דרושה אלטרנטיבה ראויה
לפחות עכשיו הדברים חד-משמעיים: נתניהו והחרדים אחד הם, והוא תמיד יעדיף את טובתם על פני כל דבר אחר, כולל טובת המדינה
לפחות עכשיו הדברים חד-משמעיים. אין "אולי", אין "אילו" ואין "אם". בהינתן ההזדמנות, הזעקה האזרחית, הקואליציה הרחבה והתנאים הכי טובים, נתניהו עדיין ישרת את האינטרסים הצרים וקצרי הטווח של החרדים.
כשיגיעו הבחירות, אנחנו אומרים, נדע איזה פתק לשים. וכל מי שאי פעם שם את פתקו של הליכוד, כדאי שיפנים: הוא מצביע עבור שלטון המיעוט, שמשמעותו המשך השקעה בהתנחלויות על פני השקעה בשירותים ציבוריים, המשך בידודה של ישראל בגלל הקיפאון המדיני והמשך הקצאה מעוותת של תקציבים, שקורעת אותנו מבפנים ומסכנת את עתידנו יותר מכל פסיכופת או טיל גרעיני.
שוב אנו מתמודדים עם השאלה: מי יכול להיות ראש הממשלה במקום ביבי? אויש, בעצם אין לנו אלטרנטיבה אמיתית. ומצד שני, האם הבעיה היא שאין אלטרנטיבה או שמא יש דווקא יותר מדי? שמעתי אתמול משפט יפה של חיים רמון, שמתברר שגם הוא מקים מפלגת מרכז חדשה: "כל מי שדואג לעתידה של מדינת ישראל צריך לפעול להחלפתו של נתניהו".
גוש בלתי ניתן להפרדה
רמון צודק. נתניהו הוכיח שמעניין אותו רק השלטון, וכל מה שהוא עושה זה בעצם לתחזק. הפתרון היחיד הוא למצוא לו אלטרנטיבה ראויה, ומהר, רק שכל אחד רוצה להיות זה שיקבל את הקרדיט ואת המושכות. ולכן למרות הרצון וההיגיון, בסוף האגו מנצח ואין גוש מרכז אחד רציני, אלא הרבה נגזרות קטנות.
זה המכשול האמיתי בדרך לאלטרנטיבה שתביס את הגוש הבלתי ניתן להפרדה של נתניהו והחרדים, שלא אכפת להם שהמדינה כולה תמשיך להידרדר, כל עוד הם על הסחטנות לא יצטרכו לוותר.
דווקא בהיבט הזה אנשי המרכז היקרים צריכים להביט בנתניהו וללמוד ממנו כמה דברים על שותפות ונאמנות. נתניהו בוחר שוב ושוב בחרדים לא משום שהוא
בעד עיוותים, אלא מכיוון שעליהם הוא יכול לסמוך בכל המצבים.
גם הם, מבחינתם, לא יחליפו אותו באף מנהיג אחר כי הוא משרת אותם טוב יותר משהיו מצליחים לשרת את עצמם אי פעם. הבעיה היחידה היא שהאחווה המקסימה הזו משרתת מגזר צר בלבד, ולא את כולם.
אז אם באמת רוצים להציל את המדינה מהשלטון הרקוב שמשמר את אי השוויון, צריך לעשות את מה שאמר חיים רמון, בתוספת אחת קטנה: "כל מי שדואג לעתידה של מדינת ישראל צריך לפעול יחד להחלפתו של נתניהו". במילים אחרות, הגיבורים האמיתיים בסיפור הזה יהיו אלה שיצליחו לוותר על תהילתם האישית ולעמוד בגאון מאחורי מי שיש לו את הסיכוי הגדול ביותר להנהיג.