הקורבן התורן

אחרי העולים מרוסיה ומאתיופיה מהווים עכשיו המסתננים מטרה נוחה לשנאה ולהתעמרות. כרגיל, מישהו משיג מזה רווח פוליטי

ח''כ שלמה מולה | 10/6/2012 12:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אם ננסה רגע לבחון לעומק את קהילת יוצאי אתיופיה ואת אוכלוסיית הזרים, אנחנו עלולים לגלות נקודות השוואה דומות מדי ביחס שמקבלות שתי האוכלוסיות מהחברה הישראלית.

ניתן אולי לשער שזה בגלל צבע עורם ואי היכולת של הציבור הישראלי להניח בצד את הגזענות המושרשת בהם כה עמוק, אבל אולי זה פשוט בגלל הניסיון למצוא תמיד את השונה ולהתגונן מפניו.

מאז קום המדינה אנו עדים לגלי עלייה גדולים המגיעים לישראל, בכל פעם מארץ אחרת, אך תמיד זוכים פה ליחס צונן של זלזול, נידוי וחוסר כבוד. ללא הבדל בתרבותם או תרומתם לקידום מדינת ישראל, התגובה הראשונית של הציבור הינה דחיקתם לשוליים, ניסיון להציגם כזרים ושונים ועל הרקע שלהם לחזק את ה"אנחנו הלאומי".

אם בתחילה חשבנו שהאויב החיצוני הוא תולדה של חשש קיומי בעקבות הסכסוך הישראלי- פלסטיני, ובגלל זה אנחנו מעדיפים שכל ערבי יהיה "ערבי מת" פתאום גילינו ש"לרוסיה יש מקצוע קדום" ו"האתיופי הוא מסריח" ואת זה חיזקו מכתבי רבנים וביטויים גזעניים של נבחרי ציבור.

אבל אז גילינו שהציבור הישראלי קהה חושים, ההבדלים העדתיים כבר לא מספיקים לו כדי לדחוק מקרביו את הזר, החלש והשונה והחלה שיטה חדשה - הטלת ספק ביהדותם. פתאום בידינו סיבה חדשה להפכם לשונים.
מחפשים מישהו לתקוף

התופעה הזו הפכה מזמן לחולי חברתי שבו המדינה אינה עושה דבר כדי למנוע את הידרדרות הזעם כלפי אוכלוסיות שונות ואנחנו, כחברה, מוצאים את עצמנו בחיפוש אחר מישהו חדש שאותו נוכל להציב כאחר. לא מפתיע אפוא שהעובדים הזרים הפכו לקורבן התורן. הם הזר האולטימטיבי, שונים בצבע עור, בתרבות, בשפה והבונוס הנוסף הוא שהם אפילו לא יהודים.

כשאנחנו עלינו מאתיופיה הגענו לסודן כפליטים וגם עלינו הונחתו גזרות שלא נעבוד, לא נקנה בשוק, לא נצרוך שירותים

חברתיים וכל זה על מנת למנוע אפשרות של קיום חיים נורמליים. הגדילו לעשות ושלחו אותנו לכלא, אנסו את בנותינו, גידפו את המבוגרים שלנו, הרעיבו אותנו, התעללו בנו נפשית ופיזית - והתוצאה העגומה הייתה שכ-4,000 איש קיפחו את חייהם, ביניהם גם אחי.

בדו שיח המתפתח בשנים האחרונות מפחידה התופעה שנבחרי הציבור משוללי רסן, מסיתים לשנאה ולאומנות ועושים זאת על מנת להקים את בוחריהם כנגד כל מי ששונה. הם עושים זאת בניסיון להשיג רווח פוליטי.

דמוקרטיה לא יכולה להתקיים לצד התעמרות באחר

הניסיון של איש ציבור להראות שהדרך היחידה לגירוש הזרים מקרבנו היא באמצעות הפחדה או מעשים אכזריים, מעוררת שאת נפש. המחשבה לקומם את הציבור על העובדים הזרים באמצעות פרובוקציות ומחשבות זדוניות לא מכבדת את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

כיצד ייתכן שאנו, כתוצר של אירועים היסטוריים כה משמעותיים כמו העבדות במצרים, הגירושים והאינקוויזיציות ברחבי העולם, צאצאים של ניצולי שואה, עדיין יכולים לגרום סבל כה גדול לאחר.

אין ספק שהבעיה דורשת פתרון מהיר מכיוון שתופעת המסתננים היא פרי הבאושים של ממשלות ישראל והינה תוצאה של תופעת "הדלת המסתובבת" בנושא הבאת העובדים הזרים. לפיכך, כל עוד שהם עמנו אנו אחראים לחייהם, בריאותם וזכויותיהם. דמוקרטיה וזכויות אדם אינן יכולות לבוא יחד עם התעמרות בשונה ובאחר.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים