המלחמה הסודית של ולדימיר פוטין בטרור
הכוחות המיוחדים של נשיא רוסיה פועלים כדי למנוע מקבוצות ג'יהאד להקים מדינה איסלאמית בקווקז, וכל האמצעים כשרים
זה לא היה ההמון הזועם הראשון שהקצינים עמדו מולו, אבל קהל שמורכב כולו מנשים היה דבר חסר תקדים. כשפניהן היבשות מלאות קמטים בשל לילות ללא שינה, הן פרצו אל החצר הפנימית בחיפוש אחר בעליהן ובניהן הנעולים במרתפי התאים, שם כנראה גם הכו אותם, או גרוע מכך, עינו אותם באמצעות חשמל.
צועקות במלוא גרון, הנשים - מרביתן סלפיות מוסלמיות - דרשו שהמשטרה תרשה לעורכי הדין להיכנס. בייאושן חסמו את כביש הגישה, לוודא שבנה של אחת הנשים, צעיר בן 19 בשם עבדורחמן מגומדוב, שנעצר רק כמה שעות לפני כן, לא מוחבא בתא המטען של ניידת המשטרה. הן צעקו שיפוצצו את עצמן אם הרשויות לא ייענו לתביעותיהן.
אחרי כמה שיחות טלפון והודעות טקסט שנשלחו, הגיעו למחסום המשטרה גם מאות הגברים, קרובי המשפחה של הנשים הזועמות. אוחזים במכשירי אייפד ובטלפונים ניידים החלו המפגינים לצלם את כוחות הביטחון לבושי המדים.
ההתקוממות בדגסטן החלה עם הזליגה מעבר לגבול של פעילות צבאית, בעקבות הדיכוי האכזר של רוסיה את צ'צ'ניה בסוף שנות התשעים. למרות שהאזור נוטה לזרם הסופי באופן מסורתי, אימאמים סלאפים קיצוניים התחילו להכות שורש בקווקז מאז נפילת ברית המועצות.
בשנים האחרונות היה האזור זירת מעגל אכזר של אלימות ודיכוי: משטרה וכוחות מיוחדים עצרו אלפי צעירים סלאפיסטים לאורך הרפובליקות בצפון הקווקז, מה שדחף עוד צעירים - וגם יותר ויותר נשים - לזרועותיהן של קבוצות ג'יהאד, שמטרתן להקים מדינה איסלמית בכל צפון הקווקז. עם אלפי לוחמים פעילים, ההתקוממות בדגסטן היא הגדולה ביותר בכל הקווקז.
מה שהוביל להתגברות התסכול והכעס במחצ'קלה היה חטיפתם של 17 בני אדם מתחילת השנה, כנראה בידי הרשויות. דגסטן, תמיד על שפת חבית אבק השריפה, מתחממת - וזה סימן רע לאזור שבו רק בשנה שעברה נהרגו 254 קצינים רוסים כתוצאה מפעילות הקשורה להתקוממות, יותר ממספר ההרוגים האמריקאים באפגניסטן. "לפי חוקי השריעה, נשים צריכות לשבת בבית ולבשל מרק לגברים", צעקו קציני המשטרה בעוקצנות לעבר הקהל הזועם.
עבור ז'אנה איסמאילובה ההערה הזאת היתה הקש האחרון. שניים מבין חמשת בניה נחטפו בחודש שעבר ממקום העבודה שלהם, היא מספרת. גברים במדים שחורים, שהציגו את עצמם כחברי שירות הביטחון הפדרלי (הפס"ב, הארגון שירש את הקג"ב), עצרו אותם בחשד לפעילות מיליציה.
אחד מבניה, ארסלן, בן 34, שוחרר אחרי יומיים וירד למחתרת. איסמאילובה שולפת את הטלפון שלה ומראה תמונות המתעדות את פצעיו של בנה, כולל כפות הרגליים השרופות ממה שלטענתה
"הפוליטיקה הברוטלית והאידיוטית של מוסקבה היא הסיבה למלחמה", היא אומרת. בנקודת מסוימת היא חלפה על פני השומרים ורצה לעבר הבניין בצעקות: "תראו לי מיד את התאים שבהם אתם מכים את הילדים שלנו". בחוץ , מאות מתומכיה, שעכשיו כבר עומדים פנים אל פנים מול חיילי יחידות מיוחדות רעולי פנים, הרימו את ידיהם באוויר וצעקו: "אללה אכבר, אללה אכבר".
עבור רוב הרוסים, הסצנה נראתה יותר כמו מהמתרחש בסוריה או בלבנון מאשר כמו ארצם שלהם. הטלוויזיה הממלכתית משדרת בקושי דיווחים או אפילו תגובות רשמיות לגבי הפגיעה בזכויות האדם מצד הפס"ב או המשטרה בדגסטן. זה חלק מרוסיה שהנשיא החדש-ישן ולדימיר פוטין לא רוצה לדבר עליו עכשיו.
בינתיים, דגסטן נעה מפעילות משטרתית למלחמת קרבות ירי נגד לוחמים איסלאמים - מלחמה שפוטין הכריז ביעילות ברוטלית בצ'צ'ניה, בראשית הקדנציה הראשונה שלו כנשיא. "במקום לבצע רפורמות במערכת המשפט, כך שבתי משפט עצמאיים יוכלו לתבוע את אלה שחוטפים ומוציאים להורג אנשים באזור הזה של רוסיה, מוסקבה שולחת בריונים, גברים שידועים ברקע הקרימינלי שלהם, למשרות מובילות בסוכנויות הביטחון, שמשלמות שוחד במיליוני דולרים לחמושים כדי להציל את חייהם", אומר גגזימוראד אומרוב, חבר פרלמנט לשעבר מדגסטן שפרש בסתיו שעבר והצטרף לאופוזיציה. זה פרדוקס שמוסקבה מסרבת להתייחס אליו.
באותו זמן שפוטין הכריז על מדיניות של אפס סובלנות כלפי פעילות מיליציות בדגסטן, הגורמים הרשמיים שמינה משלמים פרוטקשן לאותם אנשים, שלעתים קרובות שמים גורמים רוסיים על המטרות שלהם.
"שתיקה וסודיות הם הסגנון של פוטין. מעולם לא שמענו הסבר לביטול הנסיעה לפסגת ה-G8. זה לא מפתיע אותנו שלא שומעים כלום על האסטרטגיה שלו להפסקת האלימות בדגסטן", תוהה פעילת זכויות האדם הבכירה סבטלנה גנושקינה. גנושקינה התמקדה במשך שנים בצפון הקווקז, והתקשרה בטלפון ובסקייפ לשותפים באזור יומם ולילה.
כחברה במועצת זכויות האדם של הנשיא לשעבר דמיטרי מדבדב, היא דיווחה לקרמלין בשלוש השנים האחרונות על המצב בקווקז. כשמדבדב היה אחראי היא קיבלה תגובות מעטות לאזהרות הגוברות שלה, אבל עכשיו מאז חזרתו של פוטין לכס הנשיאות, גנושקינה עזבה את המועצה יחד עם עוד מגני זכויות אדם מוערכים.
בלילה שלפני ההתקהלות הזועמת מול תחנת המשטרה בקירובסקי, גנושקינה, חברי ארגון זכויות אדם וועדה פרלמנטרית לענייני חוק והחברה האזרחית, נשארו ערים כל הלילה במוסקבה, בניסיון להציל את חייהם של שני גברים צעירים, שלוש נשים ושני תינוקות ששהו בבית במחצ'קלה, שהקיפו כוחות פדרליים.
דיירי הבית היו חשודים בהשתייכות למחתרת האיסלאמית. גנושיקינה וצוותה ניסו במשך שעות לשכנע את מפקד המבצע להרשות לנשים ולילדים לצאת, ולגברים להיכנע. אבל בסופו של דבר פשטו הכוחות על הבית, הרגו את אחד הגברים, שבאמת היה חמוש, עצרו את שלוש הנשים למשך היום והכו את הגבר השני בתחנת קירובסקי. המעצר הזה היה מה שהצית את ההפגנה ביום למחרת.
המצב בתחנה יצא מהר מכלל שליטה. מהר מאוד היה גם דם על המדרכה. כמה גברים חטפו את המחברת ואת המצלמה של כותבת שורות אלה, אבל החזירו אותם. כתב של אתר חדשות באינטרנט הותקף באגרופים, חולץ על ידי המשטרה ואחר כך הוטס למוסקבה לקבלת טיפול רפואי. המשטרה החלה לבצע מעצרים. הקהל זרק חתיכות מהמדרכה, פגע באחד השוטרים במצחו. 11 אנשים נוספו לתאי המעצר בתחנת קירובסקי. זהו עוד יום בעימות האלים שרוב הרוסים אפילו לא מודעים שהוא מתרחש על אדמתם.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם