הכותל המערבי
כשהשמאל מנסה להסביר את תחלואי העולם, הוא מאשים את המערב. אז כיצד הוא יגיב לזוועות בסוריה שלא קשורות לישראל או לארצות הברית?
לסברתן, זה היה ביטוי של תוקפנות גברית ודיכוי נשי, סממן ברור של אימפריאליזם קפיטליסטי. מה עונים לטענה מטומטמת כזו? מה? שהטילים עוצבו בצורה אווירודינמית משום שזו בעיה לעצב טיל בצורה של פות.
מאז ומעולם היה השמאל העולמי נגוע בטמטום, בצדקנות, בהתחסדות ובצביעות. לכן אין מפליא הדבר שבסוריה שוחטים ילדים אבל בחוץ, ובדקתי, אין הפגנות מחאה. כל עוד לא מדובר בישראל או באמריקה, דהיינו השטן הקטן והשטן הגדול, השמאל ההומניסטי הגדול ממלא פיו מים.
מוקד הבעיה הינו בעובדה שעל המחשבה המערבית השתלט שיח פוסט-מודרני מעוות. גישה צדקנית, מתחסדת ודמגוגית שולטת בפועל במחקר ההיסטורי, הסוציולוגי והאנתרופולוגי.
האמת נאנסת באופן ברוטאלי
הרעיון המעוות, שלפיו כל תחלואי העולם השלישי וכל מכשלותיו הם פרי האימפריאליזם והקולוניאליזם המערבי, מקורו בפרופסור אדוארד סעיד. משנתו, או יותר נכון לומר תעמולתו, מספקת גושפנקה אקדמית מחקרית לפתולוגיה של בכיינות קורבנית כרונית.
בפועל, מאז סעיד אי אפשר להתמודד עם הסוגיות באופן אובייקטיבי או אפילו לנסות להתמודד איתן, אלא אך ורק מתוך נקודת מבט שמראש מניחה את אשמת המערב. כל דיון שלא משחק בקלישאות מקבל את התואר גזען, פשיסט ופרימיטיבי.
בחוגי החברה והרוח באקדמיה נאנסת האמת ההיסטורית באופן ברוטלי. אך חמור מכך, בחברות הנידונות, אלו שזקוקות למזור אמיתי ולפתרון מערכתי, אין בדיקה לעומק של בעיות מבניות, אין
ביקורת עצמית, אלא רק שימוש בתירוצים דמגוגיים כדי להסביר את נחשלותן. כך מתחזקים משטרים נוראיים ועיוותים חברתיים, אבל העיקר שכולם יודעים מי השטן הגדול ומי השטן הקטן.
קשה לצפות משיח השמאל במערב למידה, ולו צנועה, של כנות ויושר. ולכן, עם כל הצער העמוק על האסון ההומניטרי בסוריה הכולל בין היתר שחיטת ילדים קטנים ואונס ילדות על ידי חיילים, יש בו גם צד מואר. לישראל אין חלק במשוואה. גם לא לאמריקה. ערבים שוחטים ערבים בגיבוי איראני ורוסי. לכן זוהי שעת המבחן של השמאל והליברליזם המערבי. רגע האמת עבור הומניזם שאינו מחויב ללאומנות פלסטינית ולאנטי-ישראליות ארסית. עד כה, נאורי המערב לא עומדים במבחן בהצלחה יתרה.
