אירוע של פעם בחיים: נוגה עובר מול השמש
חובבי אסטרונומיה עקבו בהתרגשות אחרי המעבר של כוכב הלכת מול השמש, אירוע שיתרחש שוב בעוד 105 שנה. צפו בתיעוד
צילום: רויטרס ויוטיוב. עריכה: ניר וקסמן
מעברי נוגה על פני השמש מתרחשים פעמיים ב-120 שנה, עם הפרדה של שמונה שנים בין מעבר למעבר - דבר שמתאפשר כאשר כדור הארץ ונוגה נמצאים כמעט באותו מקום ביחס למסלוליהם. הפעם האחרונה שבה התרחש האירוע הייתה בשנת 2004.
בניגוד לליקוי חמה מלא, בו הירח מסתיר חלק ניכר מפני השמש, במעבר זה, נראה נוגה ככדור שחור קטן, אשר נע על פני השמש ומסתיר רק חלק שולי ממנה - וזאת על אף שקוטרו של נוגה גדול פי ארבעה מזה של הירח.
מעבר נוגה מהשמש. צילום: אי-פי-אי
הסיבה לכך, כמובן, היא שנוגה מרוחק יותר מכדור הארץ לעומת הירח, ועל כן בזמן הליקוי החלקי הוא נראה קטן יותר.
במצפי כוכבים ברחבי העולם התכנסו רבים כדי לצפות באמצעות הטלסקופים והציוד המיוחד שמאפשר לעקוב אחרי המעבר מבלי לפגוע בעיניים. "כאשר שמתי את המשקפיים, ראיתי נקודה כתומה על השמש. זה היה כוכב נוגה, אבל הוא נעלם אחרי זמן מה", אמר וישו, תלמיד הודי.
"באנו לפה כדי להיות עדים לרגע היסטורי, כי תהיה לנו הזדמנות כזו רק אחרי 105 שנה. לכן, רצינו לתפוס הזדמנות של פעם בחיים", אמר יאש סינהא, חובב אסטרונומיה בניו דלהי.
"זו הזדמנות אמיתית להיות חלק מהזרם של הידע האנושי", אמרה אלזי אטון מלוס אנג'לס. "זה היה ביג דיל לגלות כמה רחוקים אנחנו
מהשמש. זה חשוב לידע האנושי. מגניב להיות חלק מזה".
האירוע היווה הזדמנות נדירה עבור אסטרונומים לבצע מדידות של השמש, ונאס"א הכינה את הלוויינים שלה כדי שיעקבו מקרוב אחרי מעבר כוכב הלכת ויעבירו צילומים באיכות גבוהה של התהליך.
גם האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית הצטרפו לחגיגה. האסטרונאוט דן פטיט צילם את המעבר ממרפסת התצפית של התחנה, האדם הראשון שתיעד את האירוע מהחלל. "מסיבות מדעיות, המעבר של נוגה הוא יותר הזדמנות חינוכית להביט על אירועים שמימיים וללמוד כיצד מערכות השמש שלנו, והדינמיקה של כוכבי הלכת, פועלים", אמר.
Warning: file_get_contents(http://cms.maariv.co.il/applications/projects/nrg/applications/cms/gallery/boxes/galleryBox_2374860_3.html) [function.file-get-contents]: failed to open stream: HTTP request failed! HTTP/1.1 404 Not Found in /olive/online/1/ART2,374,860.html on line 303
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם