חומר מסוכן: המלחמה על הרחבת אתר הפסולת אפעה
הרחבתו של אתר הפסולת הסמוך לערד מעלה את כל הריחות המוכרים של מאבק סביבתי ועסקי: טענות לפגיעה בטבע, באיכות החיים ובתחרות עם אתרים אחרים. על הפרק עומדים מאות מיליוני שקלים, שלהם כידוע אין ריח
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אפעה נחשב כבר כעת לאתר הפסולת הגדול בארץ, ומסוגל לקלוט כ-3,000 טונות פסולת ביתית ביום. אך התוכניות לגביו, שאושרו השבוע סופית במוסדות התכנון, גרנדיוזיות הרבה יותר. באפעה צפוי לקום אחד מאתרי הקומפוסט הגדולים בעולם, שיוכל לייצר מדי יום ביומי יותר מ-1,000 טונות קומפוסט (דשן שהופק מזבל וניתן להחזירו לקרקע). לצד אישור שניתן לו לקליטת אזבסט רעיל יוכל אפעה לקלוט גם פסולת תעשייתית בהיקפים גדולים.
◄חשש: מתקני הפסולת באפעה יזהמו המים
◄המשרד להגנת הסביבה נגד אתר הפסולת אפעה
◄דוח: התסקיר לאתר הפסולת באפעה שגוי מהיסוד
◄התוכנית שמאיימת לזהם את שביל ישראל באזור ערד
התוכנית של אפעה - המרוחק רק כ-15 ק"מ בקו אווירי מדימונה וכ-12 ק"מ מערד - מעוררת התנגדויות וחששות סביבתיים, וכרוכים בה אינטרסים כלכליים כבדי משקל. אתר הפסולת הענק, שעד כה הסתפק בקליטת פסולת ביתית זולה, צפוי להתחיל לקלוט בעוד כחצי שנה פסולת יקרה בהרבה - ולא די שהוא ישנה בכך את היקף הרווחים שלו ושל המועצה האזורית, אלא שהוא גם ישפיע על כל מחירי שוק הפסולת התעשייתית בישראל.
"שוק הפסולת מגלגל מיליארדי שקלים בשנה והוא הולך וצומח במהירות. אתרי פסולת רבים עומדים להיסגר מחוסר מקום בשנים הקרובות, והמצוקה תוביל לפתיחה של אתרים נוספים. יש פה תחרות קשה", אומר מקור בכיר במשרד להגנת הסביבה.
שוק הפסולת בישראל מייצר כ-5 מיליון טונות פסולת מדי שנה בשנה. כמות זו גדלה כל שנה ב-5%-3%, ועד היום כ-80% מהפסולת בישראל ממשיכה להיטמן באדמה. מתוך הפסולת הזאת, כ-350 אלף טונות מוגדרות כפסולת מסוכנת - קטגוריה שטופלה עד כה
באופן אירוני, התחרות שאפעה תייצר וזו שעליה מדברים במשרד להגנת הסביבה לא תהיה בתחום הפסולת הביתית, אלא תורגש דווקא בפעילות שכפופה למשרד עצמו. החברה לשירותי איכות סביבה ברמת חובב, מונופול ממשלתי שמופקד בלעדית על הטמנת פסולת מסוכנת בישראל, אמורה להיות הראשונה להיפגע עקב מהפעילות התעשייתית החדשה באפעה.
"שוק הפסולת התעשייתית גבה עד היום אלפי שקלים לטונה, ועכשיו המחירים יעמדו על בין עשרות למאות שקלים לטונה. התחרות שלנו תוזיל את השוק בעשרות ובמאות אחוזים. אתר רמת חובב יוכל להמשיך לטפל בפסולת המיוחדת והמסוכנת של התעשייה באופן בלעדי, אני לא צופה שהם ייפגעו בגללנו", אומר יצחק בורבא, מנכ"ל חברת אפעה תשתיות איכות סביבה.
בדיוק כאן טמונה הבעיה: אם ברמת חובב ימשיכו להטמין בלעדית פסולת מסוכנת, אז איזו פסולת צפויה להגיע ממחר לאתר אפעה? "מה שייכנס לפה זה כל מה שיוגדר כפסולת תעשייתית מיוחדת, כל מה שמותר להטמין על-פי האיחוד האירופי. נטפל בקרקעות מזוהמות ובחומרים נוספים. עד לרגע זה אני לא יודע בדיוק מה ייכנס. מה שהמשרד להגנת הסביבה יקבע - זה מה שייכנס לאתר", משיב בורבא.
אם אתה לא יודע, אז מי יפקח על מה שנכנס? מי כן יודע?
"תוקם פה מעבדה שתבדוק את החומרים שנכנסים, ובנוסף האחראי לחומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה יחתום על כל משלוח של חומר. הכל ייבדק".
אז מהי פסולת תעשייתית מיוחדת ומה מותר ואסור בהטמנת פסולת באירופה? כמעט כל דיון שהתקיים בתוכנית אפעה ב-10 השנים האחרונות כלל ויכוחים עזים בנקודה הזאת. "אין רשימה של חומרים, אבל חשוב להבהיר שלא מדובר בפסולת מסוכנת. יש הנחיה אירופית, והמשרד להגנת הסביבה יפעל על-פיה. הכוונה היא לחומרים בסיכון נמוך, אך לא לפסולת מסוכנת", אומרים במשרד. בתוכנית שאושרה השבוע הוחלט להשאיר למשרד להגנת הסביבה שיקול דעת בהכנסת חומרים לאתר, גם בנוגע לחומרים שחורגים מערכי הסף של ההנחיה האירופית. במילים אחרות, המשרד יכול לאשר לאתר אפעה לקלוט חומרים על-פי שיקול דעתו.
בליל ההגדרות הזה הוא בדיוק מה שעשוי לדעת גורמים מקצועיים ליצור מצב מסוכן. ד"ר ישראל ברזלי, לשעבר מנהל האגף לחומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה, סבור כי בהיעדר הגדרות הכל יכול לקרות. "בהנחיה האירופית אין מונח 'פסולת בסיכון נמוך'. יש רק פסולת מסוכנת או פסולת שאיננה מסוכנת. בתוכנית אפעה ההגדרות השתנו לאורך השנים - ממונח 'פסולת אפורה' למונח 'פסולת בסיכון נמוך', וכעת ההגדרה היא 'פסולת תעשייתית מאושרת'. אין הגדרה ברורה, וזה החשש".
ברזלי משמש כיום יועץ של החברה לשירותי איכות סביבה ברמת חובב, אותה חברה שצפויה לאבד את מעמדה המונופוליסטי. מבחינת מנהלי האתר ויוזמי התוכנית באפעה, לא מדובר בטענות לגיטימיות. "כל החששות שהועלו עד היום לגבי התוכנית היו לגיטימיים. הטענה היחידה שאינה לגיטימית היא זו של רמת חובב. האתר של רמת חובב מרוחק מאפעה, לא צפוי להיות מושפע ממנו סביבתית ויש להם פה אינטרס ברור", אומר בורבא.
מהחברה לשירותי איכות סביבה ברמת חובב נמסר בתגובה: "הפסולת התעשייתית המתקבלת לטיפול ולהטמנה בחברה לשירותי איכות הסביבה מוגדרת כפסולת מסוכנת ולכן עוברת טיפולים במתקנים שונים טרם הטמנתה. מדינת ישראל מפקחת על מחירי ההטמנה של פסולת מסוכנת בחברה לשירותי איכות הסביבה, והם עומדים על כ-300 שקל לטונה. תגובת אתר אפעה צריכה להטריד מאוד, משום שתוכנית המתאר אוסרת מפורשות על טיפול והטמנה של פסולת מסוכנת באתר אפעה, כך שתמוה כיצד תתבצע הפחתת מחירי הטיפול של פסולת תעשייתית מסוכנת אשר מלכתחילה אינה מיועדת להגיע לאתר".
גורמים בתעשייה טוענים כי אתר אפעה החדש לא ייצור תחרות הוגנת. "האתר באפעה יוכל בפועל לקלוט חומרים מסוכנים, גם אם בסיכון נמוך, אבל הוא לא נדרש להשקעה בתשתיות ובמתקנים כפי שנדרש מרמת חובב - אז ברור שהוא יוכל להציע מחירים אחרים. יש פה פתח לטיפול חובבני בפסולת", אומר השבוע גורם בתעשייה.
אם שמים בצד את הוויכוח הכלכלי, הרי שאתר הפסולת אפעה הצליח לעורר גם שורה אחרת של חששות. לקראת אישור התוכנית הוצגו בשבועות האחרונים שני דוחות סביבתיים שגיבש אבי מושל, בכיר לשעבר במשרד להגנת הסביבה ומי שכיהן כסגן מנהל אגף איכות אוויר במשרד. הדוחות, שגובשו לבקשת מפעל נגב מינרלים הסמוך, התריעו כי אפעה במתכונתו הנוכחית צפוי ליצור מטרדי ריח קשים באזור שביל ישראל הסמוך לערד, וכי חומרי הגלם בחצר המפעל יושפעו אף הם מפעילות האתר.
בהתנגדות הרשמית שהגיש המפעל לתוכנית ציינו מנהליו כי בחצר, הממוקמת כ-1.5 ק"מ בלבד מאפעה, מאוחסן בין השאר גיר בערימות פתוחות המשמש לתעשיית מי השתייה בארץ. לטענתם, זיהומים מאפעה עלולים להגיע בסופו של דבר למי השתייה. אך המועצה הארצית, שכאמור אישרה את תוכנית האתר השבוע פה אחד, דחתה את התנגדותם.
עו"ד קובי בר-לב ממשרד עמית, פולק מטלון, המייצג את מפעל נגב מינרלים, אומר: "על מדינת ישראל לבחור בטכנולוגיה הטובה ביותר האפשרית, המחייבת סגירה, קירוי וניטור קפדני של המטמנה, ואין שום הצדקה לבחור בחלופה הנחותה ביותר מבחינה סביבתית. החלופה המסתמנת כעת עלולה לגרום למפגעי ריח קשים באזור כולו".
"אני מודע לחששות של נגב מינרלים", אומר בורבא, "אבל זה צורם. מדובר במפעל שיש סביבו עננים של חומרים בגלל הפעילות, ופתאום הם חסידי איכות הסביבה. למרות זאת, נפגשתי עם מנהליו ונפגשתי עם אבי מושל. הם העלו בפניי את החשש שלהם והוריתי לכל עורכי התוכנית לשתף פעולה, אני לא מאמין בלהסתיר את הנתונים".
גם לרשות המים היו הסתייגויות רבות לאורך הדרך. החשש היה כי זיהום שיחלחל דרך הפסולת אל הקרקע ומשם אל מאגרי המים יזהם את מי השתייה ואת מעיינות עין בוקק הסמוכים. "לרשות המים היו הערות והסתייגויות, אבל אני מזכיר שהתוכנית אושרה פה אחד. ההערות שלהם הוטמעו בתוכנית", משיב בורבא.
רשויות מקומיות רבות לא אהבו את התרחבותו הדרמטית של אתר אפעה. בערד, למשל, מקום בעל איכות אוויר מעולה, הביעו חשש כי מפגעי הריח האפשריים ישפיעו עליהם לרעה. הדוח של מושל רק חיזק את החשש הזה.
"ערד היא נקודת היציאה המרכזית לטיולים המדבריים היפים ביותר בישראל. מטרדי ריח בסביבת ערד ושביל ישראל עלולים לשתק את כל תעשיית התיירות המקומית ולפגוע פגיעה אנושה בחבל הארץ עוצר הנשימה שמסביבנו", אמרה באחרונה ראש עיריית ערד טלי פלוסקוב.
"הסיפור של שביל ישראל הוא סיפור לא ברור. אני מזמין את כולם לבוא לראות. יש פה איזה שביל באיזה מקום, שעובר ליד אזור תעשייה, ובקושי יש בו מטיילים. אנחנו מדברים על אתר שממוקם במישור רותם, ליד מפעלים כימיים, מרוחק מכל מקום יישוב. לא בוצע פה מחטף. כבר שנים שהתוכנית מתקדמת וזוכה לכל האישורים - האינטרסים היחידים שמובילים את הביקורת הם אינטרסים כלכליים", משיב בורבא.
המרוויח המרכזי מהתוכנית, פרט למפעלי תעשייה שיוכלו אולי להפחית את עלויות הטיפול בפסולת שלהם, הוא כמובן אתר אפעה עצמו. על-פי הערכות, חברת אפעה תשתיות איכות סביבה צפויה להגדיל את מחזור הרווחים שלה במיליוני שקלים בשנה - עיסקה כלכלית משתלמת מאוד עבור המועצה האזורית תמר.
"גם אני לא נקי מזה, ברור שיש לנו אינטרסים כלכליים", מודה בורבא. "כמה נרוויח? אני לא יודע לומר. חשוב לי להבהיר: המטרה פה היא לא כלכלית בלבד. לא הייתי עושה אף צעד אחד לו הייתי חושב שיש פה פגיעה בסביבה.
לדברי בורבא, מי שעוד צפוי להרוויח מהמהלך הוא הטבע עצמו: "עד עכשיו בגלל המחירים הגבוהים ששילמו ברמת חובב פסולת רבה היתה מגיעה לוואדיות ולאתרים פיראטיים. עכשיו הכל יטופל, אנחנו ניתן לשוק אלטרנטיבה שפויה", הוא אומר.
במשרד להגנת הסביבה מודים כי אחת המטרות של הרחבת אפעה היא פתיחת השוק לתחרות. "אנחנו לא בעד מונופול בשום מקום. השוק הזה צריך להיות פתוח לתחרות, וכל אחד שנותן שירות צריך לתת מחיר שעומד בתחרות", אומרים שם.
במשרד מבהירים כי הפיכת אפעה לאתר קומפוסט גדול נועדה לשרת את מהלך הפרדת הפסולת שמקדם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. "אנחנו משקיעים 200 מיליון שקל בפרויקטים של הפרדת פסולת בדרום. מדובר בהפרדת פסולת לזרם יבש ולזרם רטוב בערים מרכזיות כמו אשדוד, אופקים, דימונה ובאר שבע. הערים הללו יתחילו להפריד פסולת ואפעה יקלוט את הפסולת הרטובה ויפיק ממנה קומפוסט", הם אומרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם