דרושה אלטרנטיבה ראויה

לפחות עכשיו הדברים חד-משמעיים: נתניהו והחרדים אחד הם, והוא תמיד יעדיף את טובתם על פני כל דבר אחר, כולל טובת המדינה

לילך סיגן | 4/7/2012 5:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
פירוק ועדת פלסנר היה מעין "בחן את עצמך" עבור נתניהו, אך כזה שנעשה בפומבי. נתניהו ענה על כמה שאלות, ולפי הניקוד המצטבר זכה לניתוח אופי שאולי הצליח במשך תקופה מסוימת להישאר מעורפל, אבל עכשיו הוא שקוף כקריסטל: נתניהו והחרדים אחד הם. נקודה. הוא תמיד יעדיף את טובתם על פני כל דבר אחר, כולל טובת המדינה. זה ברור לכולם, ומזלו היחיד של נתניהו הוא שמאחוריו עומד עיתונו המסור "ישראל היום", שבווירטואוזיות מנתח כל פאשלה שלו באופטימיות חסרת תקנה.

לפחות עכשיו הדברים חד-משמעיים. אין "אולי", אין "אילו" ואין "אם". בהינתן ההזדמנות, הזעקה האזרחית, הקואליציה הרחבה והתנאים הכי טובים, נתניהו עדיין ישרת את האינטרסים הצרים וקצרי הטווח של החרדים.

כשיגיעו הבחירות, אנחנו אומרים, נדע איזה פתק לשים. וכל מי שאי פעם שם את פתקו של הליכוד, כדאי שיפנים: הוא מצביע עבור שלטון המיעוט, שמשמעותו המשך השקעה בהתנחלויות על פני השקעה בשירותים ציבוריים, המשך בידודה של ישראל בגלל הקיפאון המדיני והמשך הקצאה מעוותת של תקציבים, שקורעת אותנו מבפנים ומסכנת את עתידנו יותר מכל פסיכופת או טיל גרעיני.

שוב אנו מתמודדים עם השאלה: מי יכול להיות ראש הממשלה במקום ביבי? אויש, בעצם אין לנו אלטרנטיבה אמיתית. ומצד שני, האם הבעיה היא שאין אלטרנטיבה או שמא יש דווקא יותר מדי? שמעתי אתמול משפט יפה של חיים רמון, שמתברר שגם הוא מקים מפלגת מרכז חדשה: "כל מי שדואג לעתידה של מדינת ישראל צריך לפעול להחלפתו של נתניהו".

גוש בלתי ניתן להפרדה

רמון צודק. נתניהו הוכיח שמעניין אותו רק השלטון, וכל מה שהוא עושה זה בעצם לתחזק. הפתרון היחיד הוא למצוא לו אלטרנטיבה ראויה, ומהר, רק שכל אחד רוצה להיות זה שיקבל את הקרדיט ואת המושכות. ולכן למרות הרצון וההיגיון, בסוף האגו מנצח ואין גוש מרכז אחד רציני, אלא הרבה נגזרות קטנות.

זה המכשול האמיתי בדרך לאלטרנטיבה שתביס את הגוש הבלתי ניתן להפרדה של נתניהו והחרדים, שלא אכפת להם שהמדינה כולה תמשיך להידרדר, כל עוד הם על הסחטנות לא יצטרכו לוותר.

דווקא בהיבט הזה אנשי המרכז היקרים צריכים להביט בנתניהו וללמוד ממנו כמה דברים על שותפות ונאמנות. נתניהו בוחר שוב ושוב בחרדים לא משום שהוא

בעד עיוותים, אלא מכיוון שעליהם הוא יכול לסמוך בכל המצבים.

גם הם, מבחינתם, לא יחליפו אותו באף מנהיג אחר כי הוא משרת אותם טוב יותר משהיו מצליחים לשרת את עצמם אי פעם. הבעיה היחידה היא שהאחווה המקסימה הזו משרתת מגזר צר בלבד, ולא את כולם.

אז אם באמת רוצים להציל את המדינה מהשלטון הרקוב שמשמר את אי השוויון, צריך לעשות את מה שאמר חיים רמון, בתוספת אחת קטנה: "כל מי שדואג לעתידה של מדינת ישראל צריך לפעול יחד להחלפתו של נתניהו". במילים אחרות, הגיבורים האמיתיים בסיפור הזה יהיו אלה שיצליחו לוותר על תהילתם האישית ולעמוד בגאון מאחורי מי שיש לו את הסיכוי הגדול ביותר להנהיג.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לילך סיגן

צילום: .

בעלת טור אישי ופרשנית. בעבר הנחתה תכניות טלוויזיה בחינוכית ובערוץ 10 וכתבה שלושה ספרים

לכל הטורים של לילך סיגן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים