיאולוגיה. ב-1919 הפתיע את כולם כשהכריז על עצמו כיהודי.
מיד הצטרפו אליו מאות מתומכיו וחייליו משבטי בוקידו, בוגנדה, בוגישו ובוסוגה. לקבוצה המתגבשת קראו "אבאיודאייה,? שבט היהודים. ב-1923 נבנה בית הכנסת הראשון. כעבור ארבע שנים קאקונגולו נפטר, אבל הקהילה המשיכה להתקיים ובשיאה מנתה כ-3,000 איש. כשאידי אמין עלה לשלטון, בשנות השבעים, הוא יצר משבר שממנו התקשתה הקהילה להתאושש.
"אמין היה אכזר", מספר מדוי. "הוא הטיל איסור על כל הדתות, חוץ מהנצרות והאיסלאם. רבים מהקהילה נרדפו, וכדי לא להיאסר הם המירו את דתם, רק כדי לחזור לחיים נורמליים. בין המאמינים נותרו מספר מועט של משפחות. שלי נאסרה. הם סבלו מאוד, אבל מדובר במשפחה עשירה. לסבי היה עדר גדול של בקר והרבה אדמות, אז הוא נתן את רוב רכושו לממשלה, כדי להבטיח את שלום המשפחה. נשאר עני, אבל בחיים".
טרפון מוסיף כי "היום הממשלה מרשה לכל אחד להאמין במה שהוא רוצה, אבל עדיין יש בעיות. כשאתה מגיע למרפאה מצביעים עליך כיהודי, בבתי הספר מפרידים אותך. זה לא קל".
מתוך אלפים נשארו בערך אלף. עד לפני 14 שנה הקהילה חיה ביחד באותו אזור, לפי כללי התורה, אבל אז נחתו אצלם נציגים מארגון קונסרבטיבי אמריקאי. אותם פעילים באו להסביר על יהדות עם מודרניזציה, גמישות בהתאם לחיים בשנות האלפיים.
קידום מעמד האישה, תפילות מעורבות. בקהילה החלו לעלות קולות של בלבול. זה היה שונה לגמרי מהכללים הנוקשים שעל פיהם התחנכו. באותו זמן הופיע במקום הרב האורתודוקסי ווטש, מאוסטרליה, שהציג את הגישה שלו ואפילו הוסיף בונוס, בניית מקווה לשימוש הקהילה.
האופציות החדשות גרמו לוויכוחים וקרעים במשפחה. דודו של מדוי, גרשום סיזום, הוא רבה של הקהילה הקונסרבטיבית ואילו אנוש, אחיו, עומד בראש הזרם האורתודוקסי. "אני מדבר עם הדוד שלי, אנחנו כמו משפחה,? מדוי מבהיר. "יש ויכוחים על הלכה. יש גם ויכוחים מצחיקים ולאו דווקא איתו. הרי הם עוברים גיור קונסרבטיבי, שלא מוכר בישראל ואמרתי שם לאחד האנשים
חברי הקהילה האורתודוקסית נפרדו מבני משפחה קונסרבטיביים ועברו לגור בכפר סמוך. 149 איש, שנחשבים למיעוט בין יותר מ-800 קונסרבטיבים . "זו לא החלטה קשה", מספר טרפון. "כשאתה משוכנע שמישהו הולך בדרך הלא נכונה ואתה כן, אז אין בכלל דילמה".
השניים צחקו כששאלתי אם יש מים זורמים בבתים. משה סיפר שבשביל לחזור עם מים הביתה הוא צריך ללכת שני קילומטרים. רק לאחרונה חפרו עבורם באר במרכז הכפר, מתנת ארגון יהודי הפועל להצלת אפריקה. אין חשמל, אין בתי ספר. רוב התושבים עובדים בחקלאות כדי שיהיה מה לשים על הצלחת. "תפוחי אדמה, עגבניות, תירס, בננות,? טרפון מספר. "אדמה היא דבר מאוד חשוב באוגנדה. אם אין לך, אתה לא יכול להתקיים. אדמה בשבילנו היא הכל. אוכל, בית".
בשנה שעברה הגיע לאוגנדה הרב שלמה ריסקין, רב המועצה המקומית אפרת ומרבני האורתודוקסיה המודרנית שבציונות הדתית. הוא היה בקניה והחליט לקפוץ מעבר לגבול לראות את הפלא. נשאר שם כמעט שבוע. "זה היה אחד הדברים המרתקים שראיתי בחיי,? הרב מספר. "אפריקנים לכל דבר ששומרים מצוות, טהרת המשפחה, שבת, חגים. זה כמו הסיפור של הכוזרים. מעין קיבוץ גלויות".
הרב ריסקין פגש שם את מדוי הצעיר, המשמש גם כחזן הקהילה. "הסברתי לו שאנחנו יהודים, אבל רוצים לדעת יותר", משה משחזר. "ביקשתי ממנו ללמוד והרבה". הרב ריסקין הציע לו לבוא לישיבה באפרת, שילמד ויעבור התנסות בשחיטה כדי שיוכל לספק בשר לתושבים, שנמנעים מאכילת בשר מטעמי כשרות. למחרת הרב הגיש את אותה ההצעה גם לקמהיר שעוסק בין היתר בחינוך.
אגב טרפון נקרא על שם רבי טרפון, התנא, מההגדה של פסח. "אני טרפון היחיד באוגנדה", הוא הצהיר בגאווה. אמרתי לו שייתכן שהוא הטרפון היחיד בעולם, ואז משה התערב. "העניין הזה רק מראה לך כמה אנחנו אוהבים את היהדות. לא אנחנו נתנו לעצמנו את השמות, אלא ההורים. זה נטוע בנו".
אנשי הקהילה הבהירו לרב ריסקין שמה שהם הכי רוצים זה לעבור גיור אורתודוקסי מלא ולהגיע בסוף התהליך כגוש אחד לישראל. "המטרה תמיד הייתה להיות דתי", מספר מדוי. "אני חושב שמי שנולד יהודי, הייעוד שלו הוא לחיות חיים יהודיים, ואנחנו מאוד מקווים שממשלת ישראל תאמץ אותנו ונהיה חלק מהחברה. הדרך הזו עוברת דרך גיור אורתודוקסי, וזה גם מקרב אותנו מאוד לאלוהים".
קמהיר מוסיף כי "המדינה תקבל אותנו כשנוכיח שאנחנו מתפללים עם כוונה. האמונה תמליץ עלינו ולא מישהו אחר. אם לא נצליח להתגייר, עדיין נמשיך לחיות כמו שאנחנו חיים היום".
השניים נסעו מכפרם שבמזרח אוגנדה עד לניירובי שבקניה כדי להגיש בקשה לאשרת כניסה לישראל. קיוו לקבל אותה תוך שבוע לכל היותר, כמו שקורה בשגרירויות אחרות, אבל ידעו שזה לא יהיה קל. בעבר היו אנשים מהאזור שביקשו להגיע לארץ ובקשתם נדחתה, ככה זה כשיש אלפי מסתננים מהמדינות השכנות. רק אחרי חצי שנה של המתנה הרב ריסקין הודיע שקיבלו אשרת כניסה.
מדוי כבר היה לפני כן בדרום אפריקה בכנס, אבל בשביל טרפון זו הייתה הפעם הראשונה שעלה על מטוס. "אנחנו באים מכפר קטן באוגנדה אז הכל נראה לנו חדש מדי,? הוא צוחק. "הכבישים, הבניינים. זה כל כך שונה מהמקום שאנחנו מגיעים. היינו בירושלים ואתה יודע מה עבר לי בראש לפני? שיהיה פה הרבה יותר מדבר".
קמהיר: "מה שקראתי בתנ"ך, ראיתי כאן, אבל מה שהפתיע זה שנשים לבושות לא בלבוש צנוע. לא חשבתי שאני אמצא את זה בישראל. אבל כשראיתי את הכותל כל תפילותי נענו. מאוד ריגש אותי".
אלה היו תגליות בזו אחר זו: חשמל בחדרים, ברזים במקלחת, מזגנים. בשר חופשי. בפסח הם התפלאו שכל משפחה חוגגת לבד את הסדר, הם היו רגילים לאירוע הרבה יותר המוני, קהילתי. אהבו את המצות, הרבה יותר טעימות מהגרסה שלהם. "אנחנו משוכנעים שאנחנו לא מכירים מספיק את היהדות,? מדוי מודה. "אין לנו רבי. יש רב קונסרבטיבי, אבל הוא שלהם. שבת אנחנו יודעים איך לשמור, אבל לא כל דבר. עד שהגענו לכאן לא ידענו שבשבת יש שלוש ארוחות חשובות. שישי ערב, צהרי שבת ובערב, עם היציאה".
ומדינת ישראל מעניינת אתכם?
מדוי: "אנחנו לא כל כך מכירים את מה שקורה בישראל בשנים האחרונות. צריך להסביר שגם אינטרנט זה דבר שפגשנו רק לאחרונה. אנחנו רוצים שישראל תהיה חזקה, זה בטח. אני מרגיש יותר ישראלי מאשר אזרח אוגנדה. יש לכם חיים הרבה יותר מיוחדים, נוחים. מאוד מאוד קלים".
קמהיר : "אתה יודע מה כתוב בתורה? שאם תמלא אחרי המצוות, תחיה במדינה חזקה, אבל אם לא, אז יקרה בדיוק ההפך. אז כן חשוב לנו מה שקורה כאן. אני מרגיש יותר נוח לגור בישראל. אני אפילו לא יכול לתאר לך במילים את הרגשות שלי, מדינה שרק קראתי עליה בספרים".
מדוי התחבר כאן לקהילת ROI המאגדת יזמים יהודים מכל העולם במטרה לעזור זה לזה בתמיכה ורעיונות יצירתיים. בארגון יש כבר יזמים הפועלים באפריקה שיכולים לסייע, ויש כאלה המתמחים בשאלת הזהות היהודית, המעסיקה את מדוי. אנשי הארגון הבהירו שמעכשיו הוא לא לבד. "אנחנו מאמינים באנשים,? אומר ג?סטין קורדה, מנכ"ל קהילת ROI. "מתכוונים להשקיע במנהיגים האלה לטווח ארוך, כי אנחנו משוכנעים שיש בכוחם לשנות את העולם היהודי".
בינתיים מדוי וקמהיר רוצים להצטרף לעולם היהודי, עוד לפני שישפיעו. לומדים כל יום הלכה ומשפרים את העברית כדי שיהיה מה להעביר. משה הרי מלמד את הילדים בכפרו את שפת הקודש. בחודש יולי יתחילו ללמוד את הלכות השחיטה, בחודש אוקטובר הם אמורים לחזור הביתה ומקווים שיהיו בידיהם תשובות לגבי תהליך הגיור.
"בגלל שלא עברנו גיור, אז יש דברים שאוסרים עלינו היום בישיבה, למשל לא כוללים אותנו כחלק מהמניין", משה מספר. "הרב ריסקין מטפל בנושא. אולי לנו יהיה יותר קל להתגייר, כי גדלנו כיהודים. עדיין לא שמענו ממנו חדשות טובות, אבל גם לא משהו שלילי".
לרב ריסקין אין עדיין תשובות. זה לא עניין כל כך פשוט למרות הרצון העז של השניים. "העיקר שהם ילמדו", הוא אומר. "זו קהילה מאוד מיוחדת. אני לא רוצה לדבר על גיור כרגע, כי אני לא צריך להסביר עד כמה העניין מסובך. עוד לא החלטתי לגבי דרכי הפעולה, אבל אני מאוד אוהב ומעריך אותם".
מה הם יוכלו לעשות כאן?
"הם עובדי חקלאות וקהילה מאוד מגובשת. אחיו של משה, אנוש, סיפר לי שהוא מרבה לחלום על ישראל, וכשהוא חולם הוא לא רוצה להתעורר. אז החלום שלי הוא למצוא להם אדמה בארץ ולהביא את כל הקהילה כדי שתעבד את הקרקע. אני בודק את הנושא, אבל זו רק ההתחלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם