העיתונות השחורה
התקשורת חייבת להפסיק לפרסם סיפורים הזויים של "זונות שמחות" ולשמש פה עבור ארגוני הפשע המאורגן
בעיניי, אין עיתונות יותר שחורה מהמאמרים שהתפרסמו לאחרונה המתארים נשים שבחרו במקצוע הזנות מרצונן החופשי, או בתרגום חופשי, "זונות שמחות". בדרך כלל, הכתבה מתארת אישה שסיימה לימודי הנדסה גרעינית במכון וייצמן ולאחר שקיבלה את התואר האקדמי החליטה לעשות הסבה ולעבוד בתור זונה, ולמה? כי היא נהנית מהעבודה ומרגישה שהיא מממשת את עצמה.
דפוס אחר של אותן כתבות מתרכז בדרך כלל בסטודנטית למשפטים שמתקשה מבחינה כלכלית, אז מחליטה לסבסד את שכר הלימוד באמצעות עבודה כזונה. היא לא מתכוונת להמשיך ולבנות קריירה בתחום לכל החיים, ומוכנה להישבע שברגע שתסיים את הלימודים, תעבוד בתור עורכת דין ותעזוב את המקצוע עתיק היומין.
אחוזי הקריאה של המאמרים האלה גבוהים, כיוון שמדובר בסקס, וסקס שתמיד מוכר. אך הסיפורים האלה כל-כך רחוקים מהחוויה היומיומית של הזונות ומהווים חריגה כה קיצונית מהתנהגות עיתונאית תקינה שאני בספק עם אחוזי הרייטינג הם הגורם הבלעדי לפרסומן. יש כאן, ללא ספק, תוצר של מערך יחסי ציבור משומן.
אם כן, חלה עלינו ציבור הקוראים, החובה לברר מה היא מטרת מאמרים אלה ומי מממן את חברות יחסי הציבור המצליחות להחדיר אותם לתקשורת. לדעתי, יש לפחות ארבע מטרות לפרסום כתבות על "זונות שמחות":
ראשית, מישהו רוצה שגברים יחיו באשלייה שזונות נהנות מהחוויה של אספקת שירותי מין. מישהו רוצה שגברים לא יידעו שזונות סולדות מגופם, סלידה כה עזה, עד שהן מקרצפות את גופן בסוף יום העבודה עם סקוץ'; יום שבו שירתו 10 עד 20 לקוחות. תאמינו או לא, היא לא מספקת לכם שירותי מין כי אתם יפים בעיניה. אתם רק עוד לקוח אחד מני רבים; עוד אמצעי להשיג קצת כסף כדי להמשיך ולממן את הרגלי החיים העצובים שלה.
שנית, מישהו
שלישית, מישהו רוצה שגברים יחשבו שרוב הזונות בחרו במקצוע מתוך שלל אפשרויות תעסוקה, ותוך ויתור על עיסוקים רווחיים אחרים. שגברים לא יידעו שעל פי הסטיסטיקה, 90 אחוז מהזונות הגיעו לזנות אחרי שעברו אונס או התעללות מינית מתמשכת כילדות, ובכך איבדו כל ערך עצמי. חמור מכך, כשליש מהזונות הן קטינות שטרם מלאו להן 18.
ובעיקר, מישהו מתאמץ לגרום לכך שגברים יחשבו שהזנות היא עיסוק לגיטימי וחיובי למשק. מישהו לא רוצה שגברים יחשבו על העובדה שעסק הזנות הוא בניהולו הבלעדי של ארגוני פשע ולכן כל רווחי הזנות מממנים פעילויות בלתי חוקיות אחרות של אותם ארגונים, למשל סחר בסמים וסחר בבני אדם. עובדתית, בגלל דפוס פעילות אותם ארגונים, מקרי רצח בקרב זונות הם פי 40 יותר נפוצים מאשר באוכלוסייה הכללית!
אם חשפנו את מטרות הפרסומים האלה, אז מי עומד מאחוריהם? מי מממן מערך של יחסי ציבור? לאחרונה קראתי טור עיתונאי מגוחך, לפיו הוקמה עמותה על ידי ״הזונות השמחות״, ששמות מיטב כספן כדי להילחם בנסיונות חקיקה נגד הזנות. בוודאי שהן מתנגדות, הן חוששות לאבד את מקור פרנסתן ובהיעדר תוכנית מתאימה לשיקומן, הן עלולות למצוא עצמן מובטלות.
אולם האמת היא שתעשיית הזנות במדינת ישראל מגלגלת כשלושה מיליארד וחצי שקלים בשנה, המופקים באמצעות יותר ממיליון מעשי זנות בחודש. ומי נהנה ממחזורי סכומי העתק האלה? הזונות? נו באמת. המרוויחים העיקרים ומי שהולך להפסיד הרבה מאוד כסף אם וכאשר צריכת שירותי מין תיאסר על פי חוק בישראל, הם סרסורים, המפעילים והסוחרים בבני אדם.
עכשיו יש הזדמנות היסטורית: חוק הפללת הלקוח, ביוזמתה של ח"כ אורית זוארץ (קדימה) עבר קריאה טרומית בכנסת לפני כארבעה חודשים. על פי הצעת החוק, מי שנתפס בצריכת שירותי מין תמורת כסף, דינו לעבור קורס שיקום מהתמכרות לשירותיי מין.
מבצעי עבירות חוזרות צפויים לעונש מקסימלי של עד שישה חודשי מאסר. הלוואי והממשלה הרחבה הנוכחית, שמצדיקה את קיומה באמצעות הבטחה לקדם נושאים אזרחיים חשובים, תואיל להעביר את הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית ותעשה צעד גדול להשבת כבוד האישה בארץ.
יעזור מאוד אם העיתונות תפסיק, בינתיים, לפרסם את הסיפורים ההזויים של "זונות שמחות" ותפסיק לשמש ״רמקול״ לארגוני הפשע המאורגן. אני יודע שזו אינה החלטה פשוטה. אם חשבתם שהעיתונות הצהובה רווחית, הרי קשה מאוד להתחרות עם העיתונות השחורה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם