שלישיית מה חשוב: אולפן יורו 2012
מיכאלשוילי הוא הברקה, יעקבי נכנס לתפקיד עודד גרנות, בן-שמעון משלים צוות לא נוצץ אבל יעיל. צ'רלטון הבינה שהמשחק הוא העיקר, לא הפלאברה מסביב
גם אם הורגלנו בעשור האחרון ומעלה לסגנון הייחודי של מודי בר-און בערוץ הספורט,

שלום מיכאלשוילי. הברקה צילום: קובי קלמנוביץ
בדיקות שנעשו גילו שגם עזיבתם של מיקי חיימוביץ' ויעקב איילון מערוץ 2 לערוץ 10 לא פגעו בנתוני הצפייה של 2, וגם כשעזבו השניים את ערוץ 10 בשנה האחרונה, נותרו נתוני הצפייה דומים תחת מחליפתם, תמר איש שלום.
כיוון שלצ'רלטון אין מסורת של שידורי אולפן, והיא פחות מלוטשת במעטפת ובחימום המשחק בשעה שלפני הפתיחה, ליהוקו של שלום מיכאלשוילי, הוא דווקא הברקה יפה שאין בה סיכון גדול מדי. מיכאלשוילי הוא בסופו של דבר שחקן, וגם אם הוא טועה או מלפסס, הוא ייצא מזה בחיוך טוב, ויזרום בלי לקחת את עצמו ברצינות או בכובד ראש.
אם תחשבו רגע, מודי בר-און טועה המון גם אחרי 15 שנה, ואף אחד לא סופר לו את זה, כי גם במקרה שלו, אלו לא טעויות חשובות. את התיקונים יעשה כבר נדב יעקבי. התלונות המשמעויות ביותר שאנשים יגידו על נדב, זה שהוא בא כוחה של ברצלונה בישראל, או שהוא צורח מעבר לנדרש כשהוא משדר משחקים. חוץ מזה הוא מוערך, ידען וצנוע - משהו כמו פרשננו לענייני ערבים עודד גרנות, שתמיד בא לעבודה, ולעולם לא ייתפס על שטות מיותרת.
בעוד שבעסקי השדרים בישראל הדלת פרוצה וכל אחד מהשלושה - ארבל-איינשטיין-וייץ - עוד ישדר ערב אחד שני משחקים שונים בערוצים מתחרים בו זמנית, דווקא בפרשנות בנה לעצמו כל גוף שידור קאדר וניסה לשמר זהות
אגב צ'רלטון, לירן שכנר ששידר טוב מאוד את ההפתעה של דנמרק מול הולנד, הוא בן הטיפוחים היחיד בינתיים שקיבל הזדמנות, ולא איכזב. רן בן-שמעון משלים שלישייה טובה, לא נוצצת אבל יעילה מאוד. ראינו כבר מה קרה לנו עם ברקוביץ', רביבו ואיציק זוהר. יורו לא יצא לנו מזה, אבל אולי עם תואמי נאתכו-אלמוג כהן-זהבי, נגיע לשם יום אחד.