דוח: אין יישום בשטח של חוק האריזות
שנה לאחר שהחוק נכנס לתוקף, חלק מהרשויות והיצרנים, טרם החלו בשיתוף הפעולה עם תאגיד מיחזור האריזות. דוח אדם טבע ודין קובע כי פסולת האריזות אינה מופרדת וממוחזרת, כפי שקבוע בחוק
התוצאה: אין יישום בשטח של חוק האריזות. על פי דוח עמותת אדם טבע ודין: "פסולת האריזות אינה מופרדת, נאספת וממוחזרת, כפי שראה המחוקק לנגד עיניו". הדוח נכתב לקראת הכנס הרביעי של העמותה בנושא הפחתת פסולת ומיחזור שיתקיים מחר.
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
לפני כשנה נכנס לתוקף חוק האריזות. החוק מאמץ תפיסות מתקדמות של ניהול פסולת בכך שהוא מיישם את עקרון אחריות היצרן המורחבת ומטיל את האחריות למימון האיסוף, המיון והטיפול על היצרנים והיבואנים של מוצרים ארוזים, תוך אימוץ העקרונות הנהוגים בחקיקה האירופית.
◄פרשנות: חוק האריזות - הרבה יותר מחוק
◄לקראת חוק האריזות: האם המדינה ערוכה?
החוק יצר ממשק בין שלושה גורמים: יצרנים ויבואנים של אריזות, רשויות מקומיות ותאגיד מיחזור האריזות: ת.מ.י.ר. על כל אחד מהגורמים הוטלו חובות, אשר יחדיו אמורות להניב מיחזור של כ- 60% מפסולת האריזות הנוצרת מדי שנה, דהיינו, כ-600 אלף טון. יעדי המיחזור עולים בהדרגה מדי שנה על מנת לאפשר זמן התארגנות. החל משנת 2015 יעמוד יעד המיחזור על 60%.
מנכ"ל התאגיד, קובי דר, מאשר כי ישנם קשיים ביישום החוק, אך יחד עם זאת מסביר כי ישנה התקדמות משמעותית. "אנחנו נמצאים במגעים עם מספר רב של רשויות - והן על סף חתימת חוזה התקשרות איתנו, לצד שבע רשויות שכבר החלו לשתף איתנו פעולה". לדבריו, גם קרוב ל-300 חברות כבר נמצאות בקשר קבוע עם התאגיד, כנדרש בחוק. "כ-40% ממשקל האריזות במשק כבר מטופולות", הוסיף דר.
הדוח של אדם טבע ודין מציג את תמונת המצב, שנה לאחר שנכנס החוק לתוקף. לטענת מחברי הדוח, הליך ההכרה בת.מ.י.ר התמשך זמן רב - קרוב לשנה תמימה – וזו אחת הסיבות לעיכוב ביישום החוק.
בנוסף, גם חלק מהרשויות המקומיות לא חתמו על הסכם עם ת.מ.י.ר. "כל עוד מצב זה נמשך, רשויות אלו חשופות לסנקציות פליליות ולעיצומים כספיים", מציינים מחברי הדוח. המצב דומה גם בהקשר של היצרנים והיבואנים, שטרם התקשרו עם הגוף המוכר, כנדרש מהם לפי החוק, דבר העולה לכדי עבירה פלילית.
"ישום נאות של הסדרי חוק האריזות יפחית את עלויות הטיפול בפסולת לרשות המקומית",
העיצומים שנקבעו בחוק הן חמורות, פליליות ומנהליות. אי עמידה ביעדי המיחזור עלול לגרור עיצום כספי בסך 2,500 שקל בגין כל טון פסולת אריזות שלא הועבר למיחזור. יצרן או רשות מקומית שלא יתקשרו עם תאגיד המיחזור עלול להיקנס ב-150 אלף שקל.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה עוקב אחר כל הפעולות המבוצעות על ידי הגורמים השונים לצורך עמידה ביעדי המיחזור, כפי שנקבע בחוק שיביא למהפכה אמיתית בכל הקשור להפיכת הפסולת בישראל מנטל למשאב.
"כבר כיום מאוגדות כ-250 חברות עם ת.מ.י.ר לצורך מיחזור אריזותיהן. מדובר בכרבע עד שליש מכלל האריזות המשווקות בשנה בישראל. מלבד זאת, יצוין כי בשבועות האחרונים חלה התקדמות משמעותית נוספת במספר החברות שחתמו על חוזה מול ת.מ.י.ר. על מנת להביא ליישום החוק באופן מלא ונכון, בדק המשרד להגנת הסביבה את החוזים שנחתמו בין תאגיד ת.מ.י.ר לבין היצרנים והיבואנים.
"בנוסף, נבדקו גם החוזים עם האחראים על פינוי הפסולת ועם גורמים נוספים. המשרד להגנת הסביבה פועל בימים אלה מול ראשי רשויות ומול חברות שטרם התקשרו בחוזה לצורך עמידה בחוק החדש ואף פתח בהליכי אכיפה. המשרד מצר על כך ש'אדם טבע ודין' בחרו שלא להעביר את הדוח אלינו, וזאת על מנת שניתן יהיה לתקן את הפגמים במהירות האפשרית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם