אין דין ואין דיון
חופש הביטוי בסכנה בגלל תרבות קלוקלת של תקינות פוליטית ואי-רצון לנהל דיון אמיתי. מקרה אורי אריאל וההומוסקסואלים כמשל
אמנם באיחור, אבל הפולמוס האחרון בנושא מוכיח למרבה הצער כי הדיון הציבורי בישראל מתנהל באופן היסטרי, זול, גס וגזעני מכל כיוון. אין לי שום כוונה להצדיק את דברי ח"כ אריאל, שחזר בו והתנצל. ההיסטוריה מוכיחה שאמפירית, חיילים בעלי נטייה הומוסקסואלית לא התבלטו לרעה, אלא אפילו להפך. גדוד הנאהבים מתבאי היה הכוח הצבאי המובחר של יוון בעת העתיקה. גדוד שהיה מורכב מבני זוג. בני תבאי היו בין היחידים שניצחו את הספרטנים, שאף הם לא טמנו ידם רק בחיק אישה.
אבל הדיון הזה נערך משום שחופש הביטוי בישראל מאוים לא רק על ידי חוקים ומחוקקים, אלא גם ובעיקר על ידי השפעתה הרעה של משטרת המחשבות של התקינות הפוליטית. עד כמה שזכור לי, חופש הביטוי אמור לשמש דווקא לטובת הדברים שקשה לנו לשמוע. מילים קשות הינן לעתים מתועבות ואוויליות, אבל כל עוד אין מדובר בהסתה, האוזן מוכרחה לסבול. מוזר שצריך לחזור ולדפוק על אבן הראשה של הדמוקרטיה. תנו לאנשים גם לומר שטויות מכוערות, מופרכות, דברי הבל נלוזים וכיוצא בזה.
בית הנבחרים או בית הזיקוק?
לפני כמה חודשים, בעקבות סערת שירת הנשים, יצאו כמה קצינים בכירים במילואים בקריאה לרמטכ"ל לבחון את השפעתם של חובשי הכיפה בצה"ל. אמנם זה לא היה בוטה כמו דבריו של אלוף (במיל') שלמה גזית, שלפיהם הכיפות הסרוגות מזכירות לו צלב קרס על שרוול חיילים נאצים, אבל גם זו הייתה אמירה מכלילה שאין בינה לבין המציאות דבר. שהרי למרות מבצע העקירה והגירוש מגוש קטיף, הצבא לא התפרק, קצינים דתיים לא ערקו מיחידותיהם וכו'.
קריאתם של האלופים במיל' התקבלה בהבנה בתקשורת ובציבור הנאור. מיהרו לברר איתם את עמדתם. לגיטימי, אף שאין ספק כי קבוצה גדולה של חיילי צה"ל נאמנים הייתה עלולה להיפגע מהדברים. לטעמי, הדיון רצוי.
יש צורך ברור בזיקוק שאלות יסוד בנוגע
לזהות הישראלית-ציונית-יהודית. אבל גם בנושא הומוסקסואלים בצבא מותר להתדיין מהם הגבולות, אם בכלל. האם בצבא שאוסר בפקודות מטכ"ל על קיום יחסי מין בין חיילים, יש מקום להפגנת מיניות? אלו שאלות לגיטימיות ואין צורך להיכנס להיסטריה, לנשימות יתר ולקריאות געוואלד. צה"ל הוא בין הצבאות הליברליים בעולם.
הציבור הדתי-לאומי אינו רודף הומואים. להפך, בשנים האחרונות יש ניסיונות של הידברות, הכלה והתקרבות. הייתי מציע לקהילה הגאה לבלוע את העלבון האוטומטי ולהתעלות מעל האינסטינקט. קחו לדוגמה את דבריו של ח"כ אריאל וקראו לו לדיון ציבורי. שישטח את טענתו, שיתמודד עם העובדות, שינמק. זה הרבה יותר משמעותי מלשכשך בביצה של צדקנות ושביעות רצון עצמית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם