משפט שדה בחסות הדמוקרטיה

בבחינת הבגרות בחופש הביטוי מקבלת ח"כ מיכאלי ציון "נכשל", אבל ארגוני הלהטב"ים שיצאו למאבק נגד דבריה נכשלים באותה מידה

אמיר חצרוני | 23/6/2012 16:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
פעילים למען זכויות ההומוסקסואלים הצליחו לגרור את הדיון הציבורי בנוגע לאמירותיה של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי על ההומואים לשאלה כיצד נפטרים מדעות קדומות. ברור שלמיכאלי יש דעות קדומות שליליות על הומואים – אבל למי אין דעות קדומות?
 
בחרה מיעוט חזק מדי. מיכאלי
בחרה מיעוט חזק מדי. מיכאלי צילום: פלאש 90
האם אמירה בנוסח "אי אפשר להאמין לפלסטינים ולכן אין טעם להגיע איתם להסדר", שמקובלת על רוב הציבור היהודי, איננה מבטאת דעה קדומה לא חיובית על שכנינו? האם חוק השבות, שזוכה גם הוא לתמיכה מקיר לקיר אף שהוא מתיר רק לבעלי דם יהודי להגר לכאן בחופשיות, איננו מבטא גישה סטריאוטיפית-גזענית  שמסרבת לראות את הדברים הטובים שנוכל לקבל מעובדים זרים חובבי ציון? האם מישהו סבור שתמיכה בחוק השבות או התנגדות לפשרה עם הפלסטינים אינן עמדות לגיטימיות רק בגלל שהן נובעות מדעות קדומות?

מזלה הרע של חברת הכנסת מיכאלי הוא שבמקום לומר דברים רעים על פלסטינים או על עובדים זרים (מיעוטים חלשים ולא מקושרים למדיה) היא אמרה אותם על מיעוט חזק כלכלית שיש לו נציגים מחוץ לארון ובתוך הארון בתפקידי מפתח בכל ארגון תקשורתי.

מכאן, הדרך למשפט שדה במדיה הייתה קצרה. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה למי שמעז שלא להתפעל ממין הומוסקסואלי. מנחם בן, למשל, איבד מסיבה דומה ג'וב נחשק בפריים-טיים של ערוץ 2.
על שחיתות מוסרית וצביעות

המצב הזה לא טוב לחופש הביטוי, פוגע בפלורליזם של הדיון הציבורי, ומהווה דוגמה מצערת לחוסר הסובלנות לדעות חריגות שמאפיין את ישראל של ימינו. בדמוקרטיה של ממש מותר גם למי שסולדים מהתרבות ההומוסקסואלית וסבורים (גם אם בטעות) שהומואים הם חולי נפש שזקוקים לטיפול להביע את השקפתם.

אבל למרבה הפרדוקס, דבריה של מיכאלי – שהדבר הטוב היחיד שחייבים לומר עליהם הוא שמותר להשמיעם במסגרת חופש הביטוי - מאיימים בעצמם על חופש הביטוי. מיכאלי הסבירה ב"התנצלות" שפרסמה כי חופש

הביטוי אינו נימוק משכנע כדי להתיר להציג בפומבי "שחיתות מוסרית".

תוכנית דוקומנטרית-בידורית, ששודרה מאוחר בלילה בערוץ 10 והראתה "גבר מאופר ולבוש כאישה מפזז על במה, כאשר איבר מין מלאכותי משתלשל בין רגליו", היא - לטעמה של חברת הכנסת מ"ישראל ביתנו" - בגדר שחיתות שכזו.

לטעמי, תוכנית טלוויזיה על drag queens מושחתת פחות ומבדרת יותר מתמונות הדוגמנות של מיכאלי, שלפני שנבחרה לכנסת השתמשה בגופה על מנת לקדם מכירות של שמלות עמוקות מחשוף בגימור לנז'רי.

הדמוקרטיה הליברלית נעלמת

אבל לא על טעם באופנה או בתוכניות טלוויזיה אנחנו מדברים - אלא על הזכות שאמורה להיות מובנת מאליה בדמוקרטיה לומר ללא חשש את מה שלא נעים לשמוע, גם בנושא ההומוסקסואליות. בבחינת הבגרות בחופש הביטוי מקבלת חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי ציון "נכשל", אבל ארגוני הלהטב"ים והלוחמים לזכויות המיעוט החד-מיני נכשלים באותה מידה.

הם דורשים, ובצדק, לאפשר להם לצעוד במצעדי גאווה גם במקומות שהמצעדים הללו נתפסים כתועבה, אך הם מסרבים לאפשר למי שסבור שיש הישגים גדולים יותר לתרבות האנושית מאשר עכוז חשוף צבוע בצבעי הקשת מתנועע לצלילי מוסיקת טראנס להשמיע את דבריו.

מיכאלי דורשת לטאטא את התרבות ההומואית אל מתחת לשטיח; ההומוסקסואלים מנסים להשתיק הומופובים; והדמוקרטיה הליברלית הולכת ונעלמת לטובת פחד וסתימת פיות.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמיר חצרוני

צילום: .

פרופ' אמיר חצרוני הוא מרצה בכיר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הדעות המפורסמות הן דעותיו האישיות בלבד

לכל הטורים של אמיר חצרוני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים