כשההורים ישלמו

הם מלכלכים, מרעישים, משתכרים, מפריעים לסדר הציבורי ויוצאים בזול. אפשר לטפל בעבריינות נוער אם שמים את ההורים על הכוונת

עו''ד קובי סודרי | 3/6/2012 14:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
כנהוג במקומותינו, נדרשו כמה אירועי קיצון של מעשי רצח מצד קטינים כדי לעורר לכמה ימים דיון ציבורי סוער בסוגיית עבריינות הנוער, שבמהלכו נשמע בליל של קריאות זעם, תסכול ונקמה, יחד עם שלל הצעות פורחות ופתרונות קסם שנמשכו עד שהאוזן הציבורית עייפה, הנפש התקשורתית נקעה, וכולם נחפזו למצוא להם ריגוש חולף אחר לדוש בו בלי ששום גורם טרח לחשוב אפילו על דרכי פעולה וטיפול עתידיים. כי למי יש כוח לבעיות מורכבות כאלה? שנאמר, כנהוג במקומותינו.

אבל כדי להתחיל לטפל בעבריינות הנוער, לא צריך ועדה ציבורית שתגיש המלצות ריקות, וחבל להמתין להתגשמות חזון הנביא בדבר הגדלת מספר השוטרים, הוספת מתנ"סים, שיפור איכות המורים והקניית ערכים. לא יועילו גם צעדים דרקוניים בדמות החמרה בענישה או הטלת עוצר לילי. מה שאפשר וצריך לעשות הוא פשוט לנער את האבק מעל חוקים קיימים שנשכחו מלבה של מערכת אכיפת החוק.

ממגוון סיבות אובייקטיביות מתמקדת כיום אכיפת עבריינות הנוער בעבירות החמורות יותר: התקיפות, הדקירות, עבירות המין, הרכוש והסמים. ממש כמו אצל בגירים.

עם זאת, עברייני הנוער מתייחדים בעובדה שמעשיהם מבטאים לא פעם התנהגות פזיזה, שמטרתה להרשים אחרים ולהפגין ביטחון עצמי ו"גבריות" מדומים מצד מי שאישיותם בוסר. אלו גם הסיבות שבגללן רבות מהעבירות מתפתחות מהמצבים המוכרים של בני נוער משועממים שמסתובבים ברחובות עד אמצע הלילה ומשתכרים, מרעישים, מלכלכים ומקללים.
הטעות הכפולה

כל ההתנהגויות הללו הן לא סתם "מטרד לציבור", אלא מוגדרות כעבירות פליליות של ממש: "שכרות", "מהומה ועלבון במקום ציבורי" ו"התנהגות פסולה במקום ציבורי", שאיש אינו אוכף, משום שהן נתפסות כקלות וזניחות )העונש המרבי עליהן הוא "רק" שלושה חודשי מאסר ו/או קנס של עד 14,400 שקל (, ומשום שאין מי שיאכוף אותן.

טעות. כפולה.
כשעוצרים קטין שמסתובב באמצע הלילה, שיכור ומרעיש, הוא לא מגיע לשלב האגרוף והסכין, ומי שצריכים

למנוע את זה ממנו הם לא רק שוטרים או פקחים, אלא קודם כל הוריו, וכשהוא מבצע עבירות, הם גם צריכים לשאת באחריות ובעונש.

הקביעה הזו אינה משאלת לב או הרהור אישי. היא מעוגנת בחוק הקובע כי קטין שביצע עבירה, אפשר להוציא מחזקת הוריו, להגביל את זכויותיהם לגביו, להטיל עליהם התחייבות לגבי התנהגותו בעתיד או לחייב אותם בתשלומי קנס, בהוצאות המשפט, בפיצוי למי שניזוק מהעבירה ובהוצאות של הטיפול בקטין.

החוק הוא "אות מתה"

הבעיה היא שבפועל אף אחת מהסנקציות הללו לא מוטלת בבתי המשפט. החוק הוא "אות מתה", ואם תוסיפו את זה לעובדה שהמדינה גם מממנת לרוב מכריע של הקטינים את ייצוגם המשפטי על ידי הסנגוריה הציבורית, אתם מקבלים הורים שלא נושאים באחריות למעשי ילדיהם, ושאין להם גם שום סיבה לחשוב שזה לא בסדר.

לכן את המסע הארוך והמורכב של ההתמודדות עם עבריינות הנוער אפשר להתחיל כבר היום בצעד קטן ומשמעותי שייעודו: "בנים אכלו בוסר - שיני אבות תקהינה", כי אצלנו רק מה שכואב בכיס באמת כואב, ורק כשהורים ישלמו במטבע אמיתי וקשה עבור מעשי ילדיהם, הם ייצאו סוף-סוף לרחובות... כדי להחזיר את הילדים הביתה.

הכותב הוא עורך דין פלילי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים