הסטודנטים מציעים: כך נקטין את סכנת האמוניה
קבוצת סטודנטים להנדסה מציעה פתרון לבעיית מכלי האמוניה שמסכנת את מפרץ חיפה - הקמת מפעל בדרום שיפתור את הצורך לאחסן את הגז הרעיל בקרבת מקום יישוב. האם יצליחו באתגר שהציבו לעצמם? ימים יגידו
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אמוניה היא חומר מסוכן ורעיל ביותר, המסוגל לגרום לתוצאות קטלניות כשהוא מתפזר: פגיעה בדרכי הנשימה ובעיניים ולעתים אף מוות. תסריטי האימים סביב המכל החלו לעלות לתודעה הציבורית במלחמת המפרץ, כשטילים נפלו בסמוך לו. מומחים מזהירים כי פגיעה במבנה, שכיפתו אינה ממוגנת, עלולה להמיט על חיפה ועל סביבתה אסון המוני שלא נראה כמותו.
◄בדיקה: העתקת מיכל האמוניה נכונה גם כלכלית
◄דרישה מארדן: "סגור את מתקן האמוניה בחיפה"
◄צרמוניה ואמוניה: כשחומרים מסוכנים נמצאים במרחק יריקה
◄חוקר בטכניון: פגיעה במיכל האמוניה שוות ערך לחורבן בית שלישי
תושבי חיפה והקריות מפגינים כבר שנים לצד פעילי איכות סביבה, ודורשים מהמדינה לפעול למען ביטחונם. גם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, התחייב לא פעם כי יילחם על הרחקת גורם הסכנה. שרי התמ"ת והגנת הסביבה הבטיחו בתחילת השנה כי המכל יועתק ממקומו, אך דבר לא נעשה עד כה ופעולה בעניין אינה נשקפת בעתיד הקרוב. לצד המאבקים הפוליטיים והירוקים, שטרם הניבו פרי של ממש, מסתמן פתרון למצב החמור מכיוון אחר-האקדמיה.
חוקרים בטכניון פיתחו דרך המאפשרת, לראשונה, לייצר אמוניה בישראל בפס ייצור רווחי. בעזרת תגלית זאת אפשר יהיה להפסיק את ייבוא החומר הרעיל לישראל ולבטל את אחסונו במכל הגדול. ייצור האמוניה בישראל פסק כבר לפני שלושה עשורים. מאז מיובאת אמוניה דרך נמל חיפה והיא נשמרת במכל הממוקם במפרץ. אם יועבר הייצור לישראל, לא יהיה עוד צורך באחסנת החומר במכל, והסכנה לשלום התושבים תחלוף.
מתקן אמוניה בחיפה. ''לא כדאי לחכות לאסון הבא''
צילום: ראובן קסטרו
בעיה באחסון
על פי התוכנית, פרי מחקרם של סטודנטים מהפקולטה להנדסה כימית המסיימים כעת את שנת לימודיהם הרביעית, חידוש הייצור אפשרי ואף כדאי למדינה. בפרויקט הגמר שהגישו המהנדסים לעתיד, בהנחייתו של פרופ' דניאל לוין, נדרשו לתכנן מפעל רווחי המייצר 450 טונות אמוניה ביום מגז מתאן.
פרופ' לוין מסביר שייצור בקצב זה יספק את הביקוש לאמוניה בארץ ויבטל את הצורך בייבוא החומר ובאחסונו במכל בחיפה. "זה מתקן מיושן ולא בטוח, שב-30 שנות קיומו לא בוצעו בו מעולם הבדיקות התקופתיות הנחוצות", מדגיש החוקר ומוסיף: "פגיעה במתקן במקרה של מלחמה או רעידת אדמה עשויה לגרום לאסון המוני באזור מפרץ חיפה".
כיום מאוחסנים במפרץ חיפה באופן כמעט קבוע כ-10,000 טונות אמוניה, שיובאו מחו"ל. לדברי לוין, הנזק שעלולה לגרום דליפת האמוניה מהמכל עלול להיות חמור
אף יותר מאסון השריפה בכרמל. "יש פתרון וחבל שנצטרך להקים שוב ועדת חקירה ולעסוק בדרכים שבהן יכולנו למנוע את האסון", הוא מבהיר. "לא כדאי לחכות".
במסגרת הפרויקט חולקו הסטודנטים לשלוש קבוצות שתפקדו כחברות עסקיות לכל דבר. הם נדרשו להציג תוכנית הנדסית ועסקית לבניית מפעל הייצור, שימוקם בדרום הארץ. מתאר קו הייצור פותח באמצעות סימולטור, המתבסס על טכנולוגיית הפקה שפיתחה חברה גרמנית בשם לינדה, ששלחה נציג מטעמה לטכניון.
"זו היתה תקופה אינטנסיבית מאוד", מספרים הסטודנטים אופיר לירון, הדר נבו ויונתן וינברג. "זה הסמסטר האחרון בשנת הלימודים האחרונה ויישמנו כאן את כל מה שלמדנו בשנים הללו. עבדנו בקבוצות של 19 סטודנטים, באופן עצמאי מאוד, זו היתה התנסות מעשית הדומה מאוד למה שצפוי לנו לאחר היציאה לשוק העבודה".
משרד התמ"ת יצא באחרונה בקול קורא לכל המעוניין להגיש הצעה לייצור אמוניה בישראל. לצד ההצעה - הרווחית - של הסטודנטים, קיימת גם הצעה עסקית: בערב הצגת עבודות הגמר בטכניון נכחו נציגים מטעם בזן, ברן וכרמל אולפינים, שלוש חברות הפועלות באזור בתי הזיקוק של מפרץ חיפה. אדריאן הלל, סמנכ"ל בכיר בברן, אמר כי בחודש אפריל הגישה החברה הצעה להקמת מפעל אמוניה בנגב, בעקבות קריאתו של משרד התמ"ת.
לדברי לוין, קיים בארץ חשש לחזור לייצר, אך הוא קובע בוודאות שכעת הדבר אכן כדאי. "לפני חמש שנים ערכנו בדיקת כדאיות וגילינו שלפי המצב הכלכלי אז לא ניתן היה לייצר את הכמות שהמדינה צריכה באופן כלכלי. עם זאת, מאז דברים השתנו: מחיר האמוניה עלה פי שלושה וגז טבעי יש לנו בהישג יד".
האם הקמת המפעל החדש בנגב לא תיצור בעיה בטיחותית בדרום בדומה למצב הקיים כעת בחיפה?
"הבעיה בחיפה נובעת מאחסון אמוניה בכמויות. הרעיון הנוכחי הוא לייצר אמוניה לבד ולחסל תוך כדי הייצור, ללא אחסון בעל משמעות. כמו כן, הקמת מפעל בנגב תפחית את הסיכון בגלל הריחוק ממרכז אוכלוסין".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם