הפוליטיקה של המשפט האמריקאי
כשביהמ"ש העליון בארה"ב יפסוק לגבי חוקיות רפורמת הבריאות של אובמה עלול הקרב הפוליטי להשתנות ולקבוע את זהות הנשיא הבא
אובמה קיווה אז שרפורמת הבריאות הזו תהיה אבן הדרך החשובה ביותר של הקדנציה הראשונה שלו כנשיא, כזו שתבטיח את בחירתו לכהונה שנייה. בפועל, הרפורמה עלולה להפוך לסיבה שבעתיה ישלח הנשיא לארוז חפציו ארבע שנים מוקדם ממה שציפה.

פסילה מוחלטת של הרפורמה תנחית מהלומה קשה ביותר על קמפיין הנשיא ותשים אותו ואת הדמוקרטים שתמכו בו ללעג. פסיקה כזו תחזק את תנועת "מסיבת התה" השמרנית שחרטה את המאבק ברפורמה על דיגלה ובכך הובילה את המפלגה הרפובליקנית לניצחון הגדול בבחירות אמצע הקדנציה בשנת 2010.
פסיקה זו תהווה מכה נוספת עבור הנשיא שמתנגדיו טוענים כי הקדנציה שלו רצופה כישלונות ואכזבות. מועמד הרפובליקנים, מיט רומני, שמקווה שמערכת הבחירות תהפוך למשאל עם על תפקודו של הנשיא, יזכה בצורה זו לרוח גבית חזקה במיוחד.
החלטה הקובעת שהרפורמה אכן חוקתית תחזק את אובמה והדמוקרטים הרואים בה מהפכה של ממש, משום שהיא עשויה לשנות את חייהם של מיליוני אמריקאים ולעניק להם גישה לטיפול רפואי הולם.
ישנה גם אפשרות שלישית שלפיה בית המשפט יפסול רק חלק מהרפורמה. במקרה זה ייפסל החלק (המשמעותי) הקשור לסעיף ה"חובה האינדבידואלית" המעניק לממשל סמכות לחייב אדם לרכוש לעצמו ביטוח ולחייבו לשלם מס שנתי אם לא עשה כן. הפגיעה באובמה תהיה אמנם חלקית, אך עדיין משמעותית.
בית המשפט העליון בארה"ב מורכב מתשעה שופטים אשר זוכים לשבת על כס השיפוט מרגע מינויים ועד מותם (או אם הם בוחרים לפרוש מרצון קודם לכן). תהליך הבחירה בהם מתחיל כשהנשיא מציע מועמד מטעמו והקונגרס מחליט אם לאשרו לאחר קיום מספר שימועים (שבהם עוברים המועמדים חקירות שתי וערב).
לפיכך, כל
הפסיקה היא פוליטית במהותה, אך מוטב היה אם בית המשפט העליון היה דוחה החלטתו לאחרי הבחירות במקום לפרסמה ארבעה חודשים (בלבד) לפניהן ובכך היה נמנע מלהפוך עצמו לכלי פוליטי בסוגיה כה רגישה.
אם בישראל נוטים לבקר את האקטיביזם השיפוטי הרי שבארה"ב הוא עלול להשפיע על זהות הנשיא הבא, כפי שכבר קרה בבחירות 2000 כשפסיקת בית המשפט העניקה את הנשיאות לג'ורג' בוש על חשבונו של אל גור.